אהוד בן עזר
חדשות בן עזר מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח
לא רק ילדי הגנים ובתי הספר בתל אביב – גם אני אוסף מהמדרכות כרטיסי ביקור של נערות ליווי"הורים לילדים בגנים במרכז תל אביב מספרים: ילדינו החלו לאסוף כרטיסי ביקור של מכוני ליווי כאילו היו קלפים לחדבקה באלבום. "כל תל אביבי שנוהג להסתובב במרכז העיר מכיר את התופעה: מכוני ליווי מפיצים כרטיסי ביקור על שמשות המכוניות, במטרה למשוך לקוחות שאינם מגיעים לתחנה המרכזית. הפרסום על השמשות הפך נפוץ עם התרחבות תופעת מכוני הליווי בדירות מסתור במרכז העיר, וכרטיסי הביקור החלו באחרונה למלא את המדרכות."כעת מסתבר שכרטיסים רבים עשו את דרכם לילדים בגנים במרכז העיר, עד שאיסוף כרטיסי הביקור הפך לנחלתם של מיספר לא מבוטל של תלמידים. מסתבר שהילדים כבר מזהים חלק מהפרוצות שמופיעות על כרטיסי הביקור, וכמה כרטיסים הפכו ל'קלפים נדירים'."מתוך כתבתה של מירב שלמה, "תופעה חדשה בגני הילידים במרכז תל אביב: אוספים כרטיסי ביקור של זונות – כמו היו קלפים", "ידיעות תל אביב", 14.11.08. ובכן, לא רק ילדי הגנים ובתי הספר בתל אביב, גם אני אוסף מהמדרכות כרטיסי ביקור של נערות ליווי ומסג'יסטיות. קודם כל, וכי מה אאסוף? חרא של כלבים שלפעמים גם יש להם שלשול? אופניים שעומדים לדרוס אותי מהגב? בקבוקי פלסטיק ריקים קטנים? – לא! – אני הולך כשעיניי נעוצות במדרכה שלפניי, וזאת קודם כל מטעמי שלא לעלות על גושי החרא הנ"ל, ושנית כל, הכרטיסים האלה, המתגוללים בנדיבות רבה על המדרכות, הם כל כך צבעוניים, נחמדים ומפתים בשתי השפות, עברית ואנגלית, ולעיתים גם ברוסית! – לא ידעתי שיש לנו בעיר כל כך הרבה יפהפיות עובדות בתור נערות ליווי ומסג'יסטיות (למה תיכף לקרוא להן בשם המקראי הגס – זונות?) והן מוסרות לכל דיכפין ולכל מתכופפין את מספרי הטלפון שלהן! כנהוג, אגב, בהרבה ערים גדולות בעולם. כרטיסים כאלה אספתי גם בווארשה והכנסתי ליומן הביקור שלי "פולין ללא יהודים". "תאמֶר קימט א מענטש," כמו שאומרים באידיש.אילו הייתי אוסף את הכרטיסים לעצמי, היה לי ודאי כבר אוסף של מאות מהם, גם הרבה "החלפות" (במלעיל) ויכולתי לשבת שעות רבות עם ילדי הגן ובתי הספר ולהחליף עימם כרטיסים נדירים או יפהפיות מושכות במיוחד. אולי אפילו הייתי כותב ספר חדש לילדים שתחילתו בילד אסופי יפה תואר שמוצא כרטיס של נערת ליווי, מסג'יסטית יפה, ומוצא אצלה מקלט והיא מגדלת אותו, ובסוף מתברר שהיא אכן האם האמיתית שלו, שזנחה אותו מחוסר אמצעים אחרי לדתה אותו. הסיפור הזה יזיל הרבה דמעות ויאושש את דמותה של הזונה הטובה מול כל הנשים הצדקניות והפמיניסטיות המבקשות לאסור על ילדים לאסוף את כרטיסי הביקור היפים האלה.אבל אני לא משאיר את הכרטיסים ברשותי. אני נוהג לשלוח, באמצעות סוכן מקומי, את כל "דואר הזבל" שלי ועוד הרבה פרסומים שאני מוצא בעיר – לפרופ' צ'ארלס ברלין, הספרן הראשי של ספריית היודאיקה בהארווארד, בוסטון. פרופ' ברלין אוסף זה שנים כל פרסום עברי ויהודי בכל שפה שהיא ובכל מקום בעולם, ומקטלג אותו, למען החוקרים בדורות הבאים – ואת החומר הוא מאחסן במחסנים ענקיים העומדים לרשותו. הוא זה שחתם הסכם עם רשות השידור לסרוק ולהעתיק את כל הארכיון שלהם כדי להציל אותו מהתפוררות. הסכם שהעלה חמתם של כמה וכמה מטומטמים בישראל, שלא הבינו את שיטת עבודתו. אין הוא מעוניין דווקא באורגינלים. התוכן מעניין אותו ולא הפריט האספני, שלעיתים הוא יקר מאוד או בלתי נגיש או בלתי מכיר.בעיני רוחי אני רואה את צ'ארלס ידידי וחבר עוזריו יושבים ומרוקנים כל חבילה שמגיעה ממני, ולידיהם נושרים כרטיסי הביקור של נערות הליווי והמסג'יסטיות היפהפיות של תל אביב, שברחובות בוסטון דומני שאין כמותן – והם מקטלגים אותם וסורקים אותם באהבה רבה, וכשבא אורח הם יכולים להראות לו מצגת של עשרות רבות של מודעות על הצגות תיאטרון בישראל במשך עשרות שנים, או של כרטיסי הביקור של יפהפיות תל אביב, שהנשים הרעות קוראות להן זונות. ובתחתית כל דף של סריקה נרשם ודאי שמו של ה – אהוד בן עזר. ככה יש לי, כסופר, ביטוח נוסף לחיי נצח. לא ישכחו אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה