ז'אן דוד

הצייר ז'אן דוד נולד בבוקרשט רומניה (1908). כנער החל בלימודי ציור. בשנת 1927 נסע לפריז ללמוד ארכיטקטורה. אולם אהבתו לציור משכה אותו ללמוד אמנות ב"אקול דה בוזאר" ובהמשך, באקדמיות ידועות בפריז, בהדרכה של הצייר אנדרה לוט.
ב 1935 ביקר בארץ, ושהה בחיפה כשנה, חזר לרומניה, שם התקבל כחבר באגודת הציירים והפסלים והשתתף בכל תערוכותיה.
עם עליית הנאציזם, ברח דוד עם קבוצה ציונית קטנה בסירת מפרש, בניסיון העפלה לארץ. הספינה נתפשה לבסוף ע"י הבריטים והוא הוגלה למחנה עקורים בקפריסין. ב 1944 עלה ארצה, התנדב לצי הבריטי, ועם הקמת המדינה התגייס לחיל הים. לאחר מלחמת השחרור התיישב בירושלים.
ז'אן דוד הוא אמן רב-תחומי. הוא עסק בעיטורי קרמיקה, נחושת ושטיחי קיר ויצר תפאורות לתיאטרון "הקאמרי". זכורים לטוב עיצובי הוויטראז'ים שלו, שטיחי הקיר וציורי הקיר באוניות הנוסעים של צים.
ב 1954 נמנה עם מקימי עין הוד, שם המשיך ביצירה אינטנסיבית במגוון טכניקות של ציור, הדפסים אמנותיים, קולאז'ים, ועוד. בשנת 1993 נפטר.
תערוכת "פנים" עוסקת בנושא בו עסק שנים רבות הפנים האנושיות, המסכה והתחפושת. אין ספק שהעיסוק בנושא הושפע מתנועת ה"דאדא" שנוסדה ב 1915 בקפה וולטר בציריך (ועל מקימיה נמנה עמיתו מבוקרשט ולהקמת "עין הוד" הצייר מרסל ינקו).הדאדא היא תנועה שמרדה בכל המוסכמות האמנותיות, מנטישת הציור הקלאסי וטכניקות ציור המקובלות, ה"אנטי אמנות" של הדאדא כלל שילוב "עצמים מוכנים מראש" ( "READY MADE") והדבקת עצמים ליצירות או בשמן המקצועי "קולאז'".
תערוכת "פנים" מציגה מיגוון קולאז'ים של הפרצוף האנושי, תוך שימוש באבני פסיפס, נוצות, כפתורים, מסמרים, חרוזים ועוד, תוך קריצה היתולית מלאת הומור לצופה.
התצוגה כוללת גם סדרה של רישומים בדיו, בציפורן דקה, ובשימוש בחריטה על הרישום, יחד עם תצריבי נחושת (ETCHING) בהם בולטת שליטת האמן בטכניקת ההדפס הגראפי.
אוצרת התערוכה ומנהלת המוזיאון, כרמלה רובין, שילבה שני ציורי שמן, מהמעולים מיצירותיו של ז'אן דוד: "דיוקן עצמי עם תרבוש אדום" (1974), וציור קוביסטי בצבעים מונוכרומיים מעטים, בשם "הנזירה" (שנות ה 70).
אלה שביקרו בעבר בבית ראובן, ימצאו עתה תצוגות חדשות מעניינות ומרתקות. "פנים" של ז'אן דוד היא אחת מהן.