כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה שבתי צבי. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה שבתי צבי. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

פברואר 20, 2010

אסתר היא "סוד שבתי צבי" רחל אליאור

מגילת אסתר
במאות ה–16, ה–17 וה–18 הפכה אסתר, שהסתירה את דתה ואת אמונתה וניהלה
חיים כפולים בחצר המלך, כדי להציל את עמה, לגיבורה של האנוסים שהפכו למומרים
בעל כורחם מטעמים שונים. ספרד ופורטוגל אסרו בעשור האחרון של המאה ה–15 על
כל אדם שאיננו נוצרי קתולי לגור בתחומן, ולפיכך היהודים, שרצו להישאר בארצות
אלה — או היו חייבים להישאר שם מטעמי בריאות, זקנה או מחלה, חברה או כלכלה או
מכל טעם אחר, שמנע מהם לעזוב ולצאת בגירוש ספרד ב–1492 או בגירוש פורטוגל
ב–1497 — הפכו לנוצרים מומרים לכאורה, בעל כורחם.
שמה של אסתר, אשר נדרש בידי חכמים בזיקה לפסוק המדבר על הסתרה: "וְא
ַםיֹום הַהםוא" (דברים, ל"א, י"ח), שזה "רמז לאסתר מן התורה" (חולין,
נמנע
בקהילה היהודית בפרקים שונים לאורך האלף השני לספירה.
אסתר, ששמרה על מנהגי חצר המלך באופן בלתי נמנע ולבשה תחפושת של נערת
הרמון הנוהגת על–פי חוקי חצר מלך פרס בגלוי ושומרת על זהותה היהודית בסתר,
הפכה לגיבורה של האנוסים ולגיבורה של השבתאים, שהתאסלמו מרצונם בשנת 1683
באימפריה העות'מאנית, בעקבות המרתו הכפויה של שבתי צבי בשנת 1666, והסתירו את
זהותם כיהודים כדי לקחת חלק בעידן הגאולה בעקבות הזדהותם עם חייו הכפולים.
אסתר היא "סוד שבתי צבי" ב"שירות ותשבחות של השבתאים", כי לכאורה הסתירה
והכחישה עמה ואמונתה כמוהו וחיה חיים כפולים, גלויים ונסתרים, כמוהו, משעה
שהתאסלם בכפייה בחצר הסולטאן התורכי. שבתי צבי, שהיה מקובל שהזדהה בתודעתו
עם השכינה ועם ספירת תפארת בהשראת המיתוס הקבלי, ראה עצמו כאנדרוגינוס בעל
זהות כפולה וכגואל נסתר המציל את עמו גם בשעה שהמיר את דתו, נקרא בפי המאמינים
בו "גואל שבתי". השם אסתר נדרש בחוגי השבתאים המומרים מלשון סתר והסתר
ככתוב ב"שירות ותשבחות של השבתאים", שם נאמר אודותיה "כבר אמר סתר–אסתר
המלכה" בהקשר לאמונה השבתאית שהדרך לגאולה קשורה בשבירת החוקים לכאורה
ובחיים מעבר לגבולות העולם היהודי לשם גאולתו. אסתר המסתירה את יהדותה בחצר
מלך פרס נזכרת בשירים רבים, שהתחברו בחוגי הדונמה, היהודים המומרים לאסלאם
שהסתירו את יהדותם במאה ה–17 ובמאה ה–18, בזיקה לשבתי צבי שהתחפש למוסלמי
כדי לגאול את עמו מהגלות, ומעשיו השליליים לכאורה, בדומה למעשיה של אסתר,
התפרשו כבעלי משמעות גואלת, בדומה לתכלית מעשיה.
השירים נאמרו בחוגי הדונמה במאות ה–17 וה–18, בלשון לאדינו, לשונם של מגורשי
ספרד באימפריה העות'מאנית, הנכתבת באותיות עבריות ושומרת את זכר העולם שממנו
הוגלו וגורשו על לא עוול בכפם. השירים תורגמו לעברית בידי משה אטיאש מכתבי יד
של הדונמה שראו עצמם יהודים מאמינים החיים בתחפושת מוסלמית עד עידן הגאולה.
כתבי היד של הדונמה הכוללים סידורי תפילות, שירות ותשבחות ופרשנות על המקרא,
הובאו לארץ בידי יצחק בן צבי בראשית המאה העשרים, והם שמורים בספריית יד בן
צבי. אסתר המסתתרת מזוהה עם המשיח המסתתר ונקשרת לגאולה ולשכינה, לשבתי
צבי הגואל, ולמלאך אכתריאל ומיטיבה לבטא את תודעתם הכפולה של השבתאים
המסתתרים מאחורי מסווה האסלאם, מצרים על מר גורלם ומייחלים לגאולה:

עזרה לתשועה
בת יחידה — אסתר המלכה
הגאולה עמה קשורה
בת יחידה אסתר המלכה

מתוך מאמר של רחל אליאור

יולי 10, 2009

בעקבות שבתי צבי - בולגריה

לאחר מותו של שבתי צבי ביום הכיפורים ה'תל"ז (1676) שקע העזתי בדיכאון עמוק וסירב להשיב לפניותיהם של מאמיניו התוהים. הוא נטש את קסטוריה והתיישב בסופיה שבבולגריה. כעבור שנתיים של שתיקה החל להפיץ את הרעיון כי שבתי צבי כלל לא מת אלא "התעלם באורות העליונים" וישוב ויתגלה במהרה, רעיון זה פותח בידי תלמידיו שמואל פרימו (סופרו של שבתי צבי)

יולי 05, 2010

שבתי צבי חג הנחמות

חוזי חזיונות

מדבר ברור שבתי צבי

אברהם מאפו
"שמחו ועלזו יחד, אנשי שלומנו, ביום הולדת שבתי צבי מָגננו. מגן העדן סורו, הכרובים, פַּנו דרך לפני רֵעים אהובים. יחדל להתהפך להט החרב, והיה לשומרי אמונים אור לעת ערב. זמן נחמתנו היום, עת רצון, לא ישלוט בו חרון, אף מרי ולצון. ביום זה קדמו שרים אחר נוגנים, חדלו רוגז הפושעים והרוגנים. לכן שמחו ועלזו, אנשי שלומנו ותנו כבוד לצבי תפארתנו. שובי, שובי לנו, השולמית, צאי מתוך הפכה, ממעונה ארמית. כימי קדם היי לנו לצור מעון ולצבי עוז תפארתנו – לגאון. שובי, שובי-נא אל מעון הקודש, קומי אורי כסהר בחצי חודש. אז ירננו תמיד אנשי שלומנו ביום הולדת שבתי צבי מגננו".

את השירה הזאת שר נתן פעמַים ושלש, וחבריו המקשיבים לקולו מרעידים ומשתוממים, ובחרדת קודש פצו פיהם וימחאו כף וירננו יחד. ויהס נתן הנביא את עדתו, ובכפים פרושות השמימה ענה ואמר: "האח! האח! נפתחו שערי גן עדן! הנה ריח עולה באפי, ריח השדה, אשר ברכו ה'. עורי, צפון, ובואי, תימן: הפיחי גני, יזלו בשמיו, יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. דודי צח ואדום, דגול מרבבה; ראשו כתם פז, הוא נזר הסולטן, אשר יציץ עליו, וריח שלמותיו – ריח לבנון; כל יראי ה' יריחו ריח בגדיו. זה דודי וזה רעי, בנות ירושלים! הנה ריח מר-דרור עובר ברוח! ברוך אתה ה', בוראי מיני בשמים!"

ככלותו לדבר דבריו, ויקח כוס יין בידו ויקדש היום, ויען ויאמר: "ברוך אתה ה', אשר בחר בנו מכל הרוגנים והמורדים ורוממנו מכל אובדי דרך, היורדים לבאר שחת, וקדשנו ברוח קדשו וישלח מלאכו לפנינו. ותתן לנו, ה' אלהינו, את יום חג הנחמות הזה, זמן שמחתנו, באהבה מקרא קודש, זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת. ברוך אתה ה', מקדש היום הזה והמאמינים".
אברהם מאפו
קישור: חוזי החזיונות
link: Following Shabtai Zvi

פברואר 09, 2009

שבתי צבי ראש השנה לאילן


שבתי צבי ראש השנה לאילן

ט"ו בשבט ראש השנה לאילן
שבתי צבי
מאת בועז הוס
רק במאה ה-18 החל ט"ו בשבט להיחשב מועד חשוב בלוח השנה היהודי. הסיבה היא ש"ראש השנה לאילן" נתפש על יד השבתאים כחגו של משיחם שבתי צבי, והם המציאו טקסים מיוחדים למועד זה, ובהם אכילת פירות, שירות ותפילות, שנועדו להשלים את התיקון ששבתי צבי החל בו, ולקרב את הגאולה השלמה
קישור לכתבה
following shabtai zvi

יולי 07, 2009

בעקבות שבתי צבי - אורי צבי גרינברג

בעקבות שבתי צבי
מתוך ההקדמה של דן מירון לספר 'בעבי השיר' (מוסד ביאליק 2007)

אחרי כיבוש בלגרד ועד תום המלחמה שירת אורי צבי בחיל המשמר ששלט בסרביה. הוא שימש פקיד צבאי (נעשה שימוש בידיעתו את השפה הגרמנית) ואף השתתף במשלחות פרשים, שדהרו לאורכה ולרוחבה של הארץ לפקח על השקט בה. במהלך עשייה זו התוודע היטב לעם הסרבי, לאורחות חייו, למוזיקה העממית שלו, וגילה בעצמו אהדה גוברת והולכת לעם זה ולשאיפות העצמאות שלו. ממנו למד שכאשר השאיפה לחירות נעשית נחלתו של עם שלם, אין כוח בעולם שיוכל לדכאה. במסעותיו הניע לכפר דולצ'ינה, שבתחומה של אלבניה, אשר בבית העלמין שלו טמונה ללא ציון גופתו של שבתי צבי המומר. בדגלו את נשקו על פני משטח הקברים, הציג עצמו לפני 'משיח שקר' זה כמי שמוצא קשר בין שורש נשמתו ובין ‏הנשמה הגולה של המשיח מאיזמיר.
קישור להמשך הכתבה: אורי צבי גריברג

Following Shabtai Zvi

נובמבר 11, 2009

יומן מסע - תערוכה נחמה לבנדל נדב בלוך



עין הוד חדשות
אמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך מציגים תערוכה חדשה בגלריה בקיבוץ נען : יומן מסע
הפתיחה: שבת 14.11.2009 בשעה12:00
בגלריה מועדוןה נען , קיבוץ נען,שעות פתיחה ביום ו' 19:00-21:00 ובתאום טלפוני,טל : 08-9442461 08-9442467

תערוכה חדשה לזוג האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך, זוג אמנים, תושבי עין הוד, המרבים ליצור ולהציג את עבודותיהם ברחבי העולם.
הפעם, התערוכה נוצרה בעקבות ביקור שערכו השניים בעיר אולצין שבמונטנגרו בשנת 2007, לשם הוזמנו להצגת תערוכה בגלריה העירונית.
על אחד מקירות הגלריה גילו חריטה באבן של מגן דויד ושני עצי ברוש. לשאלתם לפשר המצאות המוטיבים במקום נענו כי בית זה שימש בעבר הרחוק כבית התלמוד של שבתי צבי אשר נשפט, התאסלם והוגלה אליו ע"י הסולטאן הטורקי בשנת 1675. אולצין היתה בזמנו קצה האימפריה העותמאנית.
באותו קיץ חזרו האמנים לגלריה שבמונטנגרו ששימשה בעבר כבית תלמוד, חיו במקום ויצרו בהשראת סיפור חייו ופועלו של שבתי צבי.
נדב בלוך בחר לעבוד על שקי יוטה שנועדו להעברת סחורות כגון קפה אורז שעועית וכדומה.
בתהליך עבודתו התעמק נדב בספרות הקבלית אשר העסיקה את שבתי צבי וקהל מאמיניו. על גבי שקי היוטה, בגוונים רכים הניח רקעים וצורות גיאומטריות המסמלות את הספירות העליונות ועליהם צירופי אותיות וטכסט הלקוחים מספרות הקבלה. תהליך היצירה הושפע מקריאת טקסטים המתארים מצבים רוחניים גבוהים המקרבים את הגאולה .

נחמה לבנדל מציגה בתערוכה מקבץ של ספרים, הצופנים בתוכם סודות חנוטים בגזה, וחתומים בשעוות נרות שהודלקו בכנסיות שונות בבלקן.
הספר נמסר לידי נחמה כאביזר אישי מאנשים מרקע חברתי תרבותי ודתי שונה, עליו נערמים בקפידה מוטיבים מחומרים המצויים באזור.
הספר שהיה בבעלות אישית בעבר עובר תהליך תכני וצורני ומעביר כעת לצופה חוויה חדשה והפעם המסר הוא בעל דגש אסטטי עם מסרים ויזואליים ללא הגבלה וצורך בהבנת שפה .
העבודות בתערוכה הינן יומן מסע אישי, אמנותי והיסטורי בארצות הבלקן בהתייחסות אל העבר וההווה של העם היהודי.

יוני 29, 2010

שבתי צבי ביטל את צום י"ז בתמוז

השבתאים בזמננו
יצחק בן צבי

תקציר: עדות על קיומה של עדת שבתאים ששמרה על זהותה ויחודה עד תחילת המאה העשרים.

מעטים הם בקרבנו, פרט ליהודי תורכיה, היודעים על קיומה - עד היום - של כת ה"שבתאים", היינו המאמינים בשבתי-צבי כ"משיח אלוהי יעקב". אולם, עובדה היא שכת זו עודנה חיה וקיימת, במסווה מושלימי, בתחומיה של תורכיה. למען הדיוק יש לומר: לא כת אחת, אלא שלוש כתות.

כמאתים ושמונים ושמונה שנים עברו מאז המיר שבתי צבי את דתו, וכת השבתאים ממשיכה את קיומה כעדה סגורה ומסוגרת, קיום סתרים למחצה - עד היום הזה; זו היא הכת היהודית-המושלמנית, כפי שקרא לה בצדק חוקרה היהודי, א. דאנון, שאמנם יהודית היא לפי גזעה ומוצאה, וכן לפי מרבית מנהגיה ודעותיה, נוסף על האמונה בשבתי צבי והנובע ממנה; אולם, קיומה הארוך במסגרת דת האישלאם וכן הלשון התורכית השלטת בקרבה הטביעו עליה את חותמם עד שקבלה צורה תורכית-מושלימית מובהקת בכל הופעותיה, פרט לפולחנה הדתי החשאי.

