Sinking in Ein Hod, Israel Pottery Always open

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

השקת הספר דודי מפחד מהרוח, גלריה לבנדל בלוך עין הוד

דודי מפחד מהרוח הוא רומן-חניכה מרגש ביופיו. גיבורו הוא ילד הגדל בקיבוץ של שנות השישים, וצומח אל ההוויה הקיבוצית של השנים ההן - השיתופית, המגויסת, הדחוסה, התובענית, אשר כשם שהיא אטרקטיבית וייחודית, היא גם פוגענית ופוצעת.
זו הוויית הלינה המשותפת, חדר האוכל הציבורי, בית ההורים הממוּדר, מַעטֶפֶת החברה המבוגרת, חברת הילדים, תנועת הנוער, השירות בצבא ושנות החיפוש שלאחריו.

את המציאות הזאת מספר ומשחזר זיו דורקם ברומן הביכורים שלו בכישרון כתיבה מוכח, אפילו מפעים. זו כתיבה יפהפייה, חכמה, דקת מבע ורגישות מאין כמוה. כתיבה של מי שניחן במבט-בוחן של סופר אמיתי ובשל

כך הוא שוזר סצנות ותמונות של ילדות, נעורים והתבגרות בתיאורים מדויקים, פרטניים ומכמירי-לב של עלילות גיבורו, תוך שהוא מתבונן התבוננות מלאת תובנה בתנועות הנפש המטלטלות אותו וברקמות היחסים שהוא טווה, או אלה הנִטוות סביבו.

'דודי מפחד מן הרוח' הוא יצירה רבת-השראה, הניצבת בשורה אחת עם היפים והמובחרים שבסיפורי-חניכה. היא מהווה מעין הומאז' מורכב - לעתים נשגב, לעתים אכזר - ל'קיבוץ של פעם', אבל לא פחות מכך לתשוקתו של ילד ההולך ומתבגר לגבש את זהותו נוכח עולם מתעתע, מפחיד ומרתק.

כך מופקע הסיפור מן הזירה הקיבוצית-לוקלית ומשתבח בממדים אוניברסליים: דודי הוא לא רק בן-קיבוץ החוצב לעצמו - לא פעם ביֶזע ודמעות - נתיב אינדווידואלי בתוך התובענות השיתופית-שוויונית. דודי הוא גם מי שדמותו ואישיותו מותכת מן החומרים הגרעיניים הממלאים כל ילד, נער, ומתבגר באשר הוא. ומכאן - מן הפרפסקטיבה ההולכת ומרחיבה ומגביהה של הסיפור - סוד קסמו וגדולתו של הרומן הזה.

דודי מפחד מהרוח מאת זיו דורקם בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת אות הזמן בעריכת דן שביט, 252 עמודים.

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

פרעות 1921 ביפו

נוסח דפי המכתב של יעקב אלימלך לדרברג
המתאר את פרעות 1921 ביפו
ב"ה
יום א דר"ח [דראש חודש] אייר תרפ"א [יום ראשון 8.5.21] פה יפו ת"ו [תיבנה ותכונן]
כבוד אחי אהובי כנפשי היקר לי מכל מר אברהם משה נ"י [נרו יאיר] עם נוות ביתך העדינה [אשתך] וב"ב [ובני ביתך] היקרים ה"י [השם ישמרם] שלום.
בעזר השי"ת [השם יתברך] אוכל לבשרכם בבשורה טובה כי ניצלתי ממות והסכנה שעברה על ראשי נחלפה כליל וכמעט שנרפאתי מהפצעים ומהמכות שסבלתי ביום ראשון העבר. בודאי כבר קראתם אודות "הפאגראם" [פרעות] שהי' [שהיה] ביפו. וכבר ראיתם גם את שמי בתוך "הנפצעים" והנה לספר לכם בפרוטרוט מהחל ועד כלה. ביום ראשון העבר כ"ג ניסן הלכתי להחנות בבוקר השכם כי בא לי הרבה סחורות, כוסות לטייא [תה] ועוד, כעשרים חביות. ושכרתי שני סבלים לעזור לנו ואני ויצחק סדרנו את הסחורה בהרעפים עד הצהרים. וכחצי שעה בדיוק אח"כ שמענו בלבול גדול בשוק ותכף רץ יצחק לראות את הנעשה שם. אבל לא שב ואני בשמעי את הרעש שנהי' [שנהיה] גמרתי [החלטתי] לסגור עלי את החנות עד שיעבור זעם. כי ברור הי' [היה] אצלי שתכף יבואו אנשי צבא לפזר את ההוללים. אבל לדאבוני היתה לי תקותי למפח נפש, כי יותר משתי שעות הייתי סגור בהחנות, ושום איש לא בא לעזרני. רק צעקות הפוחזים והריקים עם נאקות הפצועים וההרוגים נשמעו בכל עבר ופנה. את מצב נפשי אז תוכלו לתאר לכם. חפשתי עצות מה לעשות כי כבר שמעתי שמשברים דלתות החנויות. וגמרתי בדעתי לילך למעלה על הבודעם [עליית גג] שלי. וגם לעלות הסולם עמדי. ותו"מי [ותכף ומיד] עשיתי ככה. וגם הפשטתי את הוועסטיל [אפודה] והמאנטיל [מעיל] שלי וחבשתי אותם סביב על ראשי ועל גבי היטיב. ושכבתי על הבודעם בפשוט ידים ורגלים ופני למטה. אבל רק כעשרה רגעים שכבתי כה ופתאום שמעתי ששוברים את דלתות חנותי וכעבור איזה רגעים שברו הדלתות וכשני מאות שודדים רוצחים התפרצו להחנות והתחילו לשדוד את כל מה שיוכלו שאת והנותר החריבו ושברו ורמסו. ופתאום אמר איש אחד שלמעלה על הבודעם יש הרבה סחורות. ומייד טפסו ועלו על הבודעם וראו אותי שוכב על הארץ. צעקו כלם הנה יהודי הירגוהו טבחוהו וכעשרה שודדים התחילו להכות אותי במוטות הארוכים אשר בידיהם על ראשי ועל גבי. וצעקתי בכל כוחי מהכאב רק אחרי עבור איזה רגע נדהמתי וחלשות [עילפון] גדולה נפלה עלי רק שמעתי שערבי אחד אמר לחברו תן לי את הסכין לדקרו. כי כנראה עודו חי ואני בשמעי הדברים סמר בשרי מעט ובכל כחי קראתי שמע ישראל ולא הספקתי לגמור והנה קול יריות קנה רובה והשודדים אצים רצים בקול הנה האינגליז [שוטרים אנגלים] ויברחו לנפשם. הרימותי מעט את ראשי והנה ראיתי כי שני בולסים [מלשון בוליס – שוטר] עומדים אצל הפתח חיכתיי להם שיקחוני מפה כי עוד מעט והרגוני והם רחמו עלי והוציאוני והביאוני להסראייע [בניין מושל המחוז הטורקי ביפו בכיכר השעון] מוכה. פצוע. ופני מלא דם ורצח. ושם בהסארייע כבר מצאתי הרבה יהודים פצועים ג"כ [גם כן] עם רופאים ורוקחים להושיט לכאו"א [לכל אחד ואחד] את העזרה הנחוצה. ואחרי שעשו לי את התחבושת הראשונה תכף בא אטאמאביל [אמבולנס] של הצלב האדום. והוליכוני לתל אביב להגימנסי' [הגימנסיה הרצליה ברחוב אחד העם] כי שם עשו בית חולים רגעי (זמני) ושם כבר הי' רופאים וחובשים עוד פעם הם חבשו אותי והבטחני כי מכותי אינם מסוכנים ורק אשכב איזה ימים בהאספיטאל [בית חולים] וירוח לי ותכף נשאני [ ] למעלה והנחתוני על מטה רכה ויטפלו בי. אחי יקירי מה אומר לך. הטוב והחסד שעשו אנשי תל אביב עם החולים והפצועים הי' על צד היותר טוב שיכול להיות ולעולם לא אשכח חסדים [כתוב – חסדם] שעשו עמדי ועם כל החולים והפצועים. וביום הרביעי כבר יצאתי משם לביתי. רק בכל יום ויום אני הולך לשם לחבוש את פצעי וב"ה כי אני הולך ובריא מיום ליום רק נשארתי כמעט בעירום ובחוסר כל כי יותר משולשה [כך במקור] אלפים לירא שטרלינג שדדו ממני וכל עמלי ויגיעי הלכו לטימיון ונשארתי ג"כ [גם כן] בע"ח [בעל חוב] יותר מאלף לי"ש [לירות שטרלינג] אבל תקותי חזקה בעזר השי"ת שבודאי יושיעני במהרה ומיד ירום קרני בכבוד. ואחרי שפדה אותי ממות בודאי לא יתנני למות ברעב אני וביתי. ומי שאמר לעולם די יאמר לצ רותי די. הממשלה יר"ה [ירום הודה] מנתה ועד אודות ההיזקות [הנזקים] שנעשו אבל מי יודע מה יהא לעת עתה ערכנו מכתב בקשה בצירוף כל ההיזקות לערך 4500 ל'יש הי' סחורה בחנות ואולי נשאר כחמש מאות או אלף לי"ש אני לא אוכל לפתוח חנותי קודם שיבואו אנשים מהממשלה יר"ה לראות בעיניהם את החורבן הנורא וההיזק הרב שנעשה שם. הסדר כמעט כבר הושב, ובהרחובות הגדולים כבר פתחו החנויות. והעיקר הוא כעת אם הממשלה יר'ה תעניש את השודדים והרוצחים כיאות להם בכל חומר הדין וגם את האנשים אשר הסיתו את העם בדבריהם ובמכתביהם ובעיתוניהם תעניש קשה אזי בטוחים אנו בעזר השי"ת שמעוראות [כך במקור. מאורעות] השבוע העברה [שעבר] לא ישונה [לא יישנה] עוד פעם, ואם ח"ו [חס וחלילה] הממשלה יר"ה לא תעניש קשה את ההוללים ותלך עמהם במדת סבלנות כדרכה מאז ועד היום אזי אבדנו כלנו אבדנו והשי"ת יהפוך את לב הממשלה לטוב לנו אחיך המסובל [הסובל] ביסורים ובפצעים יעקב אלימלך הלוי לדרברג.

