"Meliselda"

18th century Sabbatean manuscript of an old Castilian love song, "Meliselda" which Sabbatai Sevi sang just before proclaiming himself the Messiah in the Portuguese Synagogue in Izmir on December 12, 1665...
link:Barry Kapandji

CORCOVADO - Trio Esperança

דרך אברהם

בשישי-שבת הקרובים,15-16.10.2010, ייערך במנזר "האחיות מציון" בעין-כרם בירושלים אירוע פתיחת שנת הפעילות החדשה ב"דרך אברהם", מסדר יהודי-סוּפי לפעילות רוחנית משותפת ולקידום השלום; האירוע, יומיים של הרצאות, עיון, ופעילויות מגוונות יעמוד בסימן "נשים במיסטיקה והמיסטיקה של הנשים". הנה התכנית המפורטת כסדרהּ:



15.10.2010 יום שישי



10:00- 10:30 פרופ' עודד מימון: פרקטיקות רוחניות

10:30- 11:00 ד"ר ערין קודסי-סלאמה: נשים במיסטיקה הסוּפית בימי-הביניים

הפסקת קפה

12:45-12:00 דפנא לוין: נשים מיסטיקניות בחייו של המקובל ר' חיים ויטאל

13:30-12:45 יואב אבטליון: לדמותה המיסטית של תרזה מאווילה

מנוחת צהריים

17:00 דפנא לוין :מסע בזמן אל גלגולי העבר

18:00 אורנה אגוסטרי: שירי קבלת שבת

19:00 ארוחת ערב חגיגית

20:30 שירי ידידוֹת עם שיח' ח'אלד אבו ראס



16.10.2010 יום שבת



10:00-8:30 ארוחת בוקר

10:30-10:00 ד"ר עומאר רייס: המהות האלהית הנקבית במיסטיקה הסוּפית-ישרוּטית

11:15:10:30 שלי אלקיים: שירת נשים ישראלית מיסטית מודרנית

הפסקת קפה

12:15-11:30 שיח' חאלד אבו- ראס: קריאה בשירה מיסטית סוּפית—ראביעה' אלעדויה

13:00-12:15 ד"ר אבי אלקיים: נשים מהפכניות בתנועה המשיחית השבתאית

מנוחת צהריים

17:30-14:30 סיור מאורגן ומודרך במקומות היפים ובפינות החמד של עין כרם

18:00 שירה בצוותא עם אורנה אגוסטרי בגן ביתהּ של דפנא לוין (עם כיבוד קל)



לרגל הביקוש, אזלו זה מכבר מקומות הלינה בבית ההארחה "האחיות מציון"

ניתן להזמין מקומות לינה בבית ההארחה הסמוך The Rosary Sisters

הנמצא במעלה רחוב המעיין, שבע דקות הליכה ממנזר "האחיות מציון"

על מי שיירשם ו/או תרשם, לומר כי החדרים רשומים על שם דפנא לוין

מחיר לאדם בחדר זוגי: 250 ₪

טל' להזמנות: 02-6413455 (לבקש את האחות אגתה)



עלות ההשתתפות בהרצאות ובסיור בלבד: 100 ₪

עלות ארוחה במנזר "האחיות מציון": 57 ₪

ניתן להזמין אוכל כשר בתוספת תשלוּם

לפרטים והרשמה:

elqayam@gmail.com

א.מ.א טריו ג'אז, פאנק וגרוב גלריה לבנדל-בלוך עין-הוד

עין הוד אירועים
עין הוד חדשות

א.מ.א טריו ג'אז, פאנק וגרוב
יום חמישי 7.10.2010 שעה 21.30
אלון גז-תופים וכלי הקשה
מורן בראון-בס וטרומבון
אלי מאירי-קלידים וכלי הקשה
גלריה לבנדל-בלוך עין-הוד

אנחנו נדאג שהכוס לא תהיה ריקה

ואתם תדאגו שהכובע יהיה מלא.

אלי מאירי

פסנתרן אלי מאירי נמנה על בני הדור הצעיר של פסנתרני ג'אז ישראליים, שהושפעו מצ'יק קוריאה והעידו על כך שבהשפעת המוסיקה שלו החלו להאזין לג'אז ולנגן.
מאירי, יליד 1959, פתח תקוה, הוא בוגר בית הספר לאמנויות "תלמה ילין". את לימודיו האקדמיים השלים במכללת "ברקלי" בבוסטון. ב-1985 עבר להתגורר בניו יורק. בביקוריו בארץ הופיע במועדוני ג'אז, והשתתף במפגשי נגינה (ג'אם סשנ'ים) עם אמנים אורחים שהגיעו לישראל להופעות, בהם דייב ליבמן, סטיב גרוסמן, דיזי גילספי ואחרים.
ב-1986 השתתף מאירי בתחרות הבינלאומית לנגנים ולהרכבים צעירים בהוילארט שבבלגיה, וזכה בה בשני פרסים: פרס הסולן הטוב ביותר ופרס ההרכב הטוב ביותר.
ב-1987 הקים מאירי, יחד עם אשתו לעתיד, הזמרת תימנה בראואר, את להקת אוריינט. הלהקה הופיעה בארה"ב, באירופה ובישראל. היא הוציאה אלבום כפול שהוקלט בישראל, והופץ באירופה ב-1989 על ידי חברת התקליטים "WEA". בין היתר, הופיעה הלהקה בפסטיבל הג'אז של מונטרה, בשוייץ, בקיץ 1989.
מאז 1987 מאירי מקליט ומופיע עם אשתו (איתה הוא חי בווינה), במסגרת פרויקטים מוסיקליים של ההרכב המשותף שלהם, אנסמבל תימנה בראואר ואלי מאירי.
ב-1998 הוציא מאירי את אלבום הסולו הראשון שלו, Piano Forte.
אלון גץ
איש עסקים נוסף המכור למוזיקה הוא אלון גץ, 48, סמנכ"ל בריטליקס, שמוציא בימים אלה דיסק בכורה עם הרכב Der Weller. "בנעוריי ניגנתי בסקסופון", הוא מספר. "בהיי־טק, לעתים עבדתי 72 שעות רצוף ונטשתי את הכלי מחוסר זמן. לפני שלוש שנים הרגשתי שאין לי בלנס בחיים. אתה יותר מדי עובד במחשוב ומגדל
ילדים. אף פעם לא הייתי מותש בעבודה, אבל היה חסר לי משהו בשביל הנשמה".

גץ שלח לשיפוץ את הכלי הישן שלו, בן שלושים השנים, ובמקביל החל ללמוד תיפוף. הרכבו כולל מלבדו שלושה נגנים מקצועיים, ואת עצמו הוא מכנה היום "חובב רציני". כחלק מהשינוי בחייו פתח את מועדון הג'ז Gets Me בשטח ביתו
שבמושב חרב לאת שבעמק חפר. תפיסתו הייתה לתת בית למוזיקאים, שבו גם יוכלו להתפרנס בכבוד.

אלי מאירי

חפלה Chafla

חפלה Chafla

אסי דיין על שר החוץ

חסר החוץ

אבי היה שר החוץ בממשלת בגין.לפני שהתבקש לקבל את המישרה הוא צילצל אל כל אחד משלושת ילדיו ואמר את תנאיו מול בגין:

אני זוכר שאמר לי כי התנאי הראשון שלא יספח את עזה והגדה.

התנאי השני היה שאין לו עניין לנהל 'קוקטייל דיפלומאטי' וכי הוא רוצה לעסוק בעניין אחד...היחסים עם מצרים.

הדבר השלישי נגע להשקפתו כי יש לתת לפלשתינאים אוטונומיה חד צדדית.כלומר לא להוריד אותם לברכיים,לתת להם לחיות בעצמאות יחסית לצידנו מבלי לחייב אותם להכיר בנו,אבל לחייב את האוטונומיה לחתום על הפסקה של הלוחמה נגדנו.

כנראה שבגין קיבל את תנאיו.וכמה ימים לאחר המינוי נסע למרוקו לפגוש את יועצו הקרוב של סאדאת אוסמה אל-בז ומאז הקדיש את זמנו לשלום עם מצרים.

כשנתיים אחרי הסכם השלום התפטר לאחר שבגין חשש מאותה אוטונומיה שאבי הביא לשולחן המו"מ עם הפלשתינאים בבאר-שבע ובגין מינה את השר יוסף בורג במקומו שינהל את המו"מ,בידיעה שלא יצא מזה דבר...ורק אחרי כמה שנים,האטונומיה נולדה כשיצחק רבין בראשות הממשלה.

עכשיו כשהשלום עם מצרים הגדולה והחזקה במדינות ערב,חיה בשלום עם ישראל ששר החוץ שלה אביגדור דוברמן שלח את נשיאה לכל הרוחות וכמו חאלד משעל נואם לעולם כי לא יהיה שלום עם העם שמפריע לישראל לגדל את 'מרחב המחיה' שלה.

אבל שלא כאבי,דוברמן הוא סמרטוט שלא מנופף בתנ"ך כמו בן-גוריון בזמנו שהרים את התנ"ך מול הבריטים ואמר "זה הקושאן שלנו על ארץ ישראל של החלוקה" ולא היה צריך להכריח,מלבד את עצמנו,שזאת היא מדינת היהודים.כשם שלא נעלה על הדעת לומר לאנגלים שהם,בעצם,ממלכה חצויה לסקוטית ,וולשית ,וצפון אירלאנדית.

אבל הדורבמן שלנו לא התפטר כאבי בשעתו ולא נופף בתנ"ך אלא נופף בדימונה.

יש לנו עוד אוליגרך שופע מנדטים וגסות בולשביקית.ביבי רוצה שיכירו בנו כמדינה יהודית.אז דבר ראשון תזרוק לכל הרוחות את הבאס מצוברך תמיד,שמאיים עלינו מקישיניוב בפוגרום של מיליון רוסים שיגדעו את הישראליות שצומחת פה.

ןאני מנסה להתנחם בתולדות ישראל: הדוברמן נובח והשיירה עוברת.
אסי דיין
קישור: הדף של אסי דיין

Sinking in Ein Hod, Israel Pottery Always open

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

השקת הספר דודי מפחד מהרוח, גלריה לבנדל בלוך עין הוד

דודי מפחד מהרוח הוא רומן-חניכה מרגש ביופיו. גיבורו הוא ילד הגדל בקיבוץ של שנות השישים, וצומח אל ההוויה הקיבוצית של השנים ההן - השיתופית, המגויסת, הדחוסה, התובענית, אשר כשם שהיא אטרקטיבית וייחודית, היא גם פוגענית ופוצעת.
זו הוויית הלינה המשותפת, חדר האוכל הציבורי, בית ההורים הממוּדר, מַעטֶפֶת החברה המבוגרת, חברת הילדים, תנועת הנוער, השירות בצבא ושנות החיפוש שלאחריו.

את המציאות הזאת מספר ומשחזר זיו דורקם ברומן הביכורים שלו בכישרון כתיבה מוכח, אפילו מפעים. זו כתיבה יפהפייה, חכמה, דקת מבע ורגישות מאין כמוה. כתיבה של מי שניחן במבט-בוחן של סופר אמיתי ובשל

כך הוא שוזר סצנות ותמונות של ילדות, נעורים והתבגרות בתיאורים מדויקים, פרטניים ומכמירי-לב של עלילות גיבורו, תוך שהוא מתבונן התבוננות מלאת תובנה בתנועות הנפש המטלטלות אותו וברקמות היחסים שהוא טווה, או אלה הנִטוות סביבו.

'דודי מפחד מן הרוח' הוא יצירה רבת-השראה, הניצבת בשורה אחת עם היפים והמובחרים שבסיפורי-חניכה. היא מהווה מעין הומאז' מורכב - לעתים נשגב, לעתים אכזר - ל'קיבוץ של פעם', אבל לא פחות מכך לתשוקתו של ילד ההולך ומתבגר לגבש את זהותו נוכח עולם מתעתע, מפחיד ומרתק.

כך מופקע הסיפור מן הזירה הקיבוצית-לוקלית ומשתבח בממדים אוניברסליים: דודי הוא לא רק בן-קיבוץ החוצב לעצמו - לא פעם ביֶזע ודמעות - נתיב אינדווידואלי בתוך התובענות השיתופית-שוויונית. דודי הוא גם מי שדמותו ואישיותו מותכת מן החומרים הגרעיניים הממלאים כל ילד, נער, ומתבגר באשר הוא. ומכאן - מן הפרפסקטיבה ההולכת ומרחיבה ומגביהה של הסיפור - סוד קסמו וגדולתו של הרומן הזה.

דודי מפחד מהרוח מאת זיו דורקם בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת אות הזמן בעריכת דן שביט, 252 עמודים.

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

פרעות 1921 ביפו

נוסח דפי המכתב של יעקב אלימלך לדרברג
המתאר את פרעות 1921 ביפו
ב"ה
יום א דר"ח [דראש חודש] אייר תרפ"א [יום ראשון 8.5.21] פה יפו ת"ו [תיבנה ותכונן]
כבוד אחי אהובי כנפשי היקר לי מכל מר אברהם משה נ"י [נרו יאיר] עם נוות ביתך העדינה [אשתך] וב"ב [ובני ביתך] היקרים ה"י [השם ישמרם] שלום.
בעזר השי"ת [השם יתברך] אוכל לבשרכם בבשורה טובה כי ניצלתי ממות והסכנה שעברה על ראשי נחלפה כליל וכמעט שנרפאתי מהפצעים ומהמכות שסבלתי ביום ראשון העבר. בודאי כבר קראתם אודות "הפאגראם" [פרעות] שהי' [שהיה] ביפו. וכבר ראיתם גם את שמי בתוך "הנפצעים" והנה לספר לכם בפרוטרוט מהחל ועד כלה. ביום ראשון העבר כ"ג ניסן הלכתי להחנות בבוקר השכם כי בא לי הרבה סחורות, כוסות לטייא [תה] ועוד, כעשרים חביות. ושכרתי שני סבלים לעזור לנו ואני ויצחק סדרנו את הסחורה בהרעפים עד הצהרים. וכחצי שעה בדיוק אח"כ שמענו בלבול גדול בשוק ותכף רץ יצחק לראות את הנעשה שם. אבל לא שב ואני בשמעי את הרעש שנהי' [שנהיה] גמרתי [החלטתי] לסגור עלי את החנות עד שיעבור זעם. כי ברור הי' [היה] אצלי שתכף יבואו אנשי צבא לפזר את ההוללים. אבל לדאבוני היתה לי תקותי למפח נפש, כי יותר משתי שעות הייתי סגור בהחנות, ושום איש לא בא לעזרני. רק צעקות הפוחזים והריקים עם נאקות הפצועים וההרוגים נשמעו בכל עבר ופנה. את מצב נפשי אז תוכלו לתאר לכם. חפשתי עצות מה לעשות כי כבר שמעתי שמשברים דלתות החנויות. וגמרתי בדעתי לילך למעלה על הבודעם [עליית גג] שלי. וגם לעלות הסולם עמדי. ותו"מי [ותכף ומיד] עשיתי ככה. וגם הפשטתי את הוועסטיל [אפודה] והמאנטיל [מעיל] שלי וחבשתי אותם סביב על ראשי ועל גבי היטיב. ושכבתי על הבודעם בפשוט ידים ורגלים ופני למטה. אבל רק כעשרה רגעים שכבתי כה ופתאום שמעתי ששוברים את דלתות חנותי וכעבור איזה רגעים שברו הדלתות וכשני מאות שודדים רוצחים התפרצו להחנות והתחילו לשדוד את כל מה שיוכלו שאת והנותר החריבו ושברו ורמסו. ופתאום אמר איש אחד שלמעלה על הבודעם יש הרבה סחורות. ומייד טפסו ועלו על הבודעם וראו אותי שוכב על הארץ. צעקו כלם הנה יהודי הירגוהו טבחוהו וכעשרה שודדים התחילו להכות אותי במוטות הארוכים אשר בידיהם על ראשי ועל גבי. וצעקתי בכל כוחי מהכאב רק אחרי עבור איזה רגע נדהמתי וחלשות [עילפון] גדולה נפלה עלי רק שמעתי שערבי אחד אמר לחברו תן לי את הסכין לדקרו. כי כנראה עודו חי ואני בשמעי הדברים סמר בשרי מעט ובכל כחי קראתי שמע ישראל ולא הספקתי לגמור והנה קול יריות קנה רובה והשודדים אצים רצים בקול הנה האינגליז [שוטרים אנגלים] ויברחו לנפשם. הרימותי מעט את ראשי והנה ראיתי כי שני בולסים [מלשון בוליס – שוטר] עומדים אצל הפתח חיכתיי להם שיקחוני מפה כי עוד מעט והרגוני והם רחמו עלי והוציאוני והביאוני להסראייע [בניין מושל המחוז הטורקי ביפו בכיכר השעון] מוכה. פצוע. ופני מלא דם ורצח. ושם בהסארייע כבר מצאתי הרבה יהודים פצועים ג"כ [גם כן] עם רופאים ורוקחים להושיט לכאו"א [לכל אחד ואחד] את העזרה הנחוצה. ואחרי שעשו לי את התחבושת הראשונה תכף בא אטאמאביל [אמבולנס] של הצלב האדום. והוליכוני לתל אביב להגימנסי' [הגימנסיה הרצליה ברחוב אחד העם] כי שם עשו בית חולים רגעי (זמני) ושם כבר הי' רופאים וחובשים עוד פעם הם חבשו אותי והבטחני כי מכותי אינם מסוכנים ורק אשכב איזה ימים בהאספיטאל [בית חולים] וירוח לי ותכף נשאני [ ] למעלה והנחתוני על מטה רכה ויטפלו בי. אחי יקירי מה אומר לך. הטוב והחסד שעשו אנשי תל אביב עם החולים והפצועים הי' על צד היותר טוב שיכול להיות ולעולם לא אשכח חסדים [כתוב – חסדם] שעשו עמדי ועם כל החולים והפצועים. וביום הרביעי כבר יצאתי משם לביתי. רק בכל יום ויום אני הולך לשם לחבוש את פצעי וב"ה כי אני הולך ובריא מיום ליום רק נשארתי כמעט בעירום ובחוסר כל כי יותר משולשה [כך במקור] אלפים לירא שטרלינג שדדו ממני וכל עמלי ויגיעי הלכו לטימיון ונשארתי ג"כ [גם כן] בע"ח [בעל חוב] יותר מאלף לי"ש [לירות שטרלינג] אבל תקותי חזקה בעזר השי"ת שבודאי יושיעני במהרה ומיד ירום קרני בכבוד. ואחרי שפדה אותי ממות בודאי לא יתנני למות ברעב אני וביתי. ומי שאמר לעולם די יאמר לצ רותי די. הממשלה יר"ה [ירום הודה] מנתה ועד אודות ההיזקות [הנזקים] שנעשו אבל מי יודע מה יהא לעת עתה ערכנו מכתב בקשה בצירוף כל ההיזקות לערך 4500 ל'יש הי' סחורה בחנות ואולי נשאר כחמש מאות או אלף לי"ש אני לא אוכל לפתוח חנותי קודם שיבואו אנשים מהממשלה יר"ה לראות בעיניהם את החורבן הנורא וההיזק הרב שנעשה שם. הסדר כמעט כבר הושב, ובהרחובות הגדולים כבר פתחו החנויות. והעיקר הוא כעת אם הממשלה יר'ה תעניש את השודדים והרוצחים כיאות להם בכל חומר הדין וגם את האנשים אשר הסיתו את העם בדבריהם ובמכתביהם ובעיתוניהם תעניש קשה אזי בטוחים אנו בעזר השי"ת שמעוראות [כך במקור. מאורעות] השבוע העברה [שעבר] לא ישונה [לא יישנה] עוד פעם, ואם ח"ו [חס וחלילה] הממשלה יר"ה לא תעניש קשה את ההוללים ותלך עמהם במדת סבלנות כדרכה מאז ועד היום אזי אבדנו כלנו אבדנו והשי"ת יהפוך את לב הממשלה לטוב לנו אחיך המסובל [הסובל] ביסורים ובפצעים יעקב אלימלך הלוי לדרברג.

סוכות בכפר האמנים עין הוד

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

המשיח בוא יבוא

שנה טובה ומתוקה

Shabtai Zvi

Saving Sabbatai Sevi's House

Possibly good news: Until now, there were rumors that Sabbatai Sevi's House would be transformed into an "Excavation House." However, another house dating back to the 1850's in the vicinity of the Roman Agora in Izmir has been chosen as the future "Excavation House." This could mean that upon restoration, Sevi's House ...may indeed be turned into a museum of sorts
link: shabtai zvi

link: Following Shabtai Zvi

.

אבי מלכנו שמע קולנו, חטאנו לפניך

אבי מלכנו שמע קולנו, חטאנו לפניך

simple voices
אורי רווח
Painting sound
יום ב כ'ז אלול תש"ע 6.9.2010
שעה 20.30
בבית סרג' ואיריס עדה כפר אמני עין הוד

על פחד ומוות. תיאטרון ארמא

על פחד ומוות. תיאטרון ארמא (צילום: רענן טל)

"על החיים ועל המוות" של תיאטרון ארמא שמציע מסע פנטסטי אל פחד המוות; "25" מאת מאור זגורי ובבימויו שמלווה את סיפור התבגרותם של שלושה ילדי מושב בדרום הארץ שידוע במקרי מוות מטרידים שאירעו בו; "שואה – לייט", מופע תיאטרון סיזיפי של רובי אדלמן המזמין את הקהל להשיל מעליו תעוקות וחרדות קיומיות ולזרום אל האור שמביאים נביאי העידן החדש, הבריא והקליל.

המלחינה והיוצרת חנה לוי בחזרות לקראת הקונצרט עם הזמרת עדנה גורן

מנגינת עלי השלכת בין ניו-יורק לעין הוד אלבום מקורי ובו 15 שירים מלטפים מאת חנה לוי בקולה הקטיפתי של עדנה גורן להשיג בחנויות התקליטים המובחרות
חנה פרומן לוי, מלחינה מגוונת, כותבת ומנצחת, ילידת ירושלים 1940,
מתגוררת בארצות-הברית ובישראל (עין הוד)
יצירות קלאסיות, שירים, מחזמר ומוסיקה לבלט פרי עטה בוצעו בהצלחה בארצות הברית.
הוציאה ששה אלבומים