היו אורגיות. "כמו הרבה הדוניסטים יהודים, החג האהוב עליי ביותר הוא פורים", כתבה לפני כמה שנים הסקסולוגית האמריקאית ד"ר סוזן בלוק, באתר האינטרנט שלה. "מגילת אסתר מלאה מין, פיתוי, הטרדה מינית, התגרות אירוטית, מסיבות פרועות, תככים פוליטיים, טרנסקסואלים לאחר ניתוח (שידועים כסריסים), ואסתר - גיבורה ערמומית ומפתה המצילה את עמה מהכחדה חמושה רק בחוכמתה ובמיניות שלה".
בולוק מציינת גם, ש"מעולם לא היתה לי סימפטיה רבה לוושתי, שונאת מין ללא כל חיבה לאקסהביציוניזם... אם היא היתה יכולה לתבוע את אחשוורוש על הטרדה מינית, היא היתה תובעת". זהירות: המגילה על פי בולוק מוקפת בתמונות למבוגרים בלבד.
היה מרד? הפרשנות שלפיה הסירוב של ושתי לבוא לנשף של אחשוורוש עלול היה להצית מרד פמיניסטי, אינה פרשנות מודרנית. וכך אמר השר ממוכן לאחשוורוש בהתייעצות הבהולה שכינס המלך בעקבות נבצרותה של המלכה להופיע במשתה: "לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה כי... על כל העמים אשר בכל מדינות המלך... כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן". בעצת ממוכן שיגר המלך צו מפורש לכל רחבי הממלכה: "להיות כל איש שורר בביתו". "המרד הראשון של נשים בפטריארכיה הגברית של המזרח הקדום, דוכא בעודו באבו", סיכמה ד"ר צופיה מלר, פעילה נגד חזרה בתשובה, בכתב העת "יהדות חופשית".
היה זנב? המגילה מספרת שאחשוורוש ציווה להביא לפניו את ושתי "בכתר מלכות". חז"ל גרסו: כשהיא לבושה רק בכתר מלכות. האם יכול להיות שוושתי לא היתה הפמיניסטית הראשונה, אלא מייסדת משמרת הצניעות הראשונה ופשוט סירבה למופע החשפנות המלכותי הנועז? לא על פי התלמוד הבבלי, שלא מוכן להוציא אותה טוב, וטוען שהיא היתה רגילה לחיי פריצות. למה אם כן היא סירבה? "בא גבריאל וכיערה, שהפריח בה צרעת ועשה לה זנב".
היתה גאווה? ד"ר צביה גרינפילד, מנהלת מכון "מפנה", סבורה ששתי דמויות הנשים, של אסתר ושל ושתי, הן "דמויות מקרטון". "אני לא מתפעלת משתיהן והן לא גורמות לי להרגיש גאווה על היותי אשה". לדבריה, הן במגילת אסתר והן במגילת רות יש יחסים עם גברים שאפשר לפרשם כמפוקפקים. אבל "מגילת אסתר היא סיפור על גברים די נתעבים וושתי ואסתר משחקות בו תפקיד משני. מגילת רות היא סיפור על נשים ועל הניסיון שלהן לשרוד בעולם קשוח".
היתה שפוטה? העיתונאית חיותה דויטש מ"הצופה", מנסה להתמודד באתר "NRG" עם העובדה ש"אסתר, מה שתגידו לה תעשה, תאמר לה תבוא, תבוא, ללכת, תלך, להתקשט, תתקשט". התשובה שלה: "המשמעת הזאת נגמרת כשיש לה מאבק מוסרי... בנכונותה להקריב את עצמה... ואולי את חייה למען אחיה העומדים להיטבח... היא זוכה ביושר בכל הכבוד והיקר".
היה משולש? אוהד אזרחי, מנהיג קהילת הניו-אייג' הדתית "במקום", סבור שהמגילה היא סיפור המשולש של שלושה זוגות (אחשוורוש וושתי, מרדכי ואסתר, והמן וזרש). "אל לנו להיות יותר צנועים מחז"ל", כותב אזרחי באותו אתר. חז"ל, הוא מציין "מבינים היטב ש'דוד' במקרא זה... אהוב וכותבים במפורש כמה וכמה דברים על מערכת היחסים הכפולה שניהלה אסתר עם מרדכי אהובה, ועם אחשוורוש בעלה... כמו למשל 'שהיתה (אסתר) עומדת מחיקו של אחשוורוש, וטובלת, ויושבת בחיקו של מרדכי'. ופירש רש"י: 'טובלת... כדי שלא תהיה מאוסה לצדיק משכיבתו של אשוורוש'".
