כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד

יולי 31, 2010

google translates ein hod to 57 languages.

google translates ein hod to 57 languages.

עין הוד Ein Hod

Good news
The site that allows Google translation of "Ein Hod" to 57 languages.
This important upgrade allows you to our members, members of Ein Hod and the residents and viewers translate site pages to 57 languages.
Ein Hod site invites you to watch and try to upgrade the translation options.
In the coming days will be further improvements.
We welcome comments

Link: Ein Hod

יולי 27, 2010

הרהורים על "ניבוב-פה" בוויכוח הפוליטי השוטף א' הראל פיש

אם במהלך דיון פוליטי ידבר דובר ישראלי על עיר הקודש או ארץ הקודש, יראו בו רומנטיקאי חסר תקנה, ואם יזדקק בתמימותו
לאזכורים תנ"כיים, או למושגים כמו גאולה, קיבוץ גלויות, או הארץ המובטחת, יזכה לשפע של מילות גידוף אשר הקלה שבהן תהיה "משיחיות שקר". וברגע שאמרת זאת, אמרת הכל. אתה כבר פטור מלהתייחס לפירוש המקראות. שאלת הגדרת הקשר בין דימויים ואזכורים תנ"כיים לבין המציאות של ימינו אינו פשוטה, כמובן; אבל אינך עוסק בהגדרות. אתה פשוט מסלק את כל העניין על ידי אמרת כנף כמו "משיחיות שקר" שכאילו אומרת הכל. המשתמשים בכינוי הזה מבקשים בדרך כלל לרמוז על ההזיות של שבתאי צבי, שהכריז את עצמו כמשיח ב־ 1654 )ואשר עליו כתב גרשם שלום מונוגרפיה גדולה(, ולהדביק את התו הזה על אלה שמוצאים משמעות דתית נבואית בשיבת הציון המודרנית, כולל שובנו ליהודה, לשומרון ולירושלים העתיקה. כמובן שרוב המשליכים סיסמא זו לתוך זירת הפולמוס הציבורי היום לא טרחו לקרוא את הספר של שלום על שבתאי צבי ולא את הספר הרעיון המשיחי ביהדות. שאילו היו קוראים, היו מגלים שלדעתו לא תיתכן יהדות של אמת בלי המניע המשיחי, וכי הציונות מהווה מרכיב לגיטימי ונחוץ של מניע זה, וכי אויבי הציונות, כך טוען שלום, המטיחים נגדה את הכינוי "משיחיות שקר", מוכיחים בזה רק את טיפשותם.

א' הראל פיש - הפרופסור אמריטוס לספרות אנגלית באוניברסיטת
בר אילן, חוקר הספרות הכללית ויחסי הגומלין בספרות בין התרבות
היהודית והלא יהודית
2008_4_harelfish(2).pdf

הציונות כאידאה פרופ' חנה יבלונקה

המרכיב העיקרי של הציונות כאידאה היא השינוי הדרמטי בתפישה של יכולתו של העם היהודי להיות אחראי לגורלו וליטול יוזמה ולהכריע כיצד יראו פניו וכיצד יראה עתידו, זאת ליבת הציונות.
פרופ' חנה יבלונקה - כתבה

יולי 25, 2010

טו באב יום האהבה "פילגש בגבעה"

טו באב יום האהבה "פילגש בגבעה"

פרשת פילגש : 1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר-אפרים ויקח-לו אשה פילגש מבית לחם יהודה. 2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל-בית אביה אל-בית לחם יהודה ותהי-שם ימים ארבעה חדשים. 3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על-לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו. 4 ויחזק-בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם. 5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל-חתנו סעד לבך פת-לחם ואחר תלכו. 6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל-האיש הואל-נא ולין ויטב לבך. 7 ויקם האיש ללכת ויפצר-בו חתנו וישב וילן שם. 8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד-נא לבבך והתמהמהו עד-נטות היום ויאכלו שניהם. 9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו-נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך. 10 ולא-אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד-נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו. 11 הם עם-יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל-אדניו לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת ונלין בה. 12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל-עיר נכרי אשר לא-מבני ישראל הנה ועברנו עד-גבעה. 13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה. 14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן. 15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף-אותם הביתה ללון. 16 והנה איש זקן בא מן-מעשהו מן-השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא-גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני. 17 וישא עיניו וירא את-האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא. 18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים משם אנכי ואלך עד-בית לחם יהודה ואת-בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה. 19 וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך ולנער עם-עבדיך אין מחסור כל-דבר. 20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל-מחסורך עלי רק ברחוב אל-תלן. 21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו. 22 המה מיטיבים את-לבם והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל נסבו את-הבית מתדפקים על-הדלת ויאמרו אל-האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את-האיש אשר-בא אל-ביתך ונדענו. 23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל-אחי אל-תרעו נא אחרי אשר-בא האיש הזה אל-ביתי אל-תעשו את-הנבלה הזאת. 24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה-נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת. 25 ולא-אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר וישלחוה בעלות השחר. 26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית-האיש אשר-אדוניה שם עד-האור. 27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על-הסף. 28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על-החמור ויקם האיש וילך למקמו. 29 ויבא אל-ביתו ויקח את-המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל. 30 והיה כל-הראה ואמר לא-נהיתה ולא-נראתה כזאת למיום עלות בני-ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו-לכם עליה עצו ודברו.
תנך ספר שופטים יט

שבתאי צבי הוא, כדברי ניטשה, "אנושי, אנושי מדי"

מול דמותו של ישוע הנוצרי, ואם נשים לרגע בצד את שאלת הצלחת הגאולה הראויה לדיון נפרד, אפשר להעמיד את שבתאי צבי כאחד המועמדים לדמות משיח בן דוד. ראשית, הוא איננו נהרג, אלא דווקא בוחר בחיים, ובמעמד בו היה יכול להיהפך לעוד אחד בשורה הארוכה של הרוגי מלכות, הוא מעדיף להתאסלם מאשר שייפרד ראשו מגופו. יתר על כן, ואולי חשוב אף יותר – שבתאי צבי הוא המשיח ה"שרוט". בין אם מקבלים את הניתוח הפסיכואנליטי של גרשום שלום בדבר היותו מאני-דיפרסי או את הניתוח הפסיכו-סקסואלי של אלי שי לגבי הפגיעות המיניות שסבל בצעירותו – אי אפשר להתעלם מהיותו אנושי עד מאוד. שבתאי צבי הוא, כדברי ניטשה, "אנושי, אנושי מדי". מחד זהו סוד כישלונו הבלתי נמנע, אך מנגד זהו דווקא סוד כוחו, כי היותו כה אנושי מאפשר למאמין לבצע באמצעותו "גאולה של הזדהות". שבתאי צבי איננו נגאל מהקיום ברמת הגוף והנפש, והמאמין יכול למצוא נחמה לא בהתעלות מעל קיומו הנפשי, אלא דווקא בתוך נפשו של המשיח, בבחינת – בנפשך אמצא מרפא.

הגאולה בתוך הנפש מהווה קריאת תיגר על תפיסות רבות שרואות את הגאולה כשחרור של האגו והתעלות מעל האני. התורה השבתאית היא תורה רוחנית מורכבת, והיא נתונה לפרשנויות רבות. טענתי היא כי ביסודה, השבתאות היא תפיסה בעלת מאפיינים המתנגדים להתעלות ולגאולה מחוץ לחיים ולעולם. בעניין זה אני נסמך על טענתו של ליבס, הרואה בשבתאות תורה של גנוזיס-הפוך. לפי תפיסה זו, הכוח המתעלה מעל הגוף והנפש, אותו כוח שיוצא מהעולם ומטייל בעולמות עליונים, הוא בעצם כוח שלילי. אם כך, הנכונות להשתחרר מהניסיון לגאולה דרך העליונים היא-היא הגאולה עצמה, המתרחשת תמיד בתחתונים. ברמה של הנפש פירושו של דבר שהגאולה איננה פריה של התעלות מעל הנפש אלא של השלמה וקבלה גמורה של חסרונותיה ופגמיה. לכן, ובאופן פרדוקסלי, ככל שנפשו של האדם אפופה יותר בקשיים ובמצוקות, כך הוא מתאים יותר להיות המשיח הגואל. גדולתו של שבתאי צבי במובן זה הייתה יכולתו להכיל בתוכו את כל פגעי הנפש ולא להתפתות לגאולה טרנסצנדנטית, אלא לגאולה בתוך הגוף והנפש, כאן באדמה.
קישור: כתבה

Multicultural City – Tel Aviv, July 2010



Series of powerful photographs by Israeli photographer Shaul Golan. The renown photographer shot these five sets of pictures depicting multicultural city – in one sunny hot Tel Aviv day. Israel July 2010
link:
Political Art



יולי 24, 2010

חג הנחמות תישעה באב תש"ע


חג הנחמות תישעה באב תש"ע
יום הולדתו של המשיח שבתי צבי בגלריה לבנדל-בלוך עין-הוד
חפלה עם הלהקה של אדהם חליל מעכו

"מתי תבוא הגאולה?" עקבתא דמשיחא

רק לאחר פטירתו גילו בני משפחתו של הרב מרדכי אליהו כי הוא היה חבר בבית דין של מקובלים שהתכנס כמעט מדי שנה כדי לקבוע: "הגיע זמן הגאולה". ראש ההרכב ביקש שהרב ייקבר עם פסקי הדין, "כדי להראות את הנימוקים לבית דין של מעלה"
"מתי תבוא הגאולה?"
"זהו סיפור שהנוגעים בדבר ביקשו לא לגלותו, אך כעת, כשלצערנו, מו"ר (מורנו ורבנו - ק.נ) הרב זצ"ל עלה לישיבה של מעלה, כבר יש לנו רשות לספרו.
"לפני שנים רבות, כינס חכם ישועה בן שושן שליט"א מספר מקובלים גדולים, ויחד הם הקימו בית דין. בבית דין זה הם דנו בענייני גאולה, ולאחר דין ודברים, וסנגוריא גדולה על עם ישראל, פסקו כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו.
"מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, כיהן כדיין באותו בית דין של אהבת ישראל, שהרי מי מתאים יותר ממנו ללמד סנגוריא כזו על עם ישראל? בית דין זה התכנס כמעט מדי שנה בשנה וערך דיונים רציניים, והיה פוסק שוב ושוב כי עם ישראל אכן מוכן לגאולה.
"בליל ההלוויה של מו"ר הרב זצ"ל, מספר שעות לאחר היוודע הבשורה המרה, ניגש חכם ישועה בן שושן שליט"א אל בני
משפחת אליהו וסיפר להם את הסיפור. בפיו הייתה בקשה אחת: שהרב ייטמן עם אותו גזר הדין שפסק בית דינו. בני המשפחה הסכימו לכך, ומי שהסתכל היטב בהלוויה מבעד לדמעות יכול היה להבחין שבתוך התכריכים מבצבץ לו קלסר גדוש דפים. היה זה אותו קלסר שבו תייקו הדיינים הצדידים את דיוניהם ופסיקתם שהגאולה צריכה להגיע.
"'תיקח את זה איתך, ותראה לבית דין של מעלה את הנימוקים שלנו כאן למטה', ביקש חכם ישועה ממו"ר הרב, 'תאמר להם שעם ישראל, שעבר את כל גזירות השמד של הגויים ועדיין נשאר יהודי כבר ראוי! תאמר להם שהגיע זמן הגאולה".
קישור: "מתי תבוא הגאולה?"

יולי 20, 2010

Shabtai Shabtai Esperamos a ti


שבתי שבתי אספיראמוס אה טי
Shabtai Shabtai Esperamos a ti

תשעה באב חג הנחמות, חג השמחות תש"ע


חג הנחמות
יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים

מתוך קובץ תפילות שירות ותשבחות
ערך וסידר אבי אלקיים
ט"ת באב יום קדוש
יום שברון היה
ביטל בכי ויגון
הפכו ליום שמחה

אדון גדול ורב כח
שנתת לנו עונג כה גדול
פתח את פי הבור
ביום זה, יום שמחה

ברכה חדשה אמרו
כל מקבלי האגרות
כלם לבן לבשו
ביום זה, יום שמחה

נולד בערב חג השמחות
והוא המאיר את האלהות
קבעו שירות ותשבחות
ביום זה, יום שמחה

ישועה גדולה זרחה
ביום הולדת הגואל
כל העולם האיר אור
ביום זה, יום שמחה

בצילום: המשורר והחוקר שלמה אביו וד"ר אבי אלקיים קוראים מתוך הקובץ
בערב תישעה באב חג הנחמות בגלריה לבנדל בלוך כפר האמנים עין הוד

תישעה באב חג הנחמות בגלריה לבנדל בלוך עין הוד



בצילומים: מוזיקה נגנים, אדהם ולהקתו מעכו העתיקה, אלי מאירי ותמנע בראואר

תישעה באב חג הנחמות בגלריה לבנדל בלוך
עין הוד

שבתי שבתי אספיראמוס אה טי
Shabtai Shabtai Esperamos a ti

יולי 18, 2010

תשעה באב בימינו – פרופ' ישעיהו ליבוביץ

תשעה באב בימינו – פרופ' ישעיהו ליבוביץ
התמורה הגדולה שבתולדות ישראל, חידוש עצמאותנו וניצחוננו במלחמת שחרורנו, מן ההכרח שרישומיה יוכרו בתכנם של כל הימים והמועדים שבלוח ישראל שמשמעותם היא זיכרון העבר או מאורעות העבר. אך ביותר מתבטאת התמורה בימי בין-המצרים ובהרגשתנו לגבי תשעה-באב. מה שהיה ביטוי למציאות חיה, להרגשת ההווה, לתחושת מציאותה של האומה בגלותה, היה לנו ליום-זיכרון לעברה של האומה. אמנם, עבר זה בהוד מוראיו וזוועותיו של 60 דור ובשיא אימתו בדורנו-אנו, דור-השואה – זכרו לא ייסוף מעם ישראל, וביטוי יינתן לו שנה אחר שנה עד סוף כל הדורות. אם כל האומות קובעות יום בשנה ליום אבל וזיכרון לחללי מלחמותיהם, לנופלים למען מולדתם – כמה ימי אבל יספיקו לנו לזכר ייסוריו ועינוייו של עם ישראל ומיליוני קדושיו אשר מתו על קידוש השם ועל נצח ישראל? לעולם לא תוכל הגלות להעלם מתודעתו של עם ישראל כמאורע הגורלי של דרכו בהיסטוריה. ואעפ"כ – עיקרו של תשעה-באב כלה ואיננו: "ישראל לחרפה בגויים", "גלה כבוד מישראל" – דבר זה בטל, ועמו בטל עיקר טעמן של הקינות. עוד נמצאים יהודים במצור ובמצוק, בגלות מרה ואכזרית בכמה ממדינות העולם, כשהדרך לארץ-ישראל חסומה בפניהם ; עוד חלק גדול של הארץ, ובכללו עיר דוד ומקום המקדש, בידי זרים – אך הדרך לארץ-ישראל נפתחה לפני העם היהודי, ועם זה זכה לקוממיות ולגאולה אשר לכמותן לא זכה בימי שובו מגלותו הראשונה.

והנה כבר בגאולה ההיא – "גאולה" בצורת עבדות למלכי פרס ומדי, קיום לאומי עלוב בחסדם ובצלם של זרים, הנתון לסיכון מתמיד מצד מכתבי הלשנה של סנבלט החורוני וטוביה העמוני וגשמו הערבי – נמצאו אנשים אשר שאלו את הנביא: "האבכה בחודש החמישי הנָזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?" (זכריה ז'-ח'). הנביא יעד את ביטול "צום החמישי" (ט' באב) ושאר הצומות שלזכר החורבן והפיכתם לששון ולשמחה. אנו מה נענה אחריו? האין המציאות החדשה מחייבת גם אותנו לשינוי האופי של נוהג היום?

מפי דוברים חרדיים נשמעה הטענה, שתפיסה זו יש בה משום "כפירה בנצחיות של בית-המקדש", שהרי תשעה-באב אינו מעיקרו ובעיקרו אלא יום האבל על חורבן בית-המקדש. הטוענים שמים את הדגש על היסוד הפורמאלי של יום האבל בלאומי-דתי ומתעלמים ממשמעותו המציאותית-ההיסטורית בהווי ובתודעה של עם-ישראל ושל אדם מישראל במשך אלפי שנים. הביטוי הקלאסי לתחושת תשעה-באב, הביטוי שהוא לבדו יונק מסמכות כתבי-הקודש, הוא מגילת איכה, שקריאתה היא הטקסט המרכזי של היום הזה. והנה מגילת איכה אינה מתייחסת כלל לחורבן בית-המקדש ; בכל קנ"ד פסוקיה יש אולי פסוק אחד הניתן להתפרש כרמז על חורבן בית-המקדש ("על הר ציון שחרב"). מהותה ועיקרה של מגילת-איכה היא הזעקה המרה על זוועות מצור ירושלים וכיבושה בידי זרים, על נפילת המלך בשבי, על תרועת ניצחון האויב וגאוותו, על השפלות והענות של העם בגולה ובשבי, אולי גם על סבלו של היחיד המשתייך לעם הגולה והמושפל (אם נפרש את פרק ג' כלפי "אני" אינדיווידואלי ולא כלפי "אני" קולקטיבי). תמציתה של איכה – "הביטה וראה את חרפתנו", השפלת כבוד ישראל, שהיא גם השפלת השם הגדול והנכבד הנקרא עליו. אם מקומה של מגילת-איכה בתשעה-באב הוא כמקומה של מגילת אסתר בפורים – איך ייתכן להגיד שתשעה-באב הוא סמל חורבן בית-המקדש דווקא ולא סמל חורבן עם-ישראל?

במשך עשרות דורות אחרי החורבן, עד ל-1200 שנה ויותר לאחריו, הוסיפו עם-ישראל ודובריו כהנה וכהנה על מגילת-איכה כקינות לתשעה- באב, עד שנסתתמו מעיינות היצירה הדתית. הקינות ברובן אינן מסתפקות בהעלאת זכר חורבן בית-המקדש, אלא דנות בעיקר בהווה של יוצרי הקינות, בזוועה ובאימה ובחרפת הגלות. 10 הרוגי מלכות, גזרות תתנ"ו וקידוש-השם של קהילות אשפירא, מגנצא וורמיזה (1000 שנה אחרי החורבן), שריפת התורה בפריס (כ-1200 שנה אחרי החורבן) – תופסים לא פחות מקום מאשר מאורע חורבן-הבית עצמו. הקינות נוסח-אשכנז הן מגילה של קהילות-הקודש של מחוזות הריינוס ופרנקויה שנהרגו ונשרפו ונטבחו ונחנקו, עד לגזירת המוות השחור במאה ה-14 ; הקינות נוסח-ספרד – מגילה של קהילות קסטיליה וארגון וצפון- אפריקה אשר עליהן עברה כוס הגלות וההשמדות. משפסקה היצירה הדתית הפיוטית העצמאית לא זכו גרוש ספרד, גזרת ת"ח, גזרת פטלורה וגזרת היטלר להזכר בספר קינות תשעה-באב [ * קינה נוגעת-ללב על השואה חיבר י.ל. ביאלר, מניצולי השואה, בווארשה תש"ח], אולם עד ימינו אנו, כשהיה יהודי נאמן חולץ נעליו ויושב על הקרקע ומתאבל בתשעה-באב – נתכוון לעצמו ולעמו ולשפלותם וענותם ממש. לפיכך היה תשעה-באב ביטוי חי לתחושתו של אדם מישראל במציאותו ממש, ולא העלאת זכר חורבן-הבית בלבד. לביטוי זה מתאים הנוסח של קינות תשעה-באב ומתאימים דיניו ומנהגיו של היום הזה. אולם המציאות נשתנתה: אמנם הר-הבית נשאר שמם מקדושתו והוא תפוס ומחולל ע"י סמל זר, אבל הכבוד אשר גלה מישראל הוחזר לו, הועלתה ארוכה לחורבן-העם, והדברים הנאמרים בתשעה-באב יהיו מסולפים וחסרי-כנות אם לא יבטאו את העובדה המכרעת הזאת.

יום תשעה-באב והזכר אשר הוא מעלה לא ייסופו מקרב עם-ישראל, כי אין מוחקים אלפיים שנות היסטוריה מתולדות העם ותולדות דתו. אולם צורתו ודרכי ביטיו של יום-האבל מן ההכרח שיחול בהם שינוי עם המפנה המכריע בתולדות עמנו, שאם לא כן – עלול הוא ליהפך לכלי שצורתו אינה מבטאה את תוכנו.

יש טוענים שגם בימי בית-שני היו נוהגים כל דיני ט' באב וכל הלכותיו, וראייתם – הלכה שפסק הרמב"ם. בזה הם מעוררים בעיה היסטורית מעניינת. אם לא הייתה תשובתו של זכריה הנביא לשואליו מליצה בלבד – הרי משמעותה לפי הפשט אינה אלא ביטול הצומות והאבל על החורבן. בכל המקורות ההיסטוריים מתקופת בית-שני (ספרים חיצונים, דברי תנאים, כתבי פילון האלכסנדרוני ויוסף פלויוס) לא נמצא זכר לתשעה-באב בתקופה ההיא. (אגב: כיצד ייתכן תשעה-באב כזכר לחורבן בית-ראשון שלא חרב אלא בשבעה-באב?) יש, כנראה, מייחסים לפסק ההלכה של הרמב"ם, למעלה מ-1100 שנה אחרי החורבן, את הכוח לשנות את המציאות ההיסטורית של עבר שקדם לו ב-40 דורות או יותר.

