כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד

אוגוסט 29, 2010

Maria Nicoletta Gaida


Maria Nicoletta Gaida
Levendel Bloch Gallery
Ein Hod Artists' Village

אוגוסט 28, 2010

הסטודיו של שחר סיון

הסטודיו של שחר סיון
הסטודיו של שחר סיוון בחיפה הוא רב-תכליתי: הוא משמש לא רק ליצירה אלא גם למפגש חברתי-תרבותי. את רגע הכניסה לחלל המרשים אי אפשר לשכוח

הסטודיו של שחר סיון לובש ופושט צורה לפי צרכיו של האמן וגם לפי צרכיה של הקהילה התרבותית שהוא נמנה עמה בחיפה: פעם הוא משמש סדנה ללימודי ציור, פעם רחבה לריקודים והופעות, פעם אולם להרצאות והקרנות וידיאו, ופעם הוא הסטודיו הפרטי של סיון, שבו הוא יוצר, מבלגן ומסדר.

במתחם הנמל שבעיר התחתית בחיפה, אזור העובר מתיחת פנים זה כמה שנים במסגרת פרויקט של העירייה, נמצא הסטודיו של סיון, בן 33. כשגורשו משם הזונות והנרקומנים, החלו להשתכן במקום שלוחות אקדמיות והמבנים הוצעו במחירים מוזלים לסטודנטים. תהליך הג'נטריפיקציה של האזור עוד לא הושלם, ובינתיים נהנה סיון מהסטודיו שלו, השוכן במבנה בריטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. כדי להגיע אליו יש לעלות בגרם המדרגות שלאורכו שתולים כל מיני אובייקטים: צעצועים קטנים, בולי עץ, שילוט וינטג'. כל אלה מרמזים על העתיד להתגלות.

קישור לכתבה: הסטודיו של שחר סיון


הגיעו ימות משיח


כבר הגיעו ימות משיח

jean paul samputu no more genocide


This is a song written and performed by Jean Paul Samputu, a man whose family was exterminated in the genocide of Rwanda. After years of suffering and a descent into hell he met the assassin, his next door neighbor, he listened to him and forgave him. Today he travels the world with his music and his story, at times with Vincent, the perpetrator, giving testimony to forgiveness and to the possibility of reconciliation.
Nicoletta Gaida

אוגוסט 27, 2010

חנה פרומן לוי

מחפשים מתנה מרגשת ומקורית לחגים?

סתיו Automn

מנגינת עלי השלכת בין ניו-יורק לעין הוד

אלבום מקורי ובו 15 שירים מלטפים מאת חנה לוי בקולה הקטיפתי של עדנה גורן

להשיג בחנויות התקליטים המובחרות

חנה פרומן לוי, מלחינה מגוונת, כותבת ומנצחת, ילידת ירושלים 1940,
מתגוררת בארצות-הברית ובישראל (עין הוד)
יצירות קלאסיות, שירים, מחזמר ומוסיקה לבלט פרי עטה בוצעו בהצלחה בארצות הברית.
הוציאה ששה אלבומים


אוגוסט 25, 2010

ויקטור חלואני Halvani Victor




ויקטור חלואני

Halvani Victor

הכיכר הראשונה בכניסה המערבית של צפת
במעמד ראש העיר צפת
אילן שוחט
יום שני 6.9.2010 שעה 16.00
Victor Halvani

אוגוסט 24, 2010

ויקטור חלואני Halvani Victor


חדשות - חדשות העיר
מאת צפת.נט
ראשון, 16 מאי 2010 10:34
האומן הנודע ויקטור חלואני החליט לתרום לצפת את מיטב יצירותיו כהוקרה לעיר צפת. מדובר ביצירות בהיקף של מליוני שקלים בהתחשב שהאמן בעל שם בינלאומי ויצירותיו המומנטאליות מוצבות במקומות ציבוריים בארץ, באירופה ובארצות הברית.
אחת היצירות "ואשכול ענבים אחד וישאו במוט בשניים" המתאר את מסע המרגלים מארץ ישראל למדבר, לאחר שהביאו מפרי הארץ אשכול ענבים ענק אותו נשאו ארבעה בני אדם תוצב בכיכר בכניסה הדרומית של צפת .
היצירה שהיא היום גם סמלו של משרד התיירות היא באורך שמונה מטר וגובה ארבע מטר מברונזה, באה להעביר מסר של שמירה על שמה הטוב של צפת והארץ בכלל, שלא לחזור על הטעות של המרגלים ולדבר על הארץ באופן חיובי. "צפת כעיר תיירות תעביר מסר חיובי לכול הבאים בשעריה" אומר ראש העיר.
יצירה נוספת "יהושוע בן נון תוקע בשופר בכניסה לארץ ישראל" גודל היצירה 4 מטר וגובה 4 מטר אף היא עשויה מברונזה. מסמלת את שחרור צפת במלחמת השחרור בקול תרועה ע"י הפלמ"ח.
לאומן חלואני יצירות נוספות המעטרות את צפת בסמוך "היכל התרבות בית אלון" ובכניסה לצפת מכוון ראש פינה

אוגוסט 20, 2010

ישראלים /פעולה/סקס - הופעה באינדיקה בינימינה


ישראלים /פעולה/סקס - הופעה באינדיקה בינימינה
הרכב של מאור כהן בהופעה לרגל צאת הדיסק החדש
יום חמישי 26.8.2010 שעה 21.00
אינדיקה בינמינה
קישור: ישראלים/פעולה/סקס

אוגוסט 18, 2010

פתיחת מוזיאון האוניה בעתלית

פתיחת מוזיאון האוניה בעתלית

יציאה מאזור המרכז לאורך חופי השרון תוך סיפורים על תקופות העפלה לארץ. לאחר הפסקת הבוקר העצמית, עצירה בחוף בית ינאי שם יסופר על ספינות המעפילים ועל וולוס, המשך למחנה המעפילים בעתלית וסיור במוזיאון העפלה שזה עתה נחנך בתוך דגם אוניית המעפילים במקום. בהמשך סיור בין צריפי האתר המשוחזרים, הדמיית "חוויות הקליטה" במחנה והחיים בו, כניסה למרכז המידע שם יסופרו סיפורי העפלה, בתום הביקור בעתלית נסיעה דרך מעלה בית אורן "בעקבות מסע המעפילים" לכיוון קיבוץ בית אורן. גלישה במורד לכיוון קיבוץ יגור, שם יסופר על הגעת המעפילים, הסליק ו"השבת השחורה" . לסיום ביקור באתרי הקיבוץ. נקודת מפגש- 7:30 – חניון חנה וסע – על דרך נמיר.
מתי: שישי ,20 באוגוסט - 7:30-18:30
מחיר: 145 ₪ למטייל
לפרטים: 03-5034256, 03-5086621

אוגוסט 16, 2010

Maria Nicoletta Gaida

Maria Nicoletta Gaida

Maria Nicoletta Gaida was born in Tacoma, Washington (USA) on December 5, 1961.

In 1979 she moved to Italy where she worked as a theater and television actress and translated and adapted literary, theatrical and cinematographic texts. (in addition to Italian and English, she is also proficient in French and Spanish). In 1988 she founded, together with Luca Barbareschi, a literary agency.

In 1991 she created the Dionysia Assocation (subsequently renamed The Dionysia International Center for Cultures and the Arts), a non-profit cultural association over which she presided and served as Artistic Director until 2006. Dedicated to the development and implementation of artistic and cultural projects, the Association was based on the belief that the arts provide necessary and effective means to express and protect the highest values of the human spirit, as well as serving as critical tools for building dialogue and peace.

From 1995 until 2005 the activities of Dionysia were centralized in Villa Piccolomini, a renaissance compound in the heart of Rome, which was restored thanks to Ms. Gaida who designed the project, mobilized financing and completed the necessary political, bureaucratic and administrative processes. In May 2005 the Villa and the Dionysia Center were caught in the middle of local political power struggles which resulted in the taking over of the property. The Dionysia Center went on to create and implement projects but eventually, without its physical base, closed in mid 2006.

Between 2007 and 2008, Ms. Gaida reviewed and evaluated her past projects and, inspired by the Ara Pacis monument, coalesced the objectives and experiences of more than 15 years of work into one universal project, the Ara Pacis Initiative.

In 2008 Ms. Gaida was asked by Amb. Uri Savir (President of the Peres Center for Peace and Chief Israeli Negotiator for the Oslo Accords) to preside over the Glocal Forum Italy Foundation, which helps communities all over the world to find a balance between global opportunities and local priorities as well as to overcome divisions and conflict.

In September 2009, for the 10th European Day of Jewish Culture, Ms. Gaida, in collaboration with the Jewish Community of Trieste, a city which has made coexistence between its minorities the cornerstone of a magnificent rebirth of its identity, created a project aimed to focus attention – through dialogue, sharing of knowledge, cultural discussions and music – on openness/welcoming in its most profound sense: a predisposition of the spirit to listen to and welcome the fellow man.

Throughout 2008 and 2009, Ms. Gaida worked to lay the foundation for the Ara Pacis Initiative, which has now become an independent, non-profit organization.

אוגוסט 15, 2010

להקת קוסטיצה מעיין הבירה חיפה


להקת קוסטיצה ימי שלישי במעיין הבירה חיפה

משהו מהסרטים- וידאו ארט דויד רטנר עין הוד


במסגרת התערוכה "משהו מהסרטים" בגלריה בעין הוד רציתי להציג סרטון קצר המראה את עליבות בתי הקולנוע החיפאים של פעם - היכלי הסרטים. לצערי הצעות העבודות שלי לא זכו להתקבל לתערוכה. קולנוע מירון לא היה מפואר אי פעם, אבל הוא היה אבן שואבת לצעירים ולא צעירים שנמשכו בהתחלה לסרטי מערבונים ובהמשך הוא הדרדר לפורנו....
מסע עם מצלמת וידאו אל מאחורי החומות הנעולות של מירון מראה את העזובה וההרס המשותפים לכל בתי הקולנוע הנטושים של חיפה. אלא שפה יש הפתעה - מאחורי סורגי החלונות הנעולים, הפלקטים המפתים של פעם נשארו בצבעים טבעיים. הכסאות השבורים בחוץ מגלים שיש עוד מציצים שמזדמנים למקום מדי פעם. ברקע ניתן לשמוע קולות ילדים שמשחקים במגרש בטון זעיר סמוך..
קישור: דויד רטנר

מסע בין היכלי הקולונוע ז"ל בחיפה מגלה בעיקר חורבות ומבנים מוזנחים. בתי קולנוע שבהם הוקרנו סרטי איכות נזנחו בדיוק כמו אלה שבהם הוקרנו סרטים סוג ב'. בשכונת הדר בחיפה העזובה היא הקשה ביותר. קולנוע מירון היה מקום שבו הוקרנו סרטי מערבונים ומאוחר יותר סרטי פורנו מהסוג הדלוח. מאחורי קירות מתקלפים ודלתות נעולות מסתתרת העזובה והטינופת, ומבעד לסורגי המבואה עוד ניתן להציץ אל הפוסטרים שבעבר משכו את הקהל פנימה. כוכובות הפורנו נראות כמו קפאו בזמן, אי שם בסוף שנות השמונים. באופן לא מוסבר, שעון הקיר הישן עוד

אוגוסט 11, 2010

"מתוך כבוד והערכה לאשה הנפלאה הזו", רפאל מיימון


"מתוך כבוד והערכה לאשה הנפלאה הזו"
"Out of respect and appreciation to this wonderful woman"

Angela Dorothea Merkel
אנגלה דורותיא מרקל
ציור האמן רפאל מיימון
painting by raphael maymon

אוגוסט 02, 2010

מחשבה יוצרת מציאות חדשה

המאמינים היו בהתעוררות נסערת, ראו עולם חדש, ומה שלא הבינו או שלא הסתדר עם המסורת היהודית נתפרש אצלם כסודות הנשגבים מבינתם. האמונה למעלה מטעם ודעת הפכה לעיקר, והתחושה שהמחשבה יוצרת מציאות חדשה נשתרשה בלבותם.
קישור לכתבה: שגעון של גאולה
קישור: בעקבות שבתי צבי

אוגוסט 01, 2010

טכס קבורת הקנאה,התאוה והכבוד


טכס קבורת הקנאה,התאוה והכבוד
נחמה לבנדל נדב בלוך

ביאנלה לאמנות הרליך

רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם:

פרקי אבות משנה כא


הציונות הדתית

חזון הציונות הדתית
הציונות הדתית, שאותה נציג באמצעות הוגה הדעות הגדול, הרב אברהם יצחק קוק. הרב קוק הנו ללא ספק המעניין, המקורי והמעמיק בהוגי הדעות של הציונות. אמנם, נעשה עמו עוול אם נתאר אותו רק כהוגה דעות ציוני מאחר שהיה הרבה למעלה מזה אך, למרות זאת, נסתפק בתואר זה לצורך ענייננו. בשונה מאחד העם ומהציונים הסוציאליסטים היתה השקפת עולמו נטועה עמוק במערכת היחסים הנשגבת המבוססת על הברית שבין העם לקב"ה.

הרב קוק היה "משיחיסט" ובעל דעה ברורה מאוד באשר לגאולת העם היהודי בארץ ישראל, גאולה שסבר כי היא חלק מתוכנית אלוהית – לא רק עבור היהודים אלא עבור העולם כולו. הוא סבר כי לא תהיה גאולה לעם היהודי מבלי שתבוא גאולה לעולם כולו, ולהפך - גאולת העולם תלויה בגאולת היהודים. לרב קוק היה ברור כי גאולה כזאת תוכל להתרחש רק במסגרת מדינה יהודית. העם היהודי זקוק למדינה משלו. רק במדינתם יוכלו היהודים לשוב אל דרך החיים הנשגבת והלאומית שהקב"ה ציווה עליהם. תפארתו האמיתית של הקב"ה לא תוכל לבוא לידי ביטוי כשהיא מסוגרת בד' אמותיהם של ישיבות ובתי כנסת בגולה ומוגבלת לעולם הרוח. עליה להתרחב ולשרור בכל ממדי החיים הלאומיים.
מתוך כתבה : תולדות הציונות

הציונות הרוחנית

הציונות התרבותית
אחד העם שאב את המערכת המוסרית של החברה היהודית מהנביאים, אותם גאוני מוסר בעלי הרגישות המיוחדת ל"מצב האנושי". שאיפתו היתה להקים לא פחות מחברה אידיאלית המבוססת על דברי הנביאים. לשיטתו, מטרתה היחידה של הציונות היא הקמת חברה הנוקטת צדק מוחלט ופועלת כמגדלור שיאותת לעולם. הוא לא ראה כל ערך בעוצמה פוליטית. הוא השקיף אל העבר, אל אותם הזמנים בהם ליהודים היתה עוצמה פוליטית וראה את השחיתות, את הכוחניות, את הסכסוכים הפנימיים ואת השנאה העיוורת שפשטה כמחלה בגוף הפוליטי של העם. לא לאלה היה זקוק העם.

רק שיקום הערכים בלבה של תרבות שנולדה מחדש יאפשר התמודדות עם תחלואי ההווה מהם סובל העם יהודי. אחד העם סבר שהתקווה ההרצלינית להביא את מרבית יהודי העולם למרכז היהודי החדש אינה ריאליסטית. המדינה תמשוך (ואף תהיה מסוגלת למשוך) רק את מיעוטם. הוא העדיף קבוצה קטנה שתתערה בחברה החדשה ותקדיש עצמה למשימת בניית תרבות יהודית על בסיס הרעיונות הנבואיים של צדק ויושר. ע"פ אמונתו, אותה חברה חדשה אשר תתבסס על אדמתה תוכל לשדר את המסר לקהילות היהודיות ברחבי העולם ובכך תחזק את יהדות הגולה. רעיון זה נראה לו מציאותי.

התפיסה הגורסת שעל חברה להיות מבוססת על צדק ויושר היתה גרסה חילונית של הרעיון הנבואי. המטרה היתה גן עדן עלי אדמות ללא מסגרת תיאולוגית של מחשבה משיחית מסורתית. שוב, כמו במקרה של הציונים הסוציאליסטים, מלאכת הקמתה של חברה משיחית תתבצע בידי היהודים עצמם או, ליתר דיוק, בידי קבוצה אליטיסטית קטנה מתוך העם היהודי. גם במקרה זה, היהודים יהיה המשיחים של עצמם.
מתוך כתבה: תולדות הציונות

ציונות, תנועת העבודה, התגלמות המשיח

תולדות הציונות
הציונים הסוציאליסטים
תנועת העבודה ראתה בחזונה יהודי חדש, שונה לחלוטין מהיהודי בגטו, הרמוס, הכפוף והחלש בעקבות שנות דור של גלות. היהודי החדש ידמה ליהודי מימי קדם: חזק, לא חלש; אמיץ, לא פחדן; אקטיבי, לא פסיבי; קשור לטבע, לא מתנכר לו. יתרה מזאת, היהודי החדש לא יהיה עבד להלכה, לרבנים וליהדות הרבנית. היהודי החדש יהיה אדם חופשי שיסמוך אך ורק על יכולתו וכוחותיו.

באמצעות כוחם ועבודתם, כך האמינו, יעבדו ויביאו את הגאולה. התפיסה היתה אוטופית, אלא שאוטופיה זו היתה תוצאה של מאמצי האנשים עצמם. הם פנו אל הגישה האקטיביסטית ברעיון המשיחי – התפיסה שלפיה הפעולות שינקטו היהודים יזרזו את ביאת המשיח – והפכו אותה לחילונית. הם האחראים ליצירת עולם טוב יותר עבור עצמם, עבור העם היהודי ואולי אפילו עבור העולם כולו. הם עצמם התגלמות המשיח.

גדול הוגי הדעות של תנועת העבודה, באותם ימים, היה ללא ספק א.ד. גורדון. הוא דחה את התווית ה"סוציאליסטית" מאחר שנדף ממנה ריחו של הסוציאליזם ה"מדעי" הקר של מרקס שסבר כי העולם נע בכיוון הסוציאליזם בשל העובדה שהקפיטליזם מחולל מתחים בין המעמדות. גורדון דחה רעיון זה אולם רעיונותיו שלו העמידו אותו במרכז מחנה העבודה הציוני. החברה החדשה, העולם החדש, יוכלו להיבנות רק מתוך מאמצי האנשים המרכיבים אותם. הוא ראה את הבסיס לחברה עתידית נפלאה במערכות היחסים ובאורחות החיים שיחוללו הפועלים אשר במאמציהם לבנות חברה נאותה יניחו את היסוד לצורת חיים חדשה. גורדון היה מורליסט. הוא ראה בכל אדם פוטנציאל לטוב. בשרות העם ובאמצעות עבודת האדמה יוגשם פוטנציאל זה. עצמתה של הארץ תשפיע על נפש האדם היהודי וכך תיווצר חברה מוסרית.
מתוך מאמר: תולדות הציונות

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count