המרתו הטראגית של ה"משיח" מאיזמיר הנחיתה מהלומה ניצחת לתנועה המשיחית השבתאית, לרבבות חסידיו ומאמיניו של ש"ץ, שהאמינו באפשרות סינתיזה גמורה בין השבתאות ובין תורת משה וישראל. המרתו היתה אכזבה נוראה למאות-אלפי יהודים תמימי דרך, אשר לא נשבעו לכת זו, אולם היו מלאים כסופים עזים לגאולה ורצון להאמין שהנה כבר בא הגואל המקווה לישראל.

והנה, עם בוא הידיעה על המרתו של ה"משיח" נפקחו פתאום עיניהם של אלפי יהודים אשר נהרו אחריו, ונטשו את התנועה אשר נתעו אחריה. עם ישראל כולו התנער בגלוי ובפרהסיה משבתי-צבי, והכריז עליו שהיה משיח-שקר. אלפי חסידיו חזרו בתשובה וערכו תעניות וסיגופים כדי לכפר על טעותם. אולם עדיין נשארו אלפי מפקפקים, ומאות "מאמינים" אשר דבקו בו באמונה גם לאחר המרתו, ואחדים מראשי התנועה אף התאמצו לפתח אידיאולוגיה להצדקת המרת משיחם מטעמים מסתוריים. מהם הרחיקו לכת עד כדי הריסת הגשרים מאחרי תורת משה, ומימרתם היתה: "ביטולה של תורת משה - הוא קיומה"; ומהם - קיימו בעצמם המרה-לדעת וקבלו את דת האישלאם.

אכן רוב המאמינים בשבתי-צבי לא יצאו בעקבות משיחם. האמת ההיסטורית היא, שלכתחילה לא היתה גם לאלה שהמירו דתם כוונה כזו - אולם לרגל מסיבות-חייהם שנעלמו מאתנו, החליטו לנתק את הקשרים עם עדת ישראל - תחילה בסלוניקי, ואחר-כך גם במקומות אחרים - ולקבל מרצונם הטוב את הדת השלטת בתורכיה - את האישלאם. מסופר שקרוב למאתים וחמשים משפחות יהודיות בסלוניקי קיבלו את האיסלאם. גרשום שלום קבע את התאריך לשנת תמ"ד (1683). המשפחות הללו נשארו כמעט כולן בסלוניקי, המשיכו את חייהן כקודם ועסקו במקצועות שהיו רגילות בהם לפני השמד. כניסתם של השבתאים לדת האישלאם פתחה לפניהם כמה שערים שהיו נעולים בפני שאינם-מושלימים. מהם נתקבלו למשרות-ממשלה, וניצלו את מצבם כדי לבצר את עמדותיהם הכלכליות בעיר ובמדינה כולה. החלק שנשאר ביהדותו המשיך את קיומו הנסתר אף הוא, והיווה כעין מחתרת בקרב היהודים - בעיקר בארצות הנצרות, ומהם הסתעפו, במשך הזמן, הפראנקיסטים שבפולין ובבוהימיה; אולם אין בכוונתי לנגוע בסעיפים הללו במאמר זה; אסתפק בשבתאים שהתאשלמו.

במשך מאתים וארבעים שנה שכנו השבתאים בקרב המושלימים, בשכונותיהם המיוחדות בסלוניקי. כלפי חוץ הופיעו כמושלימים גמורים, אולם במסתרים המשיכו לטפח את אמונתם בשבתי-צבי; ולא זה בלבד, אלא גם הוסיפו לקיים בצנעה, מפחד פן יתגלה הדבר למושלימים, מנהגים אחדים של ישראל וכמה מצוות מעשיות. בני העדה החדשה חיו, איפוא, חיי כפילות: "טב מלגו, וביש מלבר".

כמושלימים הנמצאים תחת שלטון מושלימי קנאי, היו מוכרחים למלא את חמשת תנאי האישלאם: לבקר במסגדים לתפלה, ולהכריז חמש פעמים ביום על אמונתם במחמד כשליחו של אלהים; לצום ברמדאן ולחלק צדקה לעניי העדה ואף "לעלות לרגל" - לחאג - למכה ולמדינה. כן היו נאלצים להתאים את חיי המשפחה לחוקי השריעה - הנישואין, הגירושין, הקבורה וכו'; וכנגד זה - לחלל את השבתות ואת המועדים, להפר בגלוי את חוקי המאכלות האסורים, בכדי להוציא מלבם של המושלימים שקראו להם "דונמה", כלומר מומרים, שלא חדלו לחשוד בהם שנשארו בלבם נאמנים לדתם הקודמת.

השבתאים נשארו קרחים מכאן ומכאן: היהודים שכניהם ראו בהם בוגדים בעמם שהמירו את כבודם, משום כך יצאו מן הכלל ונחשבו בעיני הציבור כנכרים גמורים; מאידך גיסא היה לתורכים יסוד לחשוד במושלימים החדשים הללו, שעדיין שמרו על מנהגים יהודיים מסויימים בסתר אהליהם. במשך מאתים וחמשים שנה נזהרו השבתאים מלהתערב בתורכים, לא להשיא להם ולא לקחת מבנותיהם. שמרו על טהרת גזעם, ולא קבלו גרים כמעט. בפתחם את חנויותיהם בשבתות ובמועדי ישראל, עשו זאת למראית עין והשתדלו להמנע ממסחר; כן היו להם "כלי קודש" מושלימים - חזנים, דרשנים, מוהלים, שוחטים ומסדרי-קדושין - משלהם שהיו מקיימים, נוסף על הטכסים המושלימים שנהגו בהם בפרהסיה, אף את טכסי הדת היהודית שנהגו בה בצנעה: בפסח היו טועמים מצות, וכן שמרו בסתר כמה משאר חגי ישראל, אף בתי קברות מיוחדים הוקצו להם; בסתר היו קוראים תהלים ואומרים זוהר, התפללו ושרו שירי קודש וגם שירי חול בעברית, בארמית וגם בלאטינו, פעמים בלי להבין פירושם. אין ספק שדבר זה לא יכל להעלם לגמרי מעיני התורכים. אבל גם היהודים נמנעו מלהתחתן בשבתאים, ואנשי הכת, או הכתות השבתאיות, נשארו לבדם עדה קטנה ומצומצמת, ש"כלעמת שלפה יבשה", ונסתמו לה כל שערי גידול והרחבה על ידי נשואי חוץ. כקראים וכשומרונים נידונו ל"אנדוגאמיה" (נישואי פנים) ולכל התוצאות הפאתולוגיות הנובעות ממנה. אכן מצבם נעשה עוד יותר חמור עקב פיצולם לשלש כתות-משנה (יעקוביים, קראקשים וקפאנגיים), כי כל אחת מכתות-המשנה נשארה סגורה ומסוגרת בקליפתה, וחבריה נמנעו מלהתחתן אף בבני שאר הכתות השבתאיות שלא ממינם. עם כל זאת עדים אנו לפלא ביאולוגי זה, שהעדה הזאת צמחה ועלתה במספרה במשך כל ימי המשטר התורכי-המושלימי; העדה גם התבצרה בחומר ופיתחה בקרבה רשת של מוסדות עזרה הדדית לחברי העדה הנחשלים.

כאמור, התחילו ה"דונמה" שבסלוניקי "קאריירה" שלהם במאתים וחמשים משפחות שהמירו בסוף המאה הי"ז, ובחצי המאה הי"ח מנו כבר 600 משפחות או 3.000 נפש; בסוף המאה הי"ט מנו למעלה מעשרת אלפים, וברבע הראשון למאה העשרים - 15-13 אלף נפש. הם תפשו עמדות חשובות בסלוניקי במסחר, בבנקים, כרוכלים; ולבסוף חדרו גם לחוגי האינטליגנציה המקצועית כעורכי דין, כרופאים, כרוקחים, כפקידים ממשלתיים בימות המשטר התורכי וגם לאחריו.

מחקר אובייקטיבי של השבתאים החל בתקופה מאוחרת למדי. בעיקר טפלו בהם סופרים וחוקרים יהודיים מתורכיה שהכירו את סביבתם; אחריהם החרו-החזיקו חוקרים מאומות העולם, נוצרים וגם מושלימים. הראשון שגילה ענין במחקר השבתאים ודברי ימיהם היה צבי גראטץ ב"דברי ימי ישראל" שלו. אחריו חקר בפרשה זו אברהם אפשטיין (1893, .R.E.J ). תרומה בעלת חשיבות מיוחדת נתרמה למחקר זה ע"י ר' אברהם דאנון מאדירנה (אדריאנופול), שהרצה על נושא זה בקונגרס המזרחני בפאריז עוד בשנת 1897, ופירסם עליו כמה מאמרים חשובים עברית וגם צרפתית, כמאמרו המקיף "כת יהודית מושלמנית"
ב"ספר השנה" לנחום סוקולוב (תר"ס). יזכרו גם עוד חמשה סופרים יהודיים שהוסיפו חומר למחקר השבתאות: א) יוסף נחמה, תושב סלוניקי, המכיר מקרוב את ארחם ורבעם של השבתאים וגילה הרבה ממסתריהם במאמרו ב- Revue l'Alliance de Ecoles des , 1902 (תורגם עברית ע"י א' אלמאליח) ב) ההיסטוריוון של יהודי תורכיה והבלקאנים, ר' שלמה רוזאניס, שבדק את גנזיהם בסלוניקי עוד לפני השרפה הגדולה, בה היה למאכולת אש ארכיונם העתיק (1917), נתן תיאור כולל מכל כתבי-היד שראה בחפזון באותו ארכיוון והקדיש כמה עמודים בספרו ההיסטורי החשוב - לעדת השבתאים ולהווי שלה; ג) הסופר-ההיסטוריוון אברהם גלאנטי (ביחוד - במחקרו על שבתי-צבי); ד) מיכאל מלכו וה) יצחק ר. מלכו, שפרסמו רשימות מעניינות על השבתאים.

חלופי האוכלוסין שבין יוון לתורכיה ביוני 1923- שמו קץ לקיומה של העדה בסלוניקי, בה שמרה על קנה במשך מאתים וארבעים שנה. מכאן הוצאה בחזקת עדה תורכית-מושלימית. לפי החוזה על חלופי-האוכלוסיה הועברו כמיליוון ורבע יונים מאנטוליה התורכית לערי יוון, וכנגד זה - כ-750 אלף מושלימים מיוון לתורכיה, ובין האחרונים היו גם 16-18 אלף השבתאים. ברגע האחרון ניסו אמנם לטעון שהם יהודים לפי גזעם וגם דתם שונה מדת המושלימים, אולם טענתם זו לא עמדה להם, והם הוצאו עם שאר התורכים. מאז נחרבה העדה השבתאית בסלוניקי, ובניה מצאו להם מקלט בקושטא ובאיזמיר. אחרים נפוצו בשאר ערי תורכיה שבאסיה; מאז נתרופפו עמודי העדה והתמוטטו מוסדותיה החברתיים. מכאן ואילך יש ידיעות סותרות: ממקורות מסויימים שמעתי שמהם התחילו להתבולל ע"י נשואי-תערובת - ביחוד מכת היעקוביים - ואלה הם סימנים מובהקים לסתימת הגולל. אולם ממקורות שבתאיים אחרים שמעתי שעדיין קיימים בקרבם בקושטא מוסדות צדקה ועזרה הדדית אשר עליהם גאותם, ובעזרתם הצליחו במשך דורות רבים לעזור לנחשלים ולהשליט משמעת ואחדות בקרב בני העדה.

קשה להשיג מפיהם ידיעה אובייקטיבית עליהם. אנשי הכת החשובה ביותר, הקראקשים או חסידי עותומן בבא שמרו כנראה יותר מאחרים על עצמותם, והם נמנעים, לפי דבריהם, מנשואי-תערובת, ואף ממשיכים לקיים את מצוות דתם. עם זאת הם מאשימים את האחרים - את הקפנג'ים וביחוד את היעקוביים, שאינם נמנעים מנשואי-תערובת, ושהם - היעקוביים - הביאו את דבתם של השבתאים רעה באזני המושלימים.

עוד בסוף המאה הי"ט, בעוד השבתאים יושבים שקטים בעירם ושלוים בשכונתם, התחילו להקים להם בתי-ספר מודרניים לחינוך בניהם; הזמינו מורים מחו"ל, בעיקר מצרפת להדרכת בניהם. שני בתי-ספר כאלה נוסדו בסלוניקי - "פאיז אלסביאן" ו"פאיויה". בעלי האמצעים שבהם שלחו את בניהם לאוניברסיטאות באירופה, נוסף על אלה שנסעו לשם השתלמות והכשרה לבתי הספר ולפקולטאות של אסטנבול הבירה, ובקרוב נתברכה העדה ברופאים ועורכי דין וכו'. כך קם אצלם מעמד של משכילים בעלי-מקצוע. מאידך גיסא גברו אצלם הקשרים עם ארצות המערב, מסחרם פרץ, ורבו ביניהם המתעשרים. לרגל הקשרים עם ארצות המערב נתרגלו לרעיונות חדשים ולמנהגי האומות המתקדמות. בשנת 1908, בזמן המהפכה התורכית הראשונה ("חוריה"). היה רובו של הנוער כבר משוחרר מהאמונות הקדומות ביעקוב קירידו ובעותמן בבא. רבים מהם היו חברים בלשכות הבונים החפשים (מאסונים), ומהם נצטרפו למפלגת האחדות וקדמה ("התורכים הצעירים"). טבעי הדבר, שבמהפכה זו (1908) היו השבתאים פעילים ביותר בשורות "התורכים הצעירים" וחדרו גם לשורות המנהיגות. מקצתם עברו לשאר ערי תורכיה והתחילו עוסקים במדיניות, והתיישבו בעיר הבירה.

אחרי מלחמת יוון, כאשר סלוניקי נפלה בידי היונים, נתחזקה ההגירה משם לתורכיה, ובשנת 1923 עם חלופי-האוכלוסין עזבו כמעט כולם את סלוניקי. העשירים שבהם התיישבו בערים הגדולות, וקהלות שבתאיות גדולות וקטנות קמו בקושטא, באיזמיר, באנקרה, בברוסה ובקוניה; הבינונים והעניים שבהם נפוצו בערים הקטנות בכל רחבי תורכיה האסיאתית.

בדרך כלל אפשר להגיד, שכל עוד ישבו השבתאים שלוים ושקטים בסלוניקי, מטרופולין שלהם, נזהרו מאוד לשמור על סודותיהם ותעלומות דתם, ואך מעט מזעיר נתגלה לחוקרים. אולם לאחר עברם לתורכיה ופיזורם החדש, נבעו מצפונותיהם ונתגלו לעין זרים. ההיסטוריוון הישיש אברהם גלאנטי נתן תיאור מקיף לחיי השבתאים ועברם, כשתים עשרה שנה לאחר צאתם מסלוניקי. והסופר התורכי אברהים עלא-אדדין ג'ובסא רכז את החומר שנצטבר בעתונות התורכית ובחוץ-לה. אלה היו מכתבים מבני הכת שכפרו בדתם, וגם חומר ממקורות אחרים.

בהיותי בסלוניקי ובשאר ערי תורכיה - עוד בשנת 1909 - באתי במגע עם כמה מאנשי הכת והתחקיתי על אמונתם. פרסמתי את החומר המקורי שהשגתי מידם בשנת 1943 ב"ספר תפלות השבתאים, שירות ותשבחות", המכיל את השירות והתשבחות המושרות בפי בני הכת בלוית תרגום עברי. זהו אוד מוצל מאש, שריד מספרות-הסתרים שלהם, שבדרך כלל ספה-תמה.
יצחק בן צבי
קישור:השבתאים בזמננו


דצמבר 28, 2010

הנסתר והגלוי בהיכל התרבות מוזה חוף הכרמל


הנסתר והגלוי
נדב בלוך
מוזה היכל התרבות חוף הכרמל

בתערוכה זו של האמן נדב בלוך מוצגות עבודות שנעשו תוך כדי מסע אמנותי באיזור חבל הבלקן.
העבודות נבחרו לרגל הצגת "גטו" המועלה ע"י תיאטרון הקאמרי בהיכל התרבות מוזה חוף הכרמל

המושג גטו התפתח בשנת 1516 בונציה שבאיטליה והפך להיות מקובל בכל מרכזי הקהילות היהודיות.

מתוך מצוקה שהתפתחה לאחר פרעות בפולין וגרוש ספרד התחזקה בעם היהודי ציפיה ואמונה לגאולה.
הסמכות הדתית האמינה שהגאולה תגיע בעזרת תפילה, קיום מצוות ואמונה בביאת משיח.
מגורשי ספרד שהגיעו לגטו בונציה האמינו בשבתי צבי מאיזמיר תורקיה.
שמו של שבתי צבי התפרסם וסחף המוני יהודים בכל תפוצות הגולה.

האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך מכפר האמנים עין הוד התוודעו לראשונה לסיפור חייו המרתקים של שבתי צבי בביקורם במונטנגרו .
במאה ה 17 הוגלה שבתי צבי , בהוראת הסולטאן התורקי , לקצה האימפריה העותמנית אל העיר אולצין שבמונטנגרו .
את עבודתם האמנותית בחרו לעשות בבית אליו הוגלה.

נדב בלוך משתמש בעבודותיו בשקי יוטה מקומיים המשמשים בדרך כלל להעברת סחורה כגון קפה, סוכר, אורז וכו...
במפגשי המסחר בין הקונה למוכר מתפתח דיאלוג בו מועברת תרבות דרך סיפורי אורח חיים .
על גבי שקי יוטה מניח נדב אותיות, סימנים וטקסטים בהשראת עולם הקבלה.
נדב משתמש בפיגמנטים וחומר מדלל כדי לבטא את רוחניות הטקסט על גבי חומריות שקי היוטה.

הגטו היהודי היווה מקום היתוך רעיונות של זרמים שונים בתוך העם היהודי ובמיוחד באיזור חבל הבלקן אליו הגיעו האנוסים ומגורשי ספרד

העבודות המוצגות בתערוכה עוסקות בציפיה וכמיהה לגאולה

ינואר 19, 2009

שבתי צבי ירוק

שבתי צבי ירוק
שבתי צבי הקיף את העיר שבע פעמים, כשהוא לבוש בגד בצבע ירוק - צבעה של ספירת התפארת
תלמידיו הלכו אחריו כאחוזי דיבוק של שמחה ושאר יהודי העיר, המומים מהשפעתו על הקאדי, השתאו לנוכח המחזה

