"ומה לכל זה עם השבתאים?" הקשה ר' מרדכי.
"זוכר אני כל תורה זו שביררת אז, על כל ניצוצות של אש שהיא מתפוצצת אליהם ומחיה בהם את הנפש. אך מה קשר השבתאים לזה?"
"ראה נא", אמר ר' יהונתן. "כדרך שדור המבול הרשיעו על ידי ידיעת סוד זה, וכנזכר בספר הבהיר, כך בכל דור יכולים לטעות בדבר. שמשעה שנתעלה אדם לבחינת עץ החיים ורואה שאין עוד מלבדו, יכול הוא חלילה להרוס אל ה' ולהרס מוסרי הדת. ואף זו מנפלאות תמים דעים, שנתן מקום גם להרסנות זו, שמשתלשלת ויורדת מהאור שאין בו מחשבה הנעלה יותר מאור שיש בו מחשבה, ושרשה רם ונישא מאוד לאין חקר.
"אלא שכאן גדול כח הבנין מכח ההרס, ועל כן נצטוינו בשמירת התורה והמצוות דווקא. זכה אדם, הרי הוא שולט בעצמו גם בעת מסירות נפשו, ואינו מפקיר עצמו לאותו אור שאין בו מחשבה. וזה חלקי בכל עמלי כל השנים, לידבק באור שיש בו מחשבה, ולהרבות גם בפלפול הלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה