עובדיה אלקרא - ניו יורק דיסלדורף תל-אביב גלריה זיסמן

פירופיטים - אורן ביערות הכרמל

האורן הירושלמי משתייך לקבוצת הפירופיטים המחדשים את עצמם "בעזרת" שריפות
פירופיטים אקטיביים שבהם פיזור זרעים מזורז על ידי שריפה , כגון אורן ירושלים, האצטרובלים מתפוצצים בחום ומפיצים זרעים למרחקים של מספר מטרים , כך שחלק נמלט מהאש ואחוז הנביטה גדל .

Exhibition Mary Gottlieb

Made in Dusseldorf
Mary Gottlieb
Opening : Saturday January 29th 12:00
Ein Hod Gallery

עבאס: הגעתי עם אולמרט להסכמה בנושאי הגבולות והביטחון

עבאס: הגעתי עם אולמרט להסכמה בנושאי הגבולות והביטחון

בנאום שנשא יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בביקורו באמירויות, הוא סקר את השיחות בין ישראל לבין הפלסטינים וטען כי הוא ואולמרט הגיעו להסכמה בנושאי הגבולות והביטחון.[1] להלן תרגום עיקרי דבריו:

הסכמנו לנוכחות של כוחות נאט"ו בשטחים

"השנים 2000 – 2005 היו חמש שנות בצורת [מדינית] קשות. שילמנו מחיר יקר והיינו חייבים לחשוב מחדש לאן מועדות פנינו. החלטנו לפנות פעם נוספת, כפי שהתחלנו, אל דרך השלום באמצעות מו"מ והנפנו את הסיסמה הזאת: לא לאלימות, לא לשימוש בכוח ובטילים – אנו רוצים שלום עם שכנינו הישראלים...

בסוף תקופת [כהונתו] של הנשיא בוש וכאשר הוא ידע מהן מגמותינו וחש אותן, הוא קרא [לכנס] את ועידת אנפוליס והזמין אליה חמישים מדינות וארגונים בין-לאומיים, כדי להוציא לדרך את תהליך השלום, שאכן יצא לדרך. ביום שאחרי סיום הוועידה יצאנו לדרך ארוכה של מו"מ עם ראש ממשלת ישראל לשעבר, מר [אהוד] אולמרט. במו"מ הזה דנו בכל נושאי הסדר הקבע בפירוט...

הגענו להסכמה [שהמדינה הפלסטינית תהיה] בגבולות 67'; שהבסיס לתהליך השלום הוא חזרה לגבולות 67' עם אפשרות לשינויי גבול מסוימים ובלבד ששטח הגדמ"ע ישוב להיות כפי שהיה. יתכן שאנו מדווחים על כך לראשונה. הדיאלוג בעניין זה נמשך ואחר כך עברנו לדון בביטחון והגענו להסכמה מלאה שעל נושא זה יופקד צד שלישי, בלא שהתנגדנו לזהותו של הצד הזה. הייתה דעה שגורם זה צריך להיות כוחות נאט"ו, אך הדבר דרש הסכמה אמריקאית. היה אצלנו גנרל אמריקני בשם ג'ים ג'ונס, שמונה אחר כך ליועץ לביטחון לאומי והתפטר לפני שבועיים, שקיבל על עצמו את התיק הזה. דיברנו עם הנשיא בוש והוא הסכים שהצד השלישי יהיה נאט"ו. אין לנו התנגדות שכוחות נאט"ו יתמקמו בשטחים הפלסטיניים, כדי להגן על גבולות ישראל וכדי שישלימו את אימון הכוחות הפלסטיניים שהחלו בו מומחים אמריקנים ואירופים בכמה מדינות ערביות.

בנושא זה צריך היה להתחשב בעמדות של שתי מדינות שכנות, ירדן ומצרים. הן הסכימו לרעיון הזה משום שלביטחון יש השפעה חיובית או שלילית על שתיהן. הן הסכימו בשני תנאים: שלא יהיו כוחות ירדניים או מצריים בשטחים הפלסטיניים וזאת זכותן; ושלא יהיה בירדן או במצרים כוח של הצד השלישי, וגם זאת זכותן. הנושא הזה סוכם והונח על השולחן כדי להשלים את שאר הנושאים. דנו בנושא ירושלים ובנושא הפליטים, אך לא הגענו לפיתרון, משום שהנסיבות שפקדו את מר אולמרט גרמו לעצירת המו"מ ולהליכתו של אולמרט ולהחלפתו בגברת ציפי לבני. אחר כך הגיע מר נתניהו לשלטון.

אם כן, לבסיס הזה הגענו ודנו בו בפרוטרוט עד כדי שעמום במשך שמונה חודשים. יש האומרים וכך גם דיווחה העיתונות הישראלית שוב ושוב שאולמרט הציע לנו הצעות ודחינו אותן. דברים אלה חסרי כל בסיס. זו האמת, הגענו לאן שהגענו ויכולנו להשלים את הדיאלוג, אולם נסיבות פנימיות בישראל גרמו לנפילת ממשלת אולמרט.

ב-19 בדצמבר [2008], כלומר שלושה או ארבעה שבועות לפני עזיבת הנשיא בוש, ביקרנו אצלו כדי לסכם תקופה. הוא אמר: 'מדוע לא ניפגש שוב' והציע שניפגש ואכן הסכמנו. אולם ב-27 בדצמבר [2008] החלה ההתקפה על עזה ולמרות זאת הסכמנו ללכת, אך הצד הישראלי לא הסכים וכך הוחמצה הזדמנות...

נתניהו לא קיבל את הסיכום עם אולמרט

הגיעה תקופתו של מר [בנימין] נתניהו. בתחילה הודיע הנשיא אובמה בקהיר כי ישראל צריכה להפסיק את כל פעולות [הבנייה] בהתנחלויות. האם יכולנו לדרוש [פחות מכך]. השבנו: 'אם כן, ישראל חייבת להפסיק את כל פעולות הבנייה בהתנחלויות'...

נתניהו עמד על כך שהוא אינו יכול להפסיק את [הבנייה] והתמקד בנושאים שאיננו יכולים לקבל. הנושא הראשון - הביטחון. הוא התנגד לחלוטין לגורם שלישי [משום] שהוא רוצה להישאר בשטחים הפלסטיניים עוד עשרות שנים, כלומר על נהר הירדן ועל הגבעות המערביות של הגדמ"ע, כדי להגן על ביטחונו. אמרנו לו: 'המשמעות היא הנצחת הכיבוש ואיננו יכולים להסכים לכך בשום אופן. הסכמנו עם הממשלה הקודמת שלך על צד שלישי.' הוא השיב: 'אינני מכיר במה שעבר ואינני בוטח באף גורם שיגן על הגבולות זולת צבא ההגנה.' תם הדיון בנושא והוא לא אמר מילה אחת בעניין גבולות 67'. על פי הגיונו, קודם כל יש לסיים את נושא הביטחון ואחר כך לבסס על כך את נושא הגבולות. מובן שאין זה נכון, אלא צריך לקבוע את הגבולות ורק אחר כך לדון בביטחון, אולם לא הצלחנו לפתור נושא זה.

הבה נדון בבעיית הפליטים

העניין השני שאני רוצה לדבר עליו הוא [הדרישה להכיר בישראל] כמדינת [הלאום] היהודית – איני יודע מהיכן המציאו זאת. הם אמרו: 'אתם הפלסטינים צריכים להכיר במדינה היהודית.' ברור לנו מהי המטרה העומדת מאחורי הדרישה הזאת ולכן אנו מתנגדים. שאלנו אותם: 'מדוע לא דרשתם זאת מירדן או ממצרים כאשר חתמתם איתם [חוזה] שלום. מדוע אתם דורשים זאת מאיתנו.' התשובה ברורה, אך אפשר לדבר על מה שעומד מאחורי הדרישה הזאת: יש מיליון וחצי פלסטינים ערביים וחצי מיליון רוסים נוצרים. אלה אינם נוגעים אלינו. אנו מדברים על מיליון וחצי ערבים. אם נאמר [שאנו מכירים בישראל] כמדינת [הלאום] היהודית זה יהיה תירוץ מספיק [טוב] לגרשם. ואכן, ליברמן מדבר על פינוי או החזרת המשולש כולל תושביו לערבים. שמנו לב לכך. בנוסף, הם רוצים לנעול סופית את השער לנושא הפליטים. הם גם מנסים להוליך שולל את דעת הקהל כאשר הם אומרים כי הפלסטינים רוצים להציף את ישראל בחמישה מיליון פליטים. לא אמרנו דבר כזה. אנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית בדבר הצורך בפיתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים. אם כן, הבה נשים את בעיית הפליטים על השולחן ונדון בה...[2]

אנו חשים שהזמן חולף והאמריקאים אינם מצליחים לשכנע את ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. אנו רוצים הקפאה מוחלטת. איננו רוצים שירמו אותנו בחצי הקפאה או רבע הקפאה... קבענו חלופות. אם ישראל תסרב להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, נדרוש מארה"ב שתציג תוכנית. אנו נגיש לה תוכנית. היא תקבע תוכנית ותגיש אותה לשני הצדדים. אם ניכשל בכך, נלך למועצת הביטחון כדי שתאמר לעולם שיש להכיר במדינה הפלסטינית. אובמה אמר כי בתוך שנה תוקם מדינה פלסטינית והיא תהיה חברה באו"ם. אם זה לא יקרה יש חלופות. כלומר יש שש או שבע חלופות שנקבע ונתייחס אליהן בדירוג... אם תיכשל חלופה אחת נציע אחרת ואם גם זו תיכשל - נציע את הבאה בתור. אם ייכשלו כל החלופות, נאמר לישראל... ביצענו את כל התחייבויותינו, אתם לא ביצעתם את שלכם, לפיכך אנו משוחררים מביצוע ההתחייבויות.
פורסם בממרי המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון

עין הוד וניר עציון חוגגים את חג האילנות

עין הוד וניר עציון חוגגים את חג האילנות
צילם: מאיר בן סירא

מריאן מאיר בהופעה בחג האילנות בניר עציון

מריאן מאיר בהופעה בחג האילנות בניר עציון

יער הכרמל

ביום חמישי האחרון, כחודש וחצי אחרי אסון השריפה בכרמל, הושק פרויקט רחב היקף וייחודי מסוגו, ביוזמת המועצה האזורית חוף הכרמל, ותושבי האזור, ביניהם גיל דנקנר, נחמה לבנדל, נדב בלוך תושבי עין הוד, ד"ר בני פישר מנהל כפר הנוער ימין אורד ודני בכמן נציג ניר עציון. הפרויקט נועד לשיקום והתחדשות יער הכרמל, תוך בניית ממשק יערני המגן מפני שריפות עתידיות ותורם לפיתוח מגוון נופי ואקולוגי עשיר יותר. הצורך בפיקוח נולד לאחר אסון השריפה בכרמל, שבעקבותיו צפויה בשנים הקרובות התחדשות היער, ובעיקר נביטה מסיבית של עצי האורן. בשל הצימוח המהיר של האורנים, עשויה נביטה מסיבית זו להשתלט על שטחי היער, מה שימנע בסופו של דבר את השתקמותם של מיני צמחים ואף יגביר סכנה של שרפות עתידיות. הפרויקט בשיתוף קק"ל, אוניברסיטת חיפה וחברות עסקיות שונות, יתבצע למעשה על ידי שיוך של משבצת יער לקבוצות שונות מתושבי היישובים, כשכל קבוצה תלווה את המשבצת לאורך כמה שנים והליווי יכלול דילול של צמחים ועצים לא רצויים, כגון אורנים.

ט"ו בשבט תשע"א

ט"ו בשבט תשע"א

השקת מיזם "בין ישוב ליער"

תושבים למען שיקום הכרמל
ממשק יערני ושיתוף הקהילה בשיקום יערות הכרמל

האירוע יתקיים ביום חמישי ה 20.1.2011
יחל בימין אורד בשעה 13:00 ויסתיים בעין - הוד
באירוע יוצג המיזם, ברכות, מסע רגלי לעין הוד, נטיעות, מופע אמנותי וכיבוד קל.

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע .
קהלת פרק ג א-כ

לאחר השרפה בכרמל צפויה בשנים הקרובות התחדשות של היער, ובעיקר נביטה מסיבית של אורנים, בשל הצימוח המהיר של האורנים עשויה נביטה זו להשתלט על השטח בצימוח צפוף, שימנע השתקמות של מיני צמחים אחרים ויגביר סכנה של שרפות עתידיות.
תושבי ימין אורד, ניר עציון, עין הוד ועוד קבוצות עובדים ממפעלים מקומיים וארגונים ארציים, מבקשים לקדם יוזמת לקיחת אחריות לשיקום והתחדשות יער הכרמל בממשק יערני המגן מפני שרפות עתידיות ותורם לפיתוח מגוון נופי ואקולוגי עשיר יותר.

היוזמה תתבצע ע"י שיוך של משבצת יער לקבוצות שונות, כשכל קבוצה תלווה את המשבצת שלה לאורך מספר שנים. הליווי יכלול דילול של צמחים לא רצויים כגון אורנים ועשבים ובמקביל זריעה, שתילה וטיפוח נביטות עצים רחבי עלים האופיניים למקום, כגון אלון, אלה חרוב וכו...