(מתוך ילקוט ט' באב עמוד 151)

תישעה באב יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים

תישעה באב יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים
ציטוט: ד"ר אבי אלקיים
בתשובה לשאלת רבים עלי לציין כי יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים העולמי יכול להתקיים בתשעה באב גם דרך הצום. הדבר החשוב הוא שיש להתמקד ביום זה במשמעות הפנימית של חורבן בית המקדש כמייצג את חורבנם של החוקים, האיסורים וההיתרים של הסדר הפוליטי החברתי והכלכלי הקיים המפלים והמולידים עוולות בין אדם לחברו ובין בני אדם לבעלי החיים בכל החברות, התרבויות והדתות על פני הגלובוס

החזון הניאו-שבתאי של אבי אלקיים

יולי 17, 2010

תישעה באב חג הנחמות

יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים יחול השנה כבכל שנה בחג הנחמות של המאמינים השבתאיים. המאמינים נוהגים לחוג את חג הנחמות בליל תשעה באב ובעשירי לחודש אב. חג זה מציין בשביל המאמינים את יום הולדתו של שבתי צבי. המהלך הרוחני של שבתי צבי מהווה ציון דרך בתולדות המחשבה האנושית בכלל והיהודית בפרט בכך שהוא מעמיד במרכז את המחשב הרוחני האנטי-נומיסטי והאנרכיסטי. אבי אלקיים ייסד את יום המהפכה האוניברסלי של האנרכיסטים הרוחניים בחג הנחמות כדי לציין את ערכי המהפכה הרוחנית האנרכיסטית שיש לחולל בחיי היחיד והיחד
קישור: חג הנחמות

יולי 15, 2010

The Sabbatian movement

http://wocmes.iemed.org/en/preorg-sabbataianism-observed

World Congress for Middle Eastern Studies
Barcelona, July 19th - 24th 2010
Sabbataianism Observed (395) – Panel

• Date: THU 22, 5.00-7.00 pm
• Institution: Furman University (USA)
• Organizer: Cengiz Sisman
• Language: English

• Description: The Sabbatian movement and its subsequent developments represent one of the most enigmatic and paradoxical episodes in Jewish and Islamic history in early modern and modern times. When Sabbatai Sevi, the founder of one of the biggest messianic movement in history, was forced to convert to Islam by the Ottoman authorities in 1666, a small number of believers followed in him and became Muslim; another small group of believers remained in the Jewish folds, and yet another group converted to Christianity in later centuries. Because of its mysterious nature, Sabbataians have been the observed and be the object of much speculation by different people such as Jewish rabbis, Muslim officials, Christian missionaries, and conspiracy theorists. Sabbataians were variously labeled as ‘Ma’amin/believers’, ‘New Muslims’ ‘Donmes/converts’, ‘mamzarim/illegitimate children’, ‘heretics’, ‘Muhammedan Jews,’ or ‘crypto-believers.’ Based on the new archival, rabbinical, European and missionary sources, this interdisciplinary panel aims to shed brighter lights on unknown aspects of the Sabbataians and their observers in Ottoman Empire as well in the West. The papers in this panel, therefore, deal with different aspects of the Sabbataianism such as their beliefs, practices and education; their impacts in history; and other theoretical debates about the Sabbataian studies. Since discussions about them continue up to the present in many Middle Eastern societies, our panel has also debates perception and self-perception of the Sabbaatians in recent periods.

Chair: Madeline Zilfi, University of Maryland
link: Shabtai zvi

יולי 12, 2010

תשעה באב, חג הנחמות, חג השמחות

תשעה באב אצל השבתאים
״חג הנחמות והשמחות״ אצל השבתאים
שבתי צבי נולד בתשעה באב בשנת שפ״ו ( 1626 ), באיזמיר. בהשפעת המסורת שהגואל נולד בתשעה באב הכריזו שבתי צבי ושליחיו בשנת תכ״ו( 1666 ), בשבתו כלוא במבצר עוז שבדרדגלים, שתשעה באב יהיה מעתה יום חג ושמחה. תחילה קראו לו
"חג הנחמות" ואח״כ שינו את שמו ל״חג השמחות״ וכן נשאר שמו גם בסדר תפילותיהם של השבתאים. בספר ״שירות ותשבחות של השבתאים״ (הוצ, יצחק בן צבי) מובאים אילו קטעי שיר ושבח ליום זה:
״רק שמעו דברי אדוני / שולטן / תשבי נולד בתשעה באב / בכוחו כי הוא ה״ואו״ / והוא הנהו הסוד של טב / שולטן / וכבר האיר כל תב ל / כי התשעה באב בטל...
או: ״אשיר שירות ותשבחות / לאל אלוהי הרוחות / שהוציאנו מאנחות / ביום חג השמחות / ורב טוב לישראל.
באור פגי מלך חיים / אל חי בורא שמים / אשתחווה לך אפיים / ביום חג השמחות ורב טוב לישראל.
קישור: חג הנחמות

יולי 08, 2010

ד"ר אבי אלקיים, הרב יהודה אשלג

ד"ר אבי אלקיים מאוניברסיטת בר אילן, שהוא גם אחד ממארגני הוועידה באוניברסיטת בן גוריון, רואה בהכרה המאוחרת של העולם האקדמי את חשיבותו של אשלג תיקון של עוול היסטורי. "כבר עכשיו אנחנו יכולים להגיד בצורה ברורה", אומר אלקיים, "שזה היה קוצר ראות מצד גרשום שלום כשלא הבחין בחדשנות של אשלג. התחדשות הקבלה במערב יונקת למעשה בבסיסה מהרב אשלג".

אלקיים מעריך שהחיים הפנימיים של הציבור הדתי בישראל מצויים כיום על פרשת דרכים מכרעת, ושאשלג עשוי למלא בה תפקיד מפתח. "הרב אברהם יצחק קוק, דרך הפריזמה של משנת בנו, בנה את הקשר המיסטי בין האומה והארץ. אבל כשכל הבסיס של גוש אמונים מתמוטט, הרב אשלג מציע אלטרנטיווה - קבלה שמופנית כלפי תיקון היחיד, החברה והעולם. בניגוד לרב קוק, המוקד אצלו הוא החברה ולא האדמה - התיקון החברתי ולא ההתיישבות. הרב אשלג בונה לנו תפישה של צדק חברתי המבוססת על מדע קבלי-חברתי. אנחנו צריכים להיות זהירים. כדי להבין טוב את אשלג, יש להשקיע ארבע שנים מבוקר עד ערב. אנחנו, כל העולם האקדמי, נמצאים רק בהתחלה של ההתחלה, אנחנו רק בחיתולים בעניין אשלג".
קישור: הרב יהודה אשלג

החזון הניאו-שבתאי של ד"ר אבי אלקיים

החזון הניאו-שבתאי של ד"ר אבי אלקיים -


אלקיים ידוע כמומחה בשבתאות וברעיונותיו של נביא השבתאות נתן העזתי. הוא עוסק גם בתחום הקשרים שבין המיסטיקה היהודית והסוּפית המוסלמית. "לדעתי, השבתאות וגם הפרנקיזם שבא בעקבותיו היו תופעות חיוביות בהחלט, ואפילו חיוניות להתפתחות תרבות עם ישראל שמנעו ממנו לקפוא על שמריו ולהתנוון - בוודאי השבתאות כפי שהתפתחה באימפריה העות'מאנית שלמעשׂה פיתחה רעיונות שונים של המיסטיקה הסוּפית המוסלמית. ובכך, אני הולך בניגוד לגרשום שלום שכלל לא הבין את השבתאות, לפחות זאת המזרחית, וראה אותה רק במשקפיים מערביים ופרוטסטנטיים. שלום ורוב חוקרי הקבלה האחרים לא באמת הבינו מה זה השבתאות.


השבתאות כיום קיימת בצורת כת "הדונמה" בתורכיה [יש שאומרים שאטאטורק היה שייך לכּת זו]. יצא לי להיפגש עם אנשיהם. הם היום בשלבי ניוון וירידה רוב הדור הצעיר שלהם עובר תהליכי "חילוּן" במסגרת החברה התורכית ויש סכנה אמיתית שהוא יתבולל ויעלם לחלוטין. יכול להיות שהשבתאות תפרח דווקא במקום אחר. אני רואה בתרבות ה”ניו-איג'" קיימת היום בישׂראל מעין "ניאו שבתאות" דהיינו רוחניות יהודית שבמרכזה לא עומדים קיום התורה והמצוות. זאת רוחניות שלא שואבת את הלגיטימציה שלה מעולם ההלכה ונבנית ללא זיקה לעולם ההלכה . לדעתי זאת התפתחות חשובה וחיובית ביותר.
קישור: החזון הניאו-שבתאי של ד"ר אבי אלקיים

שבתי צבי

זו היתה בראשיתה תנועה משיחית גדולה, שהלהיבה את המוני ישראל בכל תפוצות הגולה, והשאירה את רישומה העמוק בתולדות העם. בהשפעתה החלו משכילים ומדינאים נוצרים להתעניין בבעיית שיבתו של ישראל לארצו. התסיסה שנתעוררה בין פשוטי העם סייעה להופעת החסידות, שלמדה הימנה את דרכי ההשפעה על ההמונים, אלא שכיוונה אותם לאפיקים שורשיים וחיוביים. יחסם הביקורתי של השבתאים למסגרות המקובלות ונכונותם ללמוד מדרכי העמים הצמיחו מתוכם, בייחוד בצ'כיה, אנשים שמילאו לימים תפקיד חשוב בהתפתחותה של תנועת ההשכלה.

המלך המשיח שבתי צבי

נתן העזתי שבליל שבועות בשנת תכ"ה 1665, נחה עליו רוח הקודש , וכשהתעלף התנבא בקולות מוזרים שהתפרשו על ידי שומעיו כנבואה על חידוש הברית ועל מלכותו של המלך המשיח שבתי צבי , שיוביל את עמו לגאולה בדומה למשה רבנו.

"והנה בליל שבועות ואני עם החברים לומדים בביתי בעזה ואחר חצות הלילה שמעתי את הקול מאחרי הפרוכת מדבר אלי קום צא אל החצר החיצונה ושם אדבר אליך. וירגז לבי ויצאתי אל החצר ושם ראיתי איש אחד לבוש אפוד בד ומראהו כמלאך ה' נורא מאד ויאמר אלי.."

קישור: מאמר מאת רחל אליאור

יולי 06, 2010

שבתי צבי,שבתאות מאת ד"ר מור אלטשולר

גרשם שלום שרטט את השבתאות כגרסה קדומה של תנועת מחאה בסגנון "מצווה הבאה בעבירה". לשיטתו, החתרנות השבתאית בפריצת גדר ההלכה הולידה את החירות הפנימית, שאפשרה במאה ה-18 לתנועות התחדשות כגון ההשכלה להעניק לעם היהודי את החיוניות שאפיינה אותו בעת החדשה. "הנביאים השבתאיים" מתחיל מהכיוון ההפוך: מגדיר את השבתאות כתולדת עידן הספקנות ומסיים במסקנה כי נוצרה מתוך אווירה של שחרור מכבלים ישנים, ואפילו היה זה שחרור מאונס. למרות היבטיה ההרסניים, שניהם מעניקים לשבתאות משקל מיוחד כמי שנשאה בשורה של חירות שאינה מודעת לעצמה, בטרם היותה
מודעת לעצמה.
קישור לכתבה: שבתאות

גאזלים ושירים מסטיים אחרים של השבתאים ד"ר אבנר פרץ

גאזלים ושירים מסטיים אחרים של השבתאים
ד"ר אבנר פרץ
על הקשר שבין השבתאים ובין המסדר הבקטשי עמד כבר גרשום שלום במאמרו "ברוכיה ראש השבתאים בשאלוניקי" ב'ציון' ו', עמ' 144-43. שלום כותב שם, בדברו על הנטיות הסינקרטיסטיות של הקוניוזוס תלמידי ברוכיה (אחת משלוש הכיתות שהרכיבו את הדונמה):
אין, כמובן, להעלים עין מהעובדה שעצם מעשה ההמרה פתח דרכים למגע ומשא עם זרמים רוחניים אחרים ובפרט עם אלה אשר היו קרובים למחשבות מיסטיות-אפיקורסיות בהבנת דת האיסלאם. בעלי הקבלה האפיקורסית יכלו להיפגש בשטח של מחשבותיהם המיסטיות על מהות הדת עם בעלי הסופיות האפיקורסית ... ובאמת נראה לי שענין היחסים שבין השקפותיהם הדתיות של הבקטשים והדונמה מבני כת הקוניוזוס מהווה פרשה חשובה הטעונה בירור [...] רצוני למנות כאן רק חמש נקודות:

א. קיום של ארגוני אמונה נסתרת שיש להם פרצוף אחד כלפי פנים ופרצוף אחר כלפי העומדים מחוץ. אין המרת ה"מאמינים" מבחינה זאת אלא אחת מצורות "ההתחפשות" המצויה אצל כמה כתות מיסטיות באיסלאם האורתודוכסי.

ב. הסינקרטיסמוס בתורות הסודיות של בני הכת. כנגד "עשרה דרכים" של תלמידי ברוכיה אנו שומעים על תערובת יסודות נוצריים, שיעיים, גנוסטיים וסתם פגניים אצל הבקטשים.

ג. תורת ההתלבשות האלהית בבשר ודם.

ד. ההאשמה הכללית [...] של בני הכתות בנטיה לפריקת-עול (נטיה אנטינומיסטית) ולהפקרות מינית (נטיה ליברניסטית)

ה. השפעת הבקטשים היתה חזקה ביותר באותן הסביבות שהשבתאות הכתה בהן שרשים: באסיה הקטנה ובארצות הבלקאן הטורקיות, כגון מקדוניה ואלבניה.
קישור לכתבה: גאזלים ושירים מסטיים אחרים של השבתאים

יהודה בן יהודה Yehuda Ben Yehuda 1932-2010


Yehuda Ben Yehuda 1932-2010
יהודה בן יהודה 1932-2010

Yehuda Ben-Yehuda

Yehuda Ben-Yehuda lives in Ein Hod, an artists commune near Haifa, Israel. While he has lost his sight due to diabetes, he continues to be a visionary, a philospher and a rabble rouser. Yehuda was born in Bagdhad sometime in the 1930s to a family of sock makers and traders. When the Iraqi regime pressured Jews to leave the country, he and his parents and three elder sisters moved to Tel Aviv. He began working in theater during high school and ran with a circle of artists, musicians and thinkers. He married a lovely lady named Ayala and moved to London where he studied at the London Film School. Here his first daughter Donna was born


קטע מתוך סיפור קצר שכתב יהודה בן יהודה

הוא עצם את עיניו מרוב כאב. פקח מעט את עיניו וחשב שהוא רואה כפול, אבל הוא לא ראה כפול: באמת היו שם כבר שני צבועים. אחר כך חמישה, שמונה, עשרה, חמישה עשר... עם רב ונורא של החברה קדישה של הטבע הקיף אותו בציפייה דרוכה.
הוא לא חש כל שנאה כלפי הצבועים. הם יודעים מה שהם יודעים לעשת, זהו תפקידם. גם הוא אכל הרבה חיות שחוטות בחייו.
כעת גם קולות העיט וחבריו העופות הדורסים החלו להישמע מלמעלה. הצבועים לא התכוונו להמתין למתחרים. אחד תפס בלחי הימנית, אחר בשוק השמאלית וחמישה עטו על בטנו...

חג תשעה באב יום משתה ושמחה חג הנחמות

– שמואל, סופרי אהובי, בשורות טובות אתה מבשר ליהודים – הוא אומר – אך עוד עתיד אתה לבשר ישועות ונחמות גדולות מהמה... ולאחר הפסקה ממשוכת הוא מוסיף:

– ועתה דע וכתוב, כי יום צום הרביעי, הוא שבעה עשר בתמוז, הוא יום טוב, לששון ולשמחה יהיה לכל קהל המאמינים, כי באותו יום שרתה עלי השכינה –

– ועוד כתוב תכתוב כי יום כ"ג לחודש תמוז, שחל ביום שני לשבת הגדול שלי ושל אחי ועמי אנשי עיר מגדל עוז – הוא יום השביעי לתחיית רוחי – חג יהיה וכל מלאכה בו תשבות ויקודש.

– ועוד זאת. אל כל הקהלות תכתוב ובשמי ובטבעתי תחתום, לבטל צום תשעה באב ולעשותו יום משתה ושמחה, כי הוא יום לידתי –
– כדברך, אהובי מלכי, כן ייעש ודברך יקום...
קישור לכתבה: עלילות שבתי צבי
link: Following Shabtai Zvi

יולי 05, 2010

צ'וצ'ו בר עין הוד




א.מ.א טריו ג'אז, פאנק וגרוב
צ'וצ'ו בר עין הוד
יום חמישי 8.7.2010 שעה 21.30
אלון גץ-תופים, מורן בראון-בס וטרומבון
אלי מאירי קלידים וכלי הקשה

שבתי צבי חג הנחמות

חוזי חזיונות

מדבר ברור שבתי צבי

אברהם מאפו
"שמחו ועלזו יחד, אנשי שלומנו, ביום הולדת שבתי צבי מָגננו. מגן העדן סורו, הכרובים, פַּנו דרך לפני רֵעים אהובים. יחדל להתהפך להט החרב, והיה לשומרי אמונים אור לעת ערב. זמן נחמתנו היום, עת רצון, לא ישלוט בו חרון, אף מרי ולצון. ביום זה קדמו שרים אחר נוגנים, חדלו רוגז הפושעים והרוגנים. לכן שמחו ועלזו, אנשי שלומנו ותנו כבוד לצבי תפארתנו. שובי, שובי לנו, השולמית, צאי מתוך הפכה, ממעונה ארמית. כימי קדם היי לנו לצור מעון ולצבי עוז תפארתנו – לגאון. שובי, שובי-נא אל מעון הקודש, קומי אורי כסהר בחצי חודש. אז ירננו תמיד אנשי שלומנו ביום הולדת שבתי צבי מגננו".

