ein hod art network

Nechama Levendel נחמה לבנדל
Nadav Bloch נדב בלוך
0544546530
0546456530

כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד

ינואר 20, 2010

תערוכה הספרים האסורים


תערוכה הספרים האסורים
אוצרת רותי בלר-לובין

Posted by levendel bloch gallery at יום רביעי, ינואר 20, 2010

Labels: , ,

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

כוחה של התערוכה בייצוג מגוון רחב ועשיר תוך התייחסות לספר, למילה, ליוצרים אחרים, לתכנים ספרותיים למשמעות החופש היצירתי, וחופש הביטוי. חסר בתערוכה: חומר רקע על מחשבתו של כל אמן על יצירתו . בולט בתערוכה: הפלורליזם הרעיוני והביצועי, הגישות השונות, אין עבודה אחת דומה לשנייה, חלק מהעבודות בהחלט חודר פנימה, מורכב ומעניין. בסך הכל זהו שעטנז של שפות מורכבות מהשפה הפלסטית- הוורבלית- הצורנית והמילולית שחברו אלה אל תוך אלה, בין שפה לשפה.


יש עוד כיווני מחשבה רבים העולים מתוך תערוכת המחווה הזו לספרים האסורים, והיא ניתנת לאבחנות רבות. חשיבות הנושא עומדת בפני עצמה בנוגע לספרים האסורים, ובכדי להבין את משמעות הנושא דרך יצירות האמנים צריך לבחון איך כל אמן ואמן בחן את הנושא בדרכו. זוהי סוגייה אחת. בנוגע לנושא הספרים האסורים, הוא משקף את ההקשר למרחב היצירה, לחופש הדיבור והביטוי, לאמנות פתוחה, ונוגע בגישה המערבית האנטגוניסטית של הפרט האינדווידואליסטי ששנא מאז ומעולם את הצנזורה. מטבעה של אמנות, ספרות ויצירה, טבע האדם היצירתי ידע תמיד לעסוק בשבירת הטאבו, צורך בסיסי של כל אדם- כיוצר לפתוח אפיקיו ודעותיו, עשייתו ופועלו גם אם אינם תואמים את השקפת חבריו, ממשלותיו, גופים אירגוניים, המוסדות והחולשים על הטעם התרבותי של תקופתו, זאת, מבלי שהדבר ייאסר עליו, מבלי שיצווה עליו אחרת, על אחת כמה וכמה הפחד, החשש והסלידה מכך שישרפו את יצירתו. בעניין זה האדם היוצר לא השתנה לאורך הדורות.

אך מכיוון אחר שולח הנושא לדון בשאלות עכשוויות שכל אחד ראוי שישאל את עצמו: עד כמה מחזק ומשרת האיסור את הצורך בפתיחות ובחופש הביטוי והיצירה? ועוד שאלה: האם החופש שבגישה המערבית העכשווית לא נשען על גבולות ומגבלות על אף ולמרות הכל, ואם כן היכן ניתן לחוש במגבלות אלה? היכן ניתן כיום לחוש במגבלות אלה בתוך מרחב העיסוק בכתיבה או ביצירה אמנותית? האם הרשויות, והגופים האחראיים לתרבות אכן מממשים את הצהרותיהם בדבר חופש הבחירה וחופש היצירה, כמו גם החופש שבאמירה האישית כפי שהם טוענים? האם הם לא יוצרים בעצמם צנזורות "שקטות" שלא היו ידועות בערמומיותן אף לא בתקופת האינקוויזיציה, אך במהותן אין הן שונות מהגישה האסורה ההיא, מסתבר שהצנזורות מתקיימות מתחת לפני השטח.

נראה שלמרות שניכר היום החופש של היוצרים לעומת האיסורים הכבדים והמרים שחלו עליהם בעבר, עדיין קיימים איסורים הנכפים עליהם מסוג אחר. האיסורים הללו משתייכים לא לתוכן ולאיכות עשייתם , הם מגיעים אחרת: דרך השיווק והרייטינג המשפיע והקובע את טעמה של דעת הקהל. השיווק על כל חלקיו (שלא אבוא לנתח אותם ברשימה זו) שהפך ממכונה משרתת ומתווכת, למפלצת מזן חדש המסרסת יוצרים מכל הסוגים. השיווק הפרסום והמדיה התקשורתית על עיתוניה, צהובוניה, וטלוויזיתה היא היום האינקויזיציה של יוצרים רבים במובנים רבים. היא דומה בנקודות משיקות מסויימות לאותה מערכת איסורים מהעבר שנוצרה ע"י הכנסייה או הממשל, ארגונים ומוסדות, והיא בפועל זו המחלקת מי לשבט ומי לחסד, מתוך כוחה הכפייתי הנועל, כפעולת האיסורים ההיא, המשווה בין אמנים, המרימה לגובה כאלה ושורפת אחרים, בין אמנות מותרת לאסורה, בין ספרים אסורים למותרים. ויותר מכפי שהחברה מודה או תודה בזה, מפלצת האיקוויזיציה של ימינו מסומנת כמפלצת השיווק האגרסיבית הנתמכת אף היא על ידי השלטונות, המוסדות המארגנים והגופים החזקים הפרטיים במשק תוך ניצול כוחה במניפולציה, בין היתר דרך הפעלת היח"צנות והקשרים האישיים, לרעת אלה שאינם יודעים או שאינם רוצים להתמודד במגרש שלה, לטובת אלה היוצרים את מה שמתאים לה. ואותם אמנים ויוצרים מכל הסוגים שקולם אינו נשמע, שיוצרים נפלא, חלקם אף באופן גאוני, הם היום בבחינת היוצרים האסורים על יצירותיהם האסורות.

חופש הביטוי והחשיפה עובר כיום רק דרך פעולת השיווק שמאחוריה גופים חזקים. פעולת השיווק עשויה מהרבה כוחות קטנים כגדולים, עיקר עניינה מייחס חשיבות מצומצמת ביותר, אם בכלל, לאיכות התכנים ולרמת היצירה, עיקר עניינה נסוב על פירסום, כסף, טעם המוני, קליקות, וכוח הנלחם ומשפיע לרעה על טעמו האמורפי, החצוי המפוצל והמפולג בין כה וכה של הקהל הרחב.

http://www.notes.co.il/michalm/57583.asp

21 בינואר 2010 בשעה 1:15

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count