מנחם, מזנון תחנת רכבת ישראל, סבידור מרכז תל-אביב

מנחם, מזנון תחנת רכבת ישראל, סבידור מרכז תל-אביב

שלמה ארצי ושמעון בוסקילה - עלש

שלמה ארצי ושמעון בוסקילה - עלש

יעל בלבן , מוזיאון ינקו דאדא עין הוד

יעל בלבן , מוזיאון ינקו דאדא עין הוד

לו היו הערבים מכירים בישראל ב-1948

לו היו הערבים מכירים בישראל ב-1948, הפלסטינים היו משתחררים מההבטחות החלולות של רודנים ערבים, שחזרו ואמרו שהפליטים ישובו לבתיהם, וישראל תיזרק לים. אחדים מהמנהיגים הערבים ניצלו את הפלסטינים למטרותיהם, כדי לדכא את בני עמם ולהישאר בשלטון. מ-1948 עד היום, הדרך הקלה ביותר של פוליטיקאי ערבי להפוך לגיבור ולמנהיג העולם הערבי, היא לצעוק בקול רם ככל האפשר על כוונתו להשמיד את ישראל. הוא לא צריך אפילו לגייס חייל אחד (דיבורים אינם עולים כסף).
קישור: לכתבה

האמן יהודה בן יהודה ז"ל קבור בכפר האמנים עין הוד

זקני השבט הישראלי, בוגרי ה- Sixties של האמנות המקומית, זוכרים אולי את השם יהודה בן-יהודה. הם זוכרים בהערכה אמן, שמאז שלהי שנות ה- 50 לא חדל להפתיע בחידושים הצורניים-חומריים ובכוח הביטוי של ציוריו, והם לא שכחו את ההלם שהותיר בישראל מיצב גופות הגומי שלו ב"סאלון הסתיו" של 1968. לאורך שנים ארוכות, תהו זקני השבט הנ"ל לאן נעלם הכוכב הגדול הזה שזרח בשמיה של האמנות האוונגרדית התל-אביבית. אפשר ששמעו על "התנחלותו" החלוצית ב"סוהו" הניו-יורקית; אפשר שקלטו שברי שמועות על עיסוקיו החוץ-אמנותיים החלוציים בבניית בתים בוודסטוק; אפשר שנודע להם על שובו לישראל בשנת 1995, השתקעותו בעין-הוד, עיוורונו הגובר ופטירתו ב- 2010. אך, מה אירע לציוריו? האם וכיצד התפתח מבחינה אמנותית מאז עזב את הארץ ב- 1968? על כל השאלות הללו ננסה לענות להלן, בעודנו מנסים לעקוב אחר מהלך יצירתי המסרב להמשכיות עקבית אחדותית, מהלך הנתון ביסודו לדינאמיקה וולקנית בלתי צפויה של כוחות תת-מודעים, יצירתיים והרסניים בה בעת. בנו של בן-יהודה, רפאל, מעיד עליו:

לכתבה: האמן יהודה בן יהודה

יהודה בן יהודה ז"ל נקבר בכפר האמנים עין הוד

זקני השבט הישראלי, בוגרי ה- Sixties של האמנות המקומית, זוכרים אולי את השם יהודה בן-יהודה. הם זוכרים בהערכה אמן, שמאז שלהי שנות ה- 50 לא חדל להפתיע בחידושים הצורניים-חומריים ובכוח הביטוי של ציוריו, והם לא שכחו את ההלם שהותיר בישראל מיצב גופות הגומי שלו ב"סאלון הסתיו" של 1968. לאורך שנים ארוכות, תהו זקני השבט הנ"ל לאן נעלם הכוכב הגדול הזה שזרח בשמיה של האמנות האוונגרדית התל-אביבית. אפשר ששמעו על "התנחלותו" החלוצית ב"סוהו" הניו-יורקית; אפשר שקלטו שברי שמועות על עיסוקיו החוץ-אמנותיים החלוציים בבניית בתים בוודסטוק; אפשר שנודע להם על שובו לישראל בשנת 1995, השתקעותו בעין-הוד, עיוורונו הגובר ופטירתו ב- 2010. אך, מה אירע לציוריו? האם וכיצד התפתח מבחינה אמנותית מאז עזב את הארץ ב- 1968? על כל השאלות הללו ננסה לענות להלן, בעודנו מנסים לעקוב אחר מהלך יצירתי המסרב להמשכיות עקבית אחדותית, מהלך הנתון ביסודו לדינאמיקה וולקנית בלתי צפויה של כוחות תת-מודעים, יצירתיים והרסניים בה בעת. בנו של בן-יהודה, רפאל, מעיד עליו:

1. לכתבה: האמן יהודה בן יהודה

עדלאידע - פורים תשע"א, נת"ב נוטעים תקווה בכרמל

גברי בנאי בתערוכה של רומי אופיר גלריה לבנדל בלוך עין הוד

גברי בנאי בתערוכה של רומי אופיר גלריה לבנדל בלוך עין הוד

צד גברים

צד גברים

תערוכה - רומי אופיר גלריה לבנדל בלוך עין הוד

הכרמל- מדיניות שיקום לאחר השרפה

הכרמל- מדיניות שיקום לאחר השרפה
6.3.2011
אולם באטלר, מוסד שמואל נאמן בטכניון חיפה

עדלאידע - פורים תשע"א

עדלאידע - פורים תשע"א
16.3.2011 שעה 15.30
כפר הנוער ימין אורד

הצעת חוות שיח לדגם של "יער קהילתי"

רקע
לאור השרפה והשלכותיה בכלל, ומיזם היער הקהילתי בפרט. בכוונתנו להציע דגם בר-קיימא של סביבה חינוכית חקלאית. יש לציין כי הדגם המוצע פועל כתוכנית ניסיונית מזה כשנתיים, בפינת החי של ניר-עציון
חזון
אנו מציעים להקים חווה ברוח החקלאות העתיקה שתפעל ותשמש כלב פועם וחי לפעילות בשטח היער הקהילתי. פעילות החווה כמוקד היער הקהילתי תאפשר חיבור חוויתי מעשי לאדמה ולימוד היכרותי של הסביבה הקרובה- האדם והטבע.
רציונל
נוכחות צוות החווה (מחנכים, חניכים ומתנדבים) בשטח היער הקהילתי תאפשר הקמת מיזמים שונים לעיבוד שטחי היער על ידי הקהילה ותחזוקתם השוטפת לאורך זמן כבסיס לפעילות חינוכית.
אופן הפעולה
החווה תתבסס בעיקר על עדר עזיי מרעה לחלב עם אפשרויות לגידול של כבשים ובהמות בר המיועדות להשבה. בשטח החווה יוקמו לול מטילות של ביצי חופש, כוורות דבש, סוסים ופינת חי קטנה. כמו כן יש צורך בהקמת מספר מבנים לצרכי חינוך ועבודה, כגון: כיתות לימוד, מחסן כלים ושטח מקורה לצאן.
פיתוח שטח היער הקהילתי הסובב את החווה יכלול חלוקת בוסתן של: עצי פרי ארץ ישראליים, עצי בר מקומיים, צמחי תבלין ומרפא, חלקות לגידולים עונתיים, חקלאות במדרון-טראסות ואיסוף מי גשמים.
החווה תאפשר פעילות רב מגזרת ורב גילאית במסגרות שונות, כגון:
עבודה שוטפת.
פרויקטים מקומיים.
סדנאות וחוגיי העשרה.
כיתות לימוד ועבודות חקר.
ימיי התנדבות.
חלקות לעיבוד עצמי.
ההיבט הכלכלי
החווה תשאף לעצמאות כלכלית על בסיס תוצרת החווה ועבודות קבלניות שונות, ולא תשען על הכנסות מחינוך ותרומות בלבד. הפעילות תעשה בחסות "עמותת שיח" שהוקמה מבעוד מועד לצורך מטרה זו. עצם העובדה שדגם מסוג זה פועל מזה שנתיים באזור בהצלחה מקצר את חבלי הלידה ויאפשר מעבר הדרגתי בהתאם לצרכים ולנסיבות.
אנו מאמינים שעל מנת לקדם את היער הקהילתי דרושה נקודה בסיסית וקבועה של נוכחות בשטח אשר תאפשר את פיתוחו וקיומו של המיזם.

על מנת להפוך את החזון למציאות נודה לכם על שיתוף פעולה