את השירה הזאת שר נתן פעמַים ושלש, וחבריו המקשיבים לקולו מרעידים ומשתוממים, ובחרדת קודש פצו פיהם וימחאו כף וירננו יחד. ויהס נתן הנביא את עדתו, ובכפים פרושות השמימה ענה ואמר: "האח! האח! נפתחו שערי גן עדן! הנה ריח עולה באפי, ריח השדה, אשר ברכו ה'. עורי, צפון, ובואי, תימן: הפיחי גני, יזלו בשמיו, יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. דודי צח ואדום, דגול מרבבה; ראשו כתם פז, הוא נזר הסולטן, אשר יציץ עליו, וריח שלמותיו – ריח לבנון; כל יראי ה' יריחו ריח בגדיו. זה דודי וזה רעי, בנות ירושלים! הנה ריח מר-דרור עובר ברוח! ברוך אתה ה', בוראי מיני בשמים!"

ככלותו לדבר דבריו, ויקח כוס יין בידו ויקדש היום, ויען ויאמר: "ברוך אתה ה', אשר בחר בנו מכל הרוגנים והמורדים ורוממנו מכל אובדי דרך, היורדים לבאר שחת, וקדשנו ברוח קדשו וישלח מלאכו לפנינו. ותתן לנו, ה' אלהינו, את יום חג הנחמות הזה, זמן שמחתנו, באהבה מקרא קודש, זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת. ברוך אתה ה', מקדש היום הזה והמאמינים".
אברהם מאפו
קישור: חוזי החזיונות
link: Following Shabtai Zvi

חג תשעה באב

כאשר בני - ישראל היו בארץ ישראל תחת שלטון זר, פרס ומדי. זכריה הנביא מנבא את ביטול הצום החמישי, ומשאיר תקווה לעם היהודי בארץ ישראל. "ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמר: כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו". [זכריה ח',יח' - יט']

לכן עיקרו של תשעה באב - הגלות, מת. צום תשעה באב צריך להפוך ליום שמחה וחג, כנבואת זכריה הנביא. "וצום החמישי ... יהיה לבית ששון ולשמחה ולמועדים טובים"
קישור: תשעה באב בימינו
link: Following Shabtai Zvi

יולי 04, 2010

הספרות בספרדית יהודית

הספרות בספרדית יהודית
למעט העדויות המעטות על קיומו של ניב יהודי בספרד לפני הגירוש לא ידוע על יצירות ספרות משמעותיות שנכתבו בספרדית יהודית באותו זמן ומקום. לאחר הגירוש התפתחה ספרות רבנית ענפה החל מהמאה ה-16. במאה ה-17 שבתאי צבי ותלמידיו הפכו את הלאדינו לשפת הקודש והליטורגיקה שלהם במטרה להשפיע על המוני העם וגם למצוא תחליף לעברית – לשון הקודש היהודית המסורתית. למרות הדעיכה במצבן של הקהילות היהודיות באימפריה בתקופה זו המשיכו להיכתב בה יצירות ספרות, למשל היצירה הקופלאס די יוסף הצדיק מאת אברהם טולידו.
קישור לכתבה: לאדינו
link: Following Shabtai Zvi

יולי 02, 2010

מחכים למשיח - שבתי צבי

מחכים למשיח

מחכים למשיח. טיול עומק למערב הבלקן. 15-25.7.10 יום אחרון מלא! בולגריה, מקדוניה, מונטנגרו, אלבניה. בעקבות שבתאי צבי ומשיחים נוספים.

הבלקן הוא פסיפס של ארצות, עמים, נופים, הרים עמקים, אגמים ומפרצים, ובעיקר תרבויות ודתות: בטיול שלנו נכיר עקבות קהילות יהודיות מפוארות, מרכזים של מיסטיקנים צופים, נזירות אורתודוקסית וגם סוגי נצרות מיסטית כופרת, נטייל בנוף ההרים הנפלא של מערב הבלקן, בפיורדים הציוריים, בקניונים, בנהרות, באגמים וביערות של האלפים הדינריים, נשהה בעיירות העות'מאניות שהזמן קפא בהם מלכת, נכיר את תושבי המקום, שבתאים נסתרים, מיסטיקנים מוסלמים, נזירים נוצרים, ועמים מכניסי אורחים ובעלי מסורת תרבותית עשירה.

המסלול כולל את מערב בולגריה – הרי רילי. דרום קוסובו – פריזרן והסביבה, דוברובניק בקרואטיה, וכן חלקים ממונטנגרו ואלבניה. הטיול מועבר על ידי אחד המומחים לטיולים במערב הבלקן בארץ, ולדתות ותרבויות עתיקות באופן כללי – זאב בן אריה, ומלווה בחלקו על ידי פלורי – בן למשפחה שבתאית נסתרת מקוסובו ואנשי המרכז לידידות ישראל – אלבניה בראשות פרופסור זורבה.
קישור: מחכים למשיח
link: Following Shbtai Zvi

קול קורא: אמנים הכנסת מחפשת אתכם


קול קורא: אמנים הכנסת מחפשת אתכם

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count