כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד
‏הצגת רשומות עם תוויות ט"ו בשבט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ט"ו בשבט. הצג את כל הרשומות

ינואר 23, 2011

מריאן מאיר בהופעה בחג האילנות בניר עציון


מריאן מאיר בהופעה בחג האילנות בניר עציון

ינואר 15, 2011

ט"ו בשבט תשע"א

ט"ו בשבט תשע"א
השקת מיזם "בין ישוב ליער"

תושבים למען שיקום הכרמל
ממשק יערני ושיתוף הקהילה בשיקום יערות הכרמל

האירוע יתקיים ביום חמישי ה 20.1.2011
יחל בימין אורד בשעה 13:00 ויסתיים בעין - הוד
באירוע יוצג המיזם, ברכות, מסע רגלי לעין הוד, נטיעות, מופע אמנותי וכיבוד קל.


לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע .
קהלת פרק ג א-כ

לאחר השרפה בכרמל צפויה בשנים הקרובות התחדשות של היער, ובעיקר נביטה מסיבית של אורנים, בשל הצימוח המהיר של האורנים עשויה נביטה זו להשתלט על השטח בצימוח צפוף, שימנע השתקמות של מיני צמחים אחרים ויגביר סכנה של שרפות עתידיות.
תושבי ימין אורד, ניר עציון, עין הוד ועוד קבוצות עובדים ממפעלים מקומיים וארגונים ארציים, מבקשים לקדם יוזמת לקיחת אחריות לשיקום והתחדשות יער הכרמל בממשק יערני המגן מפני שרפות עתידיות ותורם לפיתוח מגוון נופי ואקולוגי עשיר יותר.

היוזמה תתבצע ע"י שיוך של משבצת יער לקבוצות שונות, כשכל קבוצה תלווה את המשבצת שלה לאורך מספר שנים. הליווי יכלול דילול של צמחים לא רצויים כגון אורנים ועשבים ובמקביל זריעה, שתילה וטיפוח נביטות עצים רחבי עלים האופיניים למקום, כגון אלון, אלה חרוב וכו...

יער קהילתי
כפי שמפורט במסמך קק"ל :
"השתתפות עם הקהילה המקומית בממשק היער נעשית לאורך כל הדרך, יחד קובעים את חזון היער, יחד מתכננים , מפתחים ומתחזקים ויחד עורכים פעילויות ביער. מעורבות הקהילה נועדה לקרב את האדם לערכי היער והטבע, ליצור את תחושת השייכות של כל תושב ותושב ליער שלו ואת מחויבותו לשמירה על ערכיו.

כל חלקת יער הסמוכה ליישוב היא מועמדת טבעית לתואר "יער קהילתי" אלא שתנאי הכרחי זה אינו מספיק כדי להיות ראוי לתואר. יש להשתית את הפעילות ביער על העקרונות האלה: שימור וטיפוח שטח היער הקהילתי וערכי הטבע והמורשת שבו, נגישות חופשית לתושבים לכל חלקי היער ושימוש בו ובמתקניו ללא תשלום, ניהול חיי היער תוך שותפות ומחויבות הדדית בין ק"קל, הרשות המקומית והקהילה המקומית

ינואר 13, 2011

"סדר ליל ט"ו בשבט"


ב"ספר חמדת הימים", שהתפרסם במאה ה-18 אנונימית וזהות מחברו שנויה במחלוקת ויש הסוברים שהוא שבתאי, מספר כי מקובלי צפת העניקו לחג נדבך נוסף והוא "סדר ליל טו-בשבט". על-פי דבריו:

"ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן, ... ואף כי בדברי הרב (האר"י) אין זכר לטו' בשבט ... מכל מקום תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר ..." מחבר הספר מביא את דברי חיים ויטאל, תלמיד האר"י, שיש שלושים מיני פירות (בארץ – ישראל), עשרה מהם שנאכלים קליפה ותוך, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר הספירות הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם והתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע האילן הקדוש – עץ החיים".

שירים ותשבחות לראש השנה לאילנות

שירים ותשבחות לראש השנה לאילנות

ש”ץ הוא המשיח

כח כתר עליון
לו נראהו מהרה
בשלוש חד הוא
ראש השנה לאילן

לשמחה ישראל קווים
רק ש”ץ אור הימים
יוליכנו לעץ החיים
בו עולים ולא יורדים

גוזוס - תאנה

שי שבתאי לחג ט"ו בשבט
ישראל איספירארה איסטה אליגריאה
אה שבתי צבי קי איס לה לוז דיל דיאה
אי אה נוס ייבארמוס אין ארבול די בידה
אליי איס סובידה נו איי מאז קיידהתאנה

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count