לכתבה: סקס, שקרים וריקודי עירום
הצגת רשומות עם תוויות מגילת אסתר. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות מגילת אסתר. הצג את כל הרשומות
פברואר 25, 2010
סקס, שקרים וריקודי עירום
פברואר 20, 2010
אסתר היא "סוד שבתי צבי" רחל אליאור
מגילת אסתר
במאות ה–16, ה–17 וה–18 הפכה אסתר, שהסתירה את דתה ואת אמונתה וניהלהחיים כפולים בחצר המלך, כדי להציל את עמה, לגיבורה של האנוסים שהפכו למומרים
בעל כורחם מטעמים שונים. ספרד ופורטוגל אסרו בעשור האחרון של המאה ה–15 על
כל אדם שאיננו נוצרי קתולי לגור בתחומן, ולפיכך היהודים, שרצו להישאר בארצות
אלה — או היו חייבים להישאר שם מטעמי בריאות, זקנה או מחלה, חברה או כלכלה או
מכל טעם אחר, שמנע מהם לעזוב ולצאת בגירוש ספרד ב–1492 או בגירוש פורטוגל
ב–1497 — הפכו לנוצרים מומרים לכאורה, בעל כורחם.
שמה של אסתר, אשר נדרש בידי חכמים בזיקה לפסוק המדבר על הסתרה: "וְא
ַםיֹום הַהםוא" (דברים, ל"א, י"ח), שזה "רמז לאסתר מן התורה" (חולין,
נמנע
בקהילה היהודית בפרקים שונים לאורך האלף השני לספירה.
אסתר, ששמרה על מנהגי חצר המלך באופן בלתי נמנע ולבשה תחפושת של נערת
הרמון הנוהגת על–פי חוקי חצר מלך פרס בגלוי ושומרת על זהותה היהודית בסתר,
הפכה לגיבורה של האנוסים ולגיבורה של השבתאים, שהתאסלמו מרצונם בשנת 1683
באימפריה העות'מאנית, בעקבות המרתו הכפויה של שבתי צבי בשנת 1666, והסתירו את
זהותם כיהודים כדי לקחת חלק בעידן הגאולה בעקבות הזדהותם עם חייו הכפולים.
אסתר היא "סוד שבתי צבי" ב"שירות ותשבחות של השבתאים", כי לכאורה הסתירה
והכחישה עמה ואמונתה כמוהו וחיה חיים כפולים, גלויים ונסתרים, כמוהו, משעה
שהתאסלם בכפייה בחצר הסולטאן התורכי. שבתי צבי, שהיה מקובל שהזדהה בתודעתו
עם השכינה ועם ספירת תפארת בהשראת המיתוס הקבלי, ראה עצמו כאנדרוגינוס בעל
זהות כפולה וכגואל נסתר המציל את עמו גם בשעה שהמיר את דתו, נקרא בפי המאמינים
בו "גואל שבתי". השם אסתר נדרש בחוגי השבתאים המומרים מלשון סתר והסתר
ככתוב ב"שירות ותשבחות של השבתאים", שם נאמר אודותיה "כבר אמר סתר–אסתר
המלכה" בהקשר לאמונה השבתאית שהדרך לגאולה קשורה בשבירת החוקים לכאורה
ובחיים מעבר לגבולות העולם היהודי לשם גאולתו. אסתר המסתירה את יהדותה בחצר
מלך פרס נזכרת בשירים רבים, שהתחברו בחוגי הדונמה, היהודים המומרים לאסלאם
שהסתירו את יהדותם במאה ה–17 ובמאה ה–18, בזיקה לשבתי צבי שהתחפש למוסלמי
כדי לגאול את עמו מהגלות, ומעשיו השליליים לכאורה, בדומה למעשיה של אסתר,
התפרשו כבעלי משמעות גואלת, בדומה לתכלית מעשיה.
השירים נאמרו בחוגי הדונמה במאות ה–17 וה–18, בלשון לאדינו, לשונם של מגורשי
ספרד באימפריה העות'מאנית, הנכתבת באותיות עבריות ושומרת את זכר העולם שממנו
הוגלו וגורשו על לא עוול בכפם. השירים תורגמו לעברית בידי משה אטיאש מכתבי יד
של הדונמה שראו עצמם יהודים מאמינים החיים בתחפושת מוסלמית עד עידן הגאולה.
כתבי היד של הדונמה הכוללים סידורי תפילות, שירות ותשבחות ופרשנות על המקרא,
הובאו לארץ בידי יצחק בן צבי בראשית המאה העשרים, והם שמורים בספריית יד בן
צבי. אסתר המסתתרת מזוהה עם המשיח המסתתר ונקשרת לגאולה ולשכינה, לשבתי
צבי הגואל, ולמלאך אכתריאל ומיטיבה לבטא את תודעתם הכפולה של השבתאים
המסתתרים מאחורי מסווה האסלאם, מצרים על מר גורלם ומייחלים לגאולה:
עזרה לתשועה
בת יחידה — אסתר המלכה
הגאולה עמה קשורה
בת יחידה אסתר המלכה
מתוך מאמר של רחל אליאור
פברואר 24, 2009
פברואר 23, 2009
הירשם ל-
תגובות (Atom)
