איך אנו נראים
אם תסתכל טוב במראה
תראה מה שאני רואה
והאמן זה מחזה
צובט בלב ובחזה
אני קוראת את הג'ורנל
אתה מביט בכדור סל
פיהוק בחדר מרחף
אבל אני מתוך הלב
רוצה לאמר כמה דברים
הבט נא איך אנו נראים
גילה אלמגור חברה ב כפר אמני עין הוד זכתה בפרס ישראל בתחום הקולנוע ביום העצמאות תשס"ד
מדבריה ביום קבלת הפרס
באתי לעולם מנקודת זינוק אפס. הוריי ברחו מאירופה הבוערת, צעירים, כמעט ילדים, נפגשו כאן, התאהבו ונישאו. כל בני משפחת אמי, שבט בן 147 נפשות, נכחד כולו בשואה.
לא הכרתי את אבי. הוא נרצח ארבעה חודשים לפני שנולדתי על ידי צלף ערבי. מעולם לא החזיק בידי ולא אמר לי 'ילדה שלי'. אני גידלתי את עצמי ללא שנאה וללא רצון לנקמה. תמיד חשבתי שאסור שיהיו ילדים שיאבדו את אביהם בשל שנאה ומלחמה. בבית שהיה בו מעט מאוד גדלתי והתאמצתי, למדתי להבדיל בין טוב לרע, למדתי להיאבק ולהיכשל ולפעמים גם לנצח. המעמד הזה הוא ניצחון
לא הכרתי את אבי. הוא נרצח ארבעה חודשים לפני שנולדתי על ידי צלף ערבי. מעולם לא החזיק בידי ולא אמר לי 'ילדה שלי'. אני גידלתי את עצמי ללא שנאה וללא רצון לנקמה. תמיד חשבתי שאסור שיהיו ילדים שיאבדו את אביהם בשל שנאה ומלחמה. בבית שהיה בו מעט מאוד גדלתי והתאמצתי, למדתי להבדיל בין טוב לרע, למדתי להיאבק ולהיכשל ולפעמים גם לנצח. המעמד הזה הוא ניצחון
גילה אלמגור הקימה את "קרן המשאלות של גילה אלמגור", שנועדה למלא משאלות של ילדים מוכי גורל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה