זמירה הינדס ורטנברג, גלריה לבנדל-בלוך עין-הוד

מאריונטות, זמירה הינדס ורטנברג
5.6-10-17.6.10
אוצרי התערוכה: נחמה לבנדל וד"ר צביקה ישראל
גלריה לבנדל-בלוך כפר האמנים עין הוד

ביום שבת, ה-5.6.10, תפתח תערוכה חדשה של האמנית זמירה הינדס ורטנברג, בגלריה לבנדל-בלוך בכפר האמנים עין הוד. בתערוכה יוצגו יצירות פיגורטיביות העשויות בשמן על בד ועל דיקט קטן ממדים וכותרתן "מאריונטות". העבודות עצמן מייצגות בכל אחת מהן דמויות פיגורטיביות מופשטות, באמצעותן מעבירה האמנית את מסריה באופן משוחק ומבויים, כחלק מהצגת החברה בכלל והאדם בפרט, כ"מאריונטות" בידי המדיה התקשורתית ואינטרסים קפיטליסטים, בתקופתנו הפוסט מודרנית.

"מאריונטות" –תערוכת ציור
ד"ר צביקה ישראל

דמויות פיגורטיביות/מופשטות מאכלסות את עבודותיה גדולות הממדים של זמירה הינדס ורטנברג, העובדת בסדרות בחומרים מעורבים בעיקר בשמן על בד ועל דיקט. פעמים העבודות נעשו בצבעים עזים ויש אף את סדרת התוצרים המונו כרומים המשלבים גוונים רבים.
ורטנברג החלה את תהליך עשייתה הפורייה בנושא זה בעבודות רבות, אשר צומצמו בתערוכה לתוצרים המייצגים נושא ממוקד. אין כוונתה בתיעוד דמויות ובתיאור תכונותיהם של פרטים, כי אם לגעת בגורמים שעיצבו היבטים חברתיים של אוכלוסיה מסוימת. בעשייתה האמנית נעה מן הפרט אל הכלל וחזרה מן החברה אל האני האישי, תוך התייחסות לסוגיות של זהות. מטרת התערוכה, לשקף את התודעה של התקופה על רקע נסיבות תרבותיות וחברתיות שונות.

ורטנברג מוצאת השראה ביוצרים מודרניסטים כגון האקספרסיוניסטים הגרמנים ומופרית מגישות אמנותיות פילוסופיות עכשוויות. בעבודותיה התייחסות קוטבית לסוגיות של זהות אישית ולקונפליקטים ביחס לסובב. בעשייתה נוגעת בחופש הפרט במציאות הפוסט מודרנית המונעת בידי אינטרסים. בשימוש דימויים, כמטפורה מעלה האמנית וריאציות על נושאיה, במגמה אסתטית ביקורתית וכביטוי אישי.

זמירה הינדס ורטנברג מנכיחה את האדם באשר הוא, תוך דגש על מצבו השברירי והארעי ומאידך עיסוקה בתדמית החברתית בה הינו מובל כפסיבי במנגנון צרכני-תקשורתי משומן ומיומן היטב. עיסוקה בעולם התוכן על הקול האישי ביצירתה, משקף בעשייתה את מורכבות ההוויה החברתית בתקופתנו הפוסט מודרנית התקשורתית, בה מתקיים שימוש בתופעות התיעודי חברתי, כמניפולציות מגמתיות בידי המדיה.

מעשה המרכבה היצירתי של זמירה הינדס ורטנברג, משלב ביטוי אמנותי אקספרסיבי עתיר גוון וחשיבה סימבולית, לכלל מציאות מטאפיזית. דימויים פיגורטיביים מהווים יסוד ומוקד לנושאיה, הנם חלק מ"תפאורה" ביצירתה, המעלה אזכורים מעולם המשקף מציאות מדומה, הנוגעת בהווי החיים המנוכר, המאפיין את תקופתנו בשלהי הפוסט מודרניזם, מצבה של חברה, אשר אין ביכולתה להכתיב סדר יום תרבותי, כ"מאריונטות".

אודות זמירה:
זמירה , נולדה בארץ (1950), חיה ויוצרת בתל-אביב. למדה לימודי ספרות אנגלית ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית ירושלים ולימודי ציור אצל הציירת רות במברגר, ירושלים; ב – 1967, שהתה באיטליה והשתלמה באמנות; 1978-1982 התמחות בהערכת עתיקות ואספנות ופתיחת חנות לעתיקות בכיכר המדינה, ת"א; לימודי ציור אצל רחל קמינסקי, איריס נדל, איסנה מאירוביץ ופרופסור ג'ון בייל; (2003) סרט וידאו על עבודתה נעשה על ידי פרץ ואן ראלטה, הסרט נמצא בארכיון של מוזיאון ישראל, ירושלים; (2004) התקבלה כחברה באגודת הציירים והפסלים בחולון, באותה שנה זכתה במדליית כסף, קאן בצרפת.

תערוכות קודמות:
(2010) גלריית בית צרפת באוניברסיטה העברית, ירושלים; גלריית השלום, גבעת חביבה; אכסדרת סינמטק ירושלים; (2009) גלריית "סוס החול" במרכז היהודי רש"י, פריז ; בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א, (2008) בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה; בית אסיה ת"א; גלריית גבו; תיאטרון חיפה; (2007) מוזיאון העירוני לוגנו, בשוויץ; (2006) תיאטרון לאומי, בוקרשט, רומניה; (2005) מוזיאון ברוקנטל סיביו, ברומניה (אחד מציוריה נתרם על ידה לאוסף המוזיאון); (2004) ש.י. דנון, תל אביב; מרכז ז'ראר בכר בירושלים; מוזיאון בית התנ"ך, ת"א; מוזיאון החאן, אשקלון; "חיית פרא", המשכן לאמנויות הבמה והאופרה, ת"א; המשכן לאמנויות הבמה, מרכז קריגר, חיפה; תערוכה בינלאומית, קאן, צרפת; ארט-אקספו, ניו-יורק; מוזיאון החאן אשקלון; תיאטרון גבעתיים; (2003) גלריה אופיר, ת"א ; הגלריה ברוטשילד, ת"א; גלריה פיקאסו, קסטרא חיפה; סטודיו אמן, חדרה; בית האמנים, ת"א; סטארט, בית גליקמן, רמת-השרון; (2002) בית האמנים, ת"א (2001) בניין התאומים, רמת-גן; בתי האמנים, חיפה ות"א.