סוכות בכפר האמנים עין הוד

סוכות בכפר האמנים עין הוד
חג שמח

המשיח בוא יבוא

שנה טובה ומתוקה

Shabtai Zvi

Saving Sabbatai Sevi's House

Possibly good news: Until now, there were rumors that Sabbatai Sevi's House would be transformed into an "Excavation House." However, another house dating back to the 1850's in the vicinity of the Roman Agora in Izmir has been chosen as the future "Excavation House." This could mean that upon restoration, Sevi's House ...may indeed be turned into a museum of sorts
link: shabtai zvi

link: Following Shabtai Zvi

.

אבי מלכנו שמע קולנו, חטאנו לפניך

אבי מלכנו שמע קולנו, חטאנו לפניך

simple voices
אורי רווח
Painting sound
יום ב כ'ז אלול תש"ע 6.9.2010
שעה 20.30
בבית סרג' ואיריס עדה כפר אמני עין הוד

על פחד ומוות. תיאטרון ארמא

על פחד ומוות. תיאטרון ארמא (צילום: רענן טל)

"על החיים ועל המוות" של תיאטרון ארמא שמציע מסע פנטסטי אל פחד המוות; "25" מאת מאור זגורי ובבימויו שמלווה את סיפור התבגרותם של שלושה ילדי מושב בדרום הארץ שידוע במקרי מוות מטרידים שאירעו בו; "שואה – לייט", מופע תיאטרון סיזיפי של רובי אדלמן המזמין את הקהל להשיל מעליו תעוקות וחרדות קיומיות ולזרום אל האור שמביאים נביאי העידן החדש, הבריא והקליל.

המלחינה והיוצרת חנה לוי בחזרות לקראת הקונצרט עם הזמרת עדנה גורן

מנגינת עלי השלכת בין ניו-יורק לעין הוד אלבום מקורי ובו 15 שירים מלטפים מאת חנה לוי בקולה הקטיפתי של עדנה גורן להשיג בחנויות התקליטים המובחרות
חנה פרומן לוי, מלחינה מגוונת, כותבת ומנצחת, ילידת ירושלים 1940,
מתגוררת בארצות-הברית ובישראל (עין הוד)
יצירות קלאסיות, שירים, מחזמר ומוסיקה לבלט פרי עטה בוצעו בהצלחה בארצות הברית.
הוציאה ששה אלבומים