יער קהילתי
כפי שמפורט במסמך קק"ל :
"השתתפות עם הקהילה המקומית בממשק היער נעשית לאורך כל הדרך, יחד קובעים את חזון היער, יחד מתכננים , מפתחים ומתחזקים ויחד עורכים פעילויות ביער. מעורבות הקהילה נועדה לקרב את האדם לערכי היער והטבע, ליצור את תחושת השייכות של כל תושב ותושב ליער שלו ואת מחויבותו לשמירה על ערכיו.

כל חלקת יער הסמוכה ליישוב היא מועמדת טבעית לתואר "יער קהילתי" אלא שתנאי הכרחי זה אינו מספיק כדי להיות ראוי לתואר. יש להשתית את הפעילות ביער על העקרונות האלה: שימור וטיפוח שטח היער הקהילתי וערכי הטבע והמורשת שבו, נגישות חופשית לתושבים לכל חלקי היער ושימוש בו ובמתקניו ללא תשלום, ניהול חיי היער תוך שותפות ומחויבות הדדית בין ק"קל, הרשות המקומית והקהילה המקומית

"סדר ליל ט"ו בשבט"

ב"ספר חמדת הימים", שהתפרסם במאה ה-18 אנונימית וזהות מחברו שנויה במחלוקת ויש הסוברים שהוא שבתאי, מספר כי מקובלי צפת העניקו לחג נדבך נוסף והוא "סדר ליל טו-בשבט". על-פי דבריו:

"ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן, ... ואף כי בדברי הרב (האר"י) אין זכר לטו' בשבט ... מכל מקום תיקון נפלא הוא בנגלה ובנסתר ..." מחבר הספר מביא את דברי חיים ויטאל, תלמיד האר"י, שיש שלושים מיני פירות (בארץ – ישראל), עשרה מהם שנאכלים קליפה ותוך, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר הספירות הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם והתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע האילן הקדוש – עץ החיים".

שירים ותשבחות לראש השנה לאילנות

שירים ותשבחות לראש השנה לאילנות

ש”ץ הוא המשיח

כח כתר עליון
לו נראהו מהרה
בשלוש חד הוא
ראש השנה לאילן

לשמחה ישראל קווים
רק ש”ץ אור הימים
יוליכנו לעץ החיים
בו עולים ולא יורדים

גוזוס - תאנה

שי שבתאי לחג ט"ו בשבט
ישראל איספירארה איסטה אליגריאה
אה שבתי צבי קי איס לה לוז דיל דיאה
אי אה נוס ייבארמוס אין ארבול די בידה
אליי איס סובידה נו איי מאז קיידהתאנה

מפגש עם עם עמרם מצנע

חברים יקרים שלום רב!
בשבוע הבא, יום ראשון ה-16.1.11, בשעה 17:30 - יתקיים מפגש היכרות עם האלוף (במיל') עמרם מצנע - לשעבר ראש העיר חיפה!
האירוע יתקיים במטה "העבודה" - שד' הנשיא 104 בחיפה.

אני מזמין אתכם, חבריי היקרים - לבוא ולהקשיב, וגם לשאול שאלות בעניינים שעל סדר היום.

חשוב לעודד אנשים טובים לשאוף למנהיגות - אשמח לראות אתכם שם, נותנים מסר של תקווה שיקרין מחיפה אל יתר חלקי הארץ!

בידידות,
סגן ראש עיריית חיפה - ישראל סביון.

ג'לאל א-דין רומי והשפעתו על התרבות הישראלית

דרך אברהם מפגשים רוחניים
ג'לאל א-דין רומי והשפעתו על התרבות הישראלית
יום שני 10.1.2011
אוניברסיטת בר-אילן אולם פלדמן 301
1900-2200
דברי פתיחה:
ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן
ד"ר אבי אלקיים, ראש מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה
מר משה פרוסתמיאן, יו"ר ארגון הגג של עולי איראן בישראל
הרצאת פתיחה בעברית:
ד"ר אלדד פרדו, האוניברסיטה העברית
ג'לאל א-דין רומי: מבטים מן המאה ה-21
הרצאות בפרסית:
אניג' הומיון אברהמי, מייסד ארגון אוהבי מולאנה בישראל
הנקודות הזוהרות של חיי רומי
ד"ר יוסף בחירי
אהבת הזולת בשירי רומי
המשורר באבק יצחקי
קריאת קטעי שירה של רומי
הכניסה חופשית ללא תשלום
לפרטים: מרכז דהאן, אוניברסיטת בר-אילן רמת גן 52900
טל. 03-5317959 מייל dahan.center@mail.biu.ac.il
הפקה: אורה קולקובסקי, מרכז דהאן