זקני השבט הישראלי, בוגרי ה- Sixties של האמנות המקומית, זוכרים אולי את השם יהודה בן-יהודה. הם זוכרים בהערכה אמן, שמאז שלהי שנות ה- 50 לא חדל להפתיע בחידושים הצורניים-חומריים ובכוח הביטוי של ציוריו, והם לא שכחו את ההלם שהותיר בישראל מיצב גופות הגומי שלו ב"סאלון הסתיו" של 1968. לאורך שנים ארוכות, תהו זקני השבט הנ"ל לאן נעלם הכוכב הגדול הזה שזרח בשמיה של האמנות האוונגרדית התל-אביבית. אפשר ששמעו על "התנחלותו" החלוצית ב"סוהו" הניו-יורקית; אפשר שקלטו שברי שמועות על עיסוקיו החוץ-אמנותיים החלוציים בבניית בתים בוודסטוק; אפשר שנודע להם על שובו לישראל בשנת 1995, השתקעותו בעין-הוד, עיוורונו הגובר ופטירתו ב- 2010. אך, מה אירע לציוריו? האם וכיצד התפתח מבחינה אמנותית מאז עזב את הארץ ב- 1968? על כל השאלות הללו ננסה לענות להלן, בעודנו מנסים לעקוב אחר מהלך יצירתי המסרב להמשכיות עקבית אחדותית, מהלך הנתון ביסודו לדינאמיקה וולקנית בלתי צפויה של כוחות תת-מודעים, יצירתיים והרסניים בה בעת. בנו של בן-יהודה, רפאל, מעיד עליו:
לכתבה: האמן יהודה בן יהודה
מרץ 28, 2011
האמן יהודה בן יהודה ז"ל קבור בכפר האמנים עין הוד
דצמבר 21, 2010
נובמבר 30, 2010
סלב'ס EIN HOD עין הוד Celebs
גלריה עין הוד
פתיחה: שבת 4.12.2010 שעה 12.00
דברים: מני פאר
כפר האמנים עין הוד
נובמבר 23, 2010
גלריה מקדם
יום ראשון 28.11.2010 שעה 18.00 - 21.00
רחוב אלקבץ 18 בעיר העתיקה צפת
נובמבר 14, 2010
ז'אן דוד
הצייר ז'אן דוד נולד בבוקרשט רומניה (1908). כנער החל בלימודי ציור. בשנת 1927 נסע לפריז ללמוד ארכיטקטורה. אולם אהבתו לציור משכה אותו ללמוד אמנות ב"אקול דה בוזאר" ובהמשך, באקדמיות ידועות בפריז, בהדרכה של הצייר אנדרה לוט.
ב 1935 ביקר בארץ, ושהה בחיפה כשנה, חזר לרומניה, שם התקבל כחבר באגודת הציירים והפסלים והשתתף בכל תערוכותיה.
עם עליית הנאציזם, ברח דוד עם קבוצה ציונית קטנה בסירת מפרש, בניסיון העפלה לארץ. הספינה נתפשה לבסוף ע"י הבריטים והוא הוגלה למחנה עקורים בקפריסין. ב 1944 עלה ארצה, התנדב לצי הבריטי, ועם הקמת המדינה התגייס לחיל הים. לאחר מלחמת השחרור התיישב בירושלים.
ז'אן דוד הוא אמן רב-תחומי. הוא עסק בעיטורי קרמיקה, נחושת ושטיחי קיר ויצר תפאורות לתיאטרון "הקאמרי". זכורים לטוב עיצובי הוויטראז'ים שלו, שטיחי הקיר וציורי הקיר באוניות הנוסעים של צים.
ב 1954 נמנה עם מקימי עין הוד, שם המשיך ביצירה אינטנסיבית במגוון טכניקות של ציור, הדפסים אמנותיים, קולאז'ים, ועוד. בשנת 1993 נפטר.
תערוכת "פנים" עוסקת בנושא בו עסק שנים רבות הפנים האנושיות, המסכה והתחפושת. אין ספק שהעיסוק בנושא הושפע מתנועת ה"דאדא" שנוסדה ב 1915 בקפה וולטר בציריך (ועל מקימיה נמנה עמיתו מבוקרשט ולהקמת "עין הוד" הצייר מרסל ינקו).הדאדא היא תנועה שמרדה בכל המוסכמות האמנותיות, מנטישת הציור הקלאסי וטכניקות ציור המקובלות, ה"אנטי אמנות" של הדאדא כלל שילוב "עצמים מוכנים מראש" ( "READY MADE") והדבקת עצמים ליצירות או בשמן המקצועי "קולאז'".
תערוכת "פנים" מציגה מיגוון קולאז'ים של הפרצוף האנושי, תוך שימוש באבני פסיפס, נוצות, כפתורים, מסמרים, חרוזים ועוד, תוך קריצה היתולית מלאת הומור לצופה.
התצוגה כוללת גם סדרה של רישומים בדיו, בציפורן דקה, ובשימוש בחריטה על הרישום, יחד עם תצריבי נחושת (ETCHING) בהם בולטת שליטת האמן בטכניקת ההדפס הגראפי.
אוצרת התערוכה ומנהלת המוזיאון, כרמלה רובין, שילבה שני ציורי שמן, מהמעולים מיצירותיו של ז'אן דוד: "דיוקן עצמי עם תרבוש אדום" (1974), וציור קוביסטי בצבעים מונוכרומיים מעטים, בשם "הנזירה" (שנות ה 70).
אלה שביקרו בעבר בבית ראובן, ימצאו עתה תצוגות חדשות מעניינות ומרתקות. "פנים" של ז'אן דוד היא אחת מהן.
נובמבר 05, 2010
אוהבים אמנות, קונים אמנות
גלריה חנינא - מקום לאמנות עכשווית, החוגגת בימים אלו שנה של פעילות אמנותית אינטנסיבית,
תקיים תערוכת מכירה לצורך כיסוי הוצאות הגלריה והבטחת המשך פעילותה.
בתערוכה יימכרו עבודות של עשרות אמנים, וותיקים ומוערכים לצד צעירים ומבטיחים,
במחירים שווים לכל נפש ועד ל-2011 ש"ח. :)
זוהי הזדמנות נהדרת לרכוש את מיטב האמנות הישראלית במחירים נגישים מאין כמותם
וכן לסייע לפעילותה הבלתי נלאית והמחויבת של הגלריה.
המכירה והתערוכה תתקיימנה בתאריכים 11-21 בנובמבר,
בגלריה שברחוב י.ל. פרץ 31, תל אביב.
המכירה נפתחת ביום חמישי הזה, 11.11.2011, בשעה 20:00
ולאחר מכן בשעות פעילות הגלריה: ב'-ה' 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00
המכירה במזומן ובצ'קים בלבד
מצורפת הזמנה עם שמות האמנים - שימו לב כי בשל אופיו של הפרויקט הרשימה נתונה לשינויים
בואו לתרום, לתת לאמנות ולקבל אמנות!
אוגוסט 28, 2010
הסטודיו של שחר סיון
הסטודיו של שחר סיון לובש ופושט צורה לפי צרכיו של האמן וגם לפי צרכיה של הקהילה התרבותית שהוא נמנה עמה בחיפה: פעם הוא משמש סדנה ללימודי ציור, פעם רחבה לריקודים והופעות, פעם אולם להרצאות והקרנות וידיאו, ופעם הוא הסטודיו הפרטי של סיון, שבו הוא יוצר, מבלגן ומסדר.
במתחם הנמל שבעיר התחתית בחיפה, אזור העובר מתיחת פנים זה כמה שנים במסגרת פרויקט של העירייה, נמצא הסטודיו של סיון, בן 33. כשגורשו משם הזונות והנרקומנים, החלו להשתכן במקום שלוחות אקדמיות והמבנים הוצעו במחירים מוזלים לסטודנטים. תהליך הג'נטריפיקציה של האזור עוד לא הושלם, ובינתיים נהנה סיון מהסטודיו שלו, השוכן במבנה בריטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. כדי להגיע אליו יש לעלות בגרם המדרגות שלאורכו שתולים כל מיני אובייקטים: צעצועים קטנים, בולי עץ, שילוט וינטג'. כל אלה מרמזים על העתיד להתגלות.
קישור לכתבה: הסטודיו של שחר סיון
יולי 02, 2010
מאי 30, 2010
זמירה הינדס ורטנברג גלריה לבנדל בלוך עין הוד
זמירה הינדס ורטנברג
גלריה לבנדל-בלוך
כפר אמני עין-הוד
מאי 29, 2010
זמירה הינדס ורטנברג, גלריה לבנדל-בלוך עין-הוד
5.6-10-17.6.10
אוצרי התערוכה: נחמה לבנדל וד"ר צביקה ישראל
גלריה לבנדל-בלוך כפר האמנים עין הוד
ביום שבת, ה-5.6.10, תפתח תערוכה חדשה של האמנית זמירה הינדס ורטנברג, בגלריה לבנדל-בלוך בכפר האמנים עין הוד. בתערוכה יוצגו יצירות פיגורטיביות העשויות בשמן על בד ועל דיקט קטן ממדים וכותרתן "מאריונטות". העבודות עצמן מייצגות בכל אחת מהן דמויות פיגורטיביות מופשטות, באמצעותן מעבירה האמנית את מסריה באופן משוחק ומבויים, כחלק מהצגת החברה בכלל והאדם בפרט, כ"מאריונטות" בידי המדיה התקשורתית ואינטרסים קפיטליסטים, בתקופתנו הפוסט מודרנית.
"מאריונטות" –תערוכת ציור
ד"ר צביקה ישראל
דמויות פיגורטיביות/מופשטות מאכלסות את עבודותיה גדולות הממדים של זמירה הינדס ורטנברג, העובדת בסדרות בחומרים מעורבים בעיקר בשמן על בד ועל דיקט. פעמים העבודות נעשו בצבעים עזים ויש אף את סדרת התוצרים המונו כרומים המשלבים גוונים רבים.
ורטנברג החלה את תהליך עשייתה הפורייה בנושא זה בעבודות רבות, אשר צומצמו בתערוכה לתוצרים המייצגים נושא ממוקד. אין כוונתה בתיעוד דמויות ובתיאור תכונותיהם של פרטים, כי אם לגעת בגורמים שעיצבו היבטים חברתיים של אוכלוסיה מסוימת. בעשייתה האמנית נעה מן הפרט אל הכלל וחזרה מן החברה אל האני האישי, תוך התייחסות לסוגיות של זהות. מטרת התערוכה, לשקף את התודעה של התקופה על רקע נסיבות תרבותיות וחברתיות שונות.
ורטנברג מוצאת השראה ביוצרים מודרניסטים כגון האקספרסיוניסטים הגרמנים ומופרית מגישות אמנותיות פילוסופיות עכשוויות. בעבודותיה התייחסות קוטבית לסוגיות של זהות אישית ולקונפליקטים ביחס לסובב. בעשייתה נוגעת בחופש הפרט במציאות הפוסט מודרנית המונעת בידי אינטרסים. בשימוש דימויים, כמטפורה מעלה האמנית וריאציות על נושאיה, במגמה אסתטית ביקורתית וכביטוי אישי.
זמירה הינדס ורטנברג מנכיחה את האדם באשר הוא, תוך דגש על מצבו השברירי והארעי ומאידך עיסוקה בתדמית החברתית בה הינו מובל כפסיבי במנגנון צרכני-תקשורתי משומן ומיומן היטב. עיסוקה בעולם התוכן על הקול האישי ביצירתה, משקף בעשייתה את מורכבות ההוויה החברתית בתקופתנו הפוסט מודרנית התקשורתית, בה מתקיים שימוש בתופעות התיעודי חברתי, כמניפולציות מגמתיות בידי המדיה.
מעשה המרכבה היצירתי של זמירה הינדס ורטנברג, משלב ביטוי אמנותי אקספרסיבי עתיר גוון וחשיבה סימבולית, לכלל מציאות מטאפיזית. דימויים פיגורטיביים מהווים יסוד ומוקד לנושאיה, הנם חלק מ"תפאורה" ביצירתה, המעלה אזכורים מעולם המשקף מציאות מדומה, הנוגעת בהווי החיים המנוכר, המאפיין את תקופתנו בשלהי הפוסט מודרניזם, מצבה של חברה, אשר אין ביכולתה להכתיב סדר יום תרבותי, כ"מאריונטות".
אודות זמירה:
זמירה , נולדה בארץ (1950), חיה ויוצרת בתל-אביב. למדה לימודי ספרות אנגלית ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית ירושלים ולימודי ציור אצל הציירת רות במברגר, ירושלים; ב – 1967, שהתה באיטליה והשתלמה באמנות; 1978-1982 התמחות בהערכת עתיקות ואספנות ופתיחת חנות לעתיקות בכיכר המדינה, ת"א; לימודי ציור אצל רחל קמינסקי, איריס נדל, איסנה מאירוביץ ופרופסור ג'ון בייל; (2003) סרט וידאו על עבודתה נעשה על ידי פרץ ואן ראלטה, הסרט נמצא בארכיון של מוזיאון ישראל, ירושלים; (2004) התקבלה כחברה באגודת הציירים והפסלים בחולון, באותה שנה זכתה במדליית כסף, קאן בצרפת.
תערוכות קודמות:
(2010) גלריית בית צרפת באוניברסיטה העברית, ירושלים; גלריית השלום, גבעת חביבה; אכסדרת סינמטק ירושלים; (2009) גלריית "סוס החול" במרכז היהודי רש"י, פריז ; בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א, (2008) בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה; בית אסיה ת"א; גלריית גבו; תיאטרון חיפה; (2007) מוזיאון העירוני לוגנו, בשוויץ; (2006) תיאטרון לאומי, בוקרשט, רומניה; (2005) מוזיאון ברוקנטל סיביו, ברומניה (אחד מציוריה נתרם על ידה לאוסף המוזיאון); (2004) ש.י. דנון, תל אביב; מרכז ז'ראר בכר בירושלים; מוזיאון בית התנ"ך, ת"א; מוזיאון החאן, אשקלון; "חיית פרא", המשכן לאמנויות הבמה והאופרה, ת"א; המשכן לאמנויות הבמה, מרכז קריגר, חיפה; תערוכה בינלאומית, קאן, צרפת; ארט-אקספו, ניו-יורק; מוזיאון החאן אשקלון; תיאטרון גבעתיים; (2003) גלריה אופיר, ת"א ; הגלריה ברוטשילד, ת"א; גלריה פיקאסו, קסטרא חיפה; סטודיו אמן, חדרה; בית האמנים, ת"א; סטארט, בית גליקמן, רמת-השרון; (2002) בית האמנים, ת"א (2001) בניין התאומים, רמת-גן; בתי האמנים, חיפה ות"א.
מאי 27, 2010
מאי 17, 2010
ג'וליאן ורולנדה שגראן בתערוכה גלריה לבנדל-בלוך
גלריה לבנדל-בלוך עין-הוד
אפריל 29, 2010
סלון הדחויים 2010
סלון הדחויים הינו אירוע אמנות שיתקיים בין התאריכים ה-5 עד ה-8 במאי 2010, במקביל ליריד "צבע טרי".
אמנות מעריכה חקירה לשמה:
ה"סלון", ו"סלון הדחויים", הם שמות מותגים מוכרים בהיסטוריה של האמנות. ל"סלון" – שמן הנהוג של התערוכות הרשמיות של האקדמיה לאמנויות יפות של פריז, שהחלו לפעול במאה השבע-עשרה, הייתה חשיבות רבה. בדומה לטקס ה"אוסקר" של היום, הן היו חשופות לקהל הרחב, התמונות בהן נבחרו על ידי חבר שופטים, ולנבחרות מבין היצירות אפילו הוענקו מדליות. עצם הבחירה של יצירה לתערוכת הסלון יצרה לאמן מוניטין ושוק מכירה. בחלוף השנים נעשו הקריטריונים לבחירת היצירות שמרניים יותר ויותר. כל מגמה חדשנית הסוטה מהסגנון ומהנושאים האקדמיים נדחתה. כך גם יצירתו של אדוארד מאנה"ארוחת בוקר על הדשא", מצאה עצמה מחוץ ל"סלון". מצב זה והצורך להציג אמנות אחרת הביא להקמת סלונים אלטרנטיביים שנתנו מקום לאמנים "חורגים", כאשר הסלון האלטרנטיבי הראשון היה "סלון הדחויים" ב- 1863.
היוזמה להקים את סלון הדחויים 2010, עלתה מהצורך להציג אמנים ואמנות אשר לא התקבלו ליריד "צבע טרי". השנה הגישו מועמדות ליריד מעל 1200 אמנים והתקבלו כ-60. מה מתרחש ב"שארית?", איך נראות עבודות אמנות שרצו להגיע ל"צבע טרי" ולא הצליחו? כתוצאה מסקרנות אמנותית לשמה, "סלון הדחויים", כמחקר, שם לו למטרה להפנות את הזרקור לאמנות צעירה, ניסיונית וחדשה. מטרתנו לחוות ולהציג אמנות שלא מוצגת בחללי תצוגה מרכזיים ולכן פנינו ב"קול קורא" לדחויי "צבע טרי", תוך הבטחה להציג עבודה נבחרת אחת של כל אמן. בנוסף, כחלק ממחקרנו, יוצגו לצד עבודות דחויי "צבע טרי" עבודות הקשורות לדחייה שלא הוצגו עד כה בגלריות המסחריות או במוזיאונים.
אנו מבקשות מהיוצרים ומהקהל לחשוב מחדש על המושגים "אמנות" ו"דחייה", ומתכוונות לעשות זאת באמצעות מסע ויזואלי שלנו ושל כל מי שייקח חלק ב"סלון הדחויים" בין מושגים כגון חדשנות, יצירתיות, חקירת גבולות, סטייה ואחרוּת מסוגים שונים, בכדי לחוקק פעם נוספת חוקי פרספקטיבה חדשים להתבוננות על "עולם האמנות הישראלית".
פרטים:
סלון הדחויים 2010 יתקיים במרכז עמיעד, רח' עמיעד 12, שוק הפשפשים, יפו.
ימים רביעי עד שבת 5/5/10-8/5/10
שעות פתיחה:
יום רביעי, 5/5/2010 , 12:00-22:00
יום חמישי, 6/5/2010 , 12:00-22:00
יום שישי, 7/5/2010 , 10:00-18:00
יום שבת, 8/5/2010, 10:00-22:00
ארוע הפתיחה יתקיים ביום רביעי, 5/5/2010, בשעה 20:00.
. ביום ו' 07/05/10 בשעה 14:00, תתקיים שיחת סלון בסלון הדחויים בהנחיית גליה יהב ובהשתתפות: הדס קידר, ד"ר קציעה אלון, מתן דאובה ועוד בנושא אמנות ודחייה.
קישור: סלון הדחויים
אפריל 07, 2010
אסי דיין-הציור כשמועה
אסי דיין - הציור כשמועה
הציורים שלי הם של אדם מול נוף אידאי.אני מנסה לצייר רעיונות,מחטט במוחי אחר התמונה שתדבר אל הצופה, בעצם תלחש לו סוד עטוף אסתטיקה שמעבר לה טענות על החיים ככביש ללא מוצא.על הבדידות האנושית.על אבי עם מסכות.על ארוטיקה ללא אהבה...
אני מצייר באמצעות תכנת PAINTER שבמחשב אשר אינו 'מצייר' אלא מספק לך,וירטואלית,את הכלים
(מברשות עפרונות,מרססים וכו') ואת מבחר הצבעים שעליך לבחור.
כפי שאמר הצייר אנרי מאטיס:
"אין לך דבר יותר קשה ויצירתי מאשר לצבוע עלה של וורד..כי כדי לעשות כך עליך לשכוח את כל הוורדים שצויירו אי-פעם"
או כדברי פיקאסו:
"אני צובע עצמים כפי שאני חושב אותם ולא כפי שאני רואה אותם"
מעבר לקשיים האלה,הציור עם המחשב מחייב אותך ללא פחות משש שעות עבודה,ברוח ואדיקות של שען,כדי להגיע לקטע שאותו הגדיר יפה הצייר פול סזאן:
"הזכייה ב'גביע הקדוש' היא לבזבז פחות זמן על ציור התמונה,והרבה יותר זמן להתבונן בה"
או,כפי שדה-וינצ'י הגדיר את הציור:
"ציור הוא שירה אשר נראית יותר מאשר מוחשת..שירה היא ציור שמוחש יותר מאשר נראה"
לפני 24 שנה הצגתי תערוכה ראשונה של ציורי פאנדה על נייר.התערוכה נמכרה כולה בערב הפתיחה.הציורים היו בעלי אופי נאיבי בסגנון של רוסו,רק במקום נמרים ציירתי מלאכים במצבים פיוטיים.(כאילו הלוויתי מפיקאסו את המימרה:"העולם היום הוא די חסר משמעות..אז למה שאני אצייר אותו כאילו יש לו?")
בשנתיים האחרונות היו לי שלוש תערוכות בתל-אביב ועדיין אני בחזקת 'נאיבי' ו-'טירון' במעצמה האדירה הזאת שבה אני מוקסם מהפלא האנושי הזה שמסתכם,בסופו של דבר בנסיון שהביע ג'קסון פולוק: "כל צייר טוב מצייר את מה שהוא" או,לחוש כפי שאוגוסט רנואר,תאר בהומור את עבודתו: "כשאני מרגיש צורך לגעת בתחת של האשה שציירתי,אז אני יודע שהציור מוכן וגמור"
וכך אני מציג בפניכם עבודות שצויירו תוך התגברות על המכשול הנוירולוגי והוא העכבר של המחשב איתו אתה מצייר באי-נוחות לעומת המברשת,העיפרון או המיכחול.
אבל אנדי וורהול כבר הסביר,כמו הפילוסוף עמנואל קאנט את עצם העניין.הוא אמר: "צייר הוא אמן שמייצר דברים שאנשים לא ממש צריכים, אבל משום מה,הוא חושב שזה רעיון טוב להציג (ולמכור) אותם"
בסך הכל אני מבקש שתראו בציורים שלי,מין חלונות הזויים הפותחים את הקיר בבית אל מין שמועה כזאת. על צבעים,צורות וחיים נוספים שמעבר לקירותיכם.
אסי דיין.אפריל 2010 .
אפריל 04, 2010
אסי דיין ציור, אודי דיין פיסול, גלריה לבנדל-בלוך
מצא עוד סרטים כאלה ב-Ein Hod עין הוד
כפר אמני עין הוד
צילום ועריכה:דני בן אריה מנהל אתר אמני עין הוד
מרץ 30, 2010
מרץ 20, 2010
אסי דיין
פברואר 11, 2010
נובמבר 24, 2009
גלריה אלפרד ושות'
Alfred Gallery
אוצרות והפקה: יובל כספי, דפנה גזית, יעל עמית, אפרת גל
גלריה אלפרד חוגגת את פתיחת משכנה החדש בתערוכת מכירה ייחודית, בה אמני גלריה אלפרד ויותר מ-50 חברים מציגים ציורים, פסלים, רישומים, צילומים ואובייקטים, במחירים שווים לכל נפש הנעים בין 10 ₪ ל 1000 ₪
גלריה אלפרד נפתחה לפני 4 שנים (ספטמבר 2005) על ידי קבוצה של אמנים צעירים והינה עמותה ללא מטרות רווח. מטרתה של הגלריה היא לקדם אמנים צעירים ולהעניק להם חשיפה ללא תמורה לגלריה.
50% מההכנסות מתערוכת המכירה ישמשו להמשך קיומה ופעילותה של "עמותת אלפרד לקידום אמנות ותרבות".
אמני גלריה אלפרד: מיכל בנדרסקי, עדי בצלאל, דפנה גזית, אפרת גל, ראפת חטאב,
דביר כהן-קידר, נועה ליברמן, מרגרט סטרוטר, גידי סמילנסקי, יעל עמית, יואב שביט ואיתי שמואלי.
אמנים אורחים: רועי אבידן, אלי אהרוני, יערה אורן, שרית אכטנברג, שלמה אפרתי, דוד בובטס,
נעמה בן יוסף, רותי בן יעקב, יעל בן שלום, בועז ברקני, עתר גבע, עמית גופר, מאיה גלפמן,
מרים גמבורד, צוקי גרביאן, טל גרטין, איטה גרטנר, אורנה דגני, מיכל היימן, יואב הירש,
רקפת וינר עומר, קרן זלץ, גלי טימן, מיכאל יגודין, אילן יונה, רועי יריב, תהילה כהן, בני כחלון,
יובל כספי, ג'יי אל, דינה לוי, דודי לי, ענבל מטוס, איה מיכלין, נטלי מנדל, עידו מרקוס, יוסף סלמה,
הילה סלעי, עדי סנד, מאי עומר, יורם פוגל, מישל פלטניק, רועי אבידן, צילה פרידמן,
יוליה פריידין, חיימי פניכל, שחר קורנבליט, Klone, גיורא קריב, ישראל רבינוביץ, אלעד רוזן,
מיכל רוטשילד, רוני רייזינגר, הדס רשף, אסנת שחם, עתליה שחר, יובל שלגי, אלינה שמוקלר, נגה שץ וקרן שקד.
גלריה אלפרד מונה 12 חברים/אמנים אשר משתתפים באופן פעיל בכל האספקטים של פעילות הגלריה- לרבות אוצרות, תפעול, השתתפות בהוצאות וכמובן הצגת תערוכות. האופי השיתופי של הגלריה מאפשר סביבה תומכת דינאמית לאמנים להציג את עבודותיהם. הקמת הגלריה נבעה במידה רבה מתוך הצורך של האמנים לבטל את התלות בגלריות הגדולות, המבוססות, המקיימות את השוק האמנותי הישראלי ומתוך הכרה שהמרכז האמנותי בארץ, ובתל אביב בפרט, קטן ומסוגר. הגלריה מאפשרת את הקידום האישי האמנותי של כל אחד מחבריה (תוך מתן חלל תצוגה והפעלת יחסי ציבור), וכמו כן מגדילה את המרחב האמנותי ומציעה אופציה אמיתית להרחבת השוליים של שדה האמנות בתל אביב.
הפתיחה: חמישי, 26 בנובמבר 2009, שעה: 20:00
נעילה: שישי, 18 בדצמבר
שעות פעילות הגלריה: ב'-ה': 17:00 – 22:00, ו': 10:00 – 14:00
כתובת הגלריה: לבונטין 19, תל-אביב
נובמבר 17, 2009
f
counter