דצמבר 29, 2009

מגן דויד על קברים מוסלמים



מגן דויד בבית קברות מוסלמי
סטארי בר, מונטנגרו
צילום: נחמה לבנדל , נדב בלוך
עין הוד
תוך מסע אמנותי בארצות הבלקן "בעקבות שבתי צבי" ביקרנו בבית הקברות המוסלמי בעיר סטארי בר שבמונטנגרו.
בבית הקברות נמצאו קברים עליהם מופיעים יחדיו סמלים של מגן דויד יהודי וסהר מוסלמי .
סטארי בר שוכנת לא הרחק מהעיר אולצין אליה הוגלה המשיח שבתי צבי לאחר שהתאסלם. אפשר אולי לנסות להסיק מכך שקברים אלו הנם קברים של שבתאים שהלכו בעקבות המשיח שבתי צבי
.
Following Shabtai Zvi

אוגוסט 13, 2009

בעקבות שבתי צבי

ד"ר אבי אלקיים, מרצה לפילוסופיה יהודית בבר אילן,

ציטוט:
ש. במאמרים שפירסמת עסקת בין היתר בשבתאי צבי, משיחיות שקר זה נושא שמעסיק אותך?
ת. תראי, עסקתי במיסטיקה משיחית. אני לא מקבל את המושג משיחיות שקר.
ש. ושבתאי צבי לא היה משיח שקר?
. לא. הוא היה משיח. מה זה משיח שקר? מה פירוש שקר? איפה פה השקר? הרעיון המשיחי הוא אחד מהרעיונות החשובים ביותר במחשבה היהודית, בכלל במחשבה האנושית.

יולי 12, 2010

תשעה באב, חג הנחמות, חג השמחות

תשעה באב אצל השבתאים
״חג הנחמות והשמחות״ אצל השבתאים
שבתי צבי נולד בתשעה באב בשנת שפ״ו ( 1626 ), באיזמיר. בהשפעת המסורת שהגואל נולד בתשעה באב הכריזו שבתי צבי ושליחיו בשנת תכ״ו( 1666 ), בשבתו כלוא במבצר עוז שבדרדגלים, שתשעה באב יהיה מעתה יום חג ושמחה. תחילה קראו לו
"חג הנחמות" ואח״כ שינו את שמו ל״חג השמחות״ וכן נשאר שמו גם בסדר תפילותיהם של השבתאים. בספר ״שירות ותשבחות של השבתאים״ (הוצ, יצחק בן צבי) מובאים אילו קטעי שיר ושבח ליום זה:
״רק שמעו דברי אדוני / שולטן / תשבי נולד בתשעה באב / בכוחו כי הוא ה״ואו״ / והוא הנהו הסוד של טב / שולטן / וכבר האיר כל תב ל / כי התשעה באב בטל...
או: ״אשיר שירות ותשבחות / לאל אלוהי הרוחות / שהוציאנו מאנחות / ביום חג השמחות / ורב טוב לישראל.
באור פגי מלך חיים / אל חי בורא שמים / אשתחווה לך אפיים / ביום חג השמחות ורב טוב לישראל.
קישור: חג הנחמות

אוקטובר 07, 2008

שבתי צבי נפטר ביום כיפור שנת תל"ז

שבתאי צבי ציור משנת 1665
shabtai zvi
שבתאות דויד ברק
לפי המסורת השבתאית, יום הכיפורים הוא גם יום פטירתו של שבתאי צבי, ואולי אין בכך מקרה. מושג האור שאין בו מחשבה פותח לנו אפשרויות חדשות להבנה של סליחה וכפרה, כי הוא מאפשר לנו לראות את הכישלונות והפגיעות, שלנו ושל אחרים, כחלק ממארג קוסמי של עיכובים היוצרים את הקיום והזמן, ומונעים את בואה של גאולה זריזה ומשוכללת מדי של הנפש ושל העולם. המרת הדת של שבתאי צבי היתה, במושגים של יהדות זמנו, מעשה בלתי נסלח כמעט, אך אולי היא רכשה לעולם ההולך ומתכלה הזה עוד כמה מאות שנים של חסד הקיום. האור שאין בו מחשבה הוא נהר המטהר מכל החטאים, כי הוא לוקח אותנו אל שדה שמעבר לזמן, לכוונה, לתיקון ולגאולה, ולמרבה הפלא – השדה הזה הוא העולם הזה שאנחנו חיים בו, כאן ועכשיו, ברגע זה ממש

דצמבר 26, 2008

משיח תיאטרון באר שבע

משיח 
דרמה היסטורית חזקה ומרגשת 
מאת: מרטין שרמן 
נוסח עברי: נאוה סמל 
בימוי: רועי הורוביץ
תפאורה: נטע הקר
תלבושות: אנה כרושצ'ובה
תאורה: עדי שמרוני
מוסיקה: אבנר קנר 
משתתפים: לירית בלבן,אמנון מסקין, נורית כהן, חנה רוט,מרינה שויף,
אסף שיינברגר.

השנה היא 1665. 

יולטישק, עיירה קטנה במקום בו עבר הגבול בין אוקראינה לפולין, נשטפת בגל שמועות על הופעתו של שבתאי צבי, "מלך המשיח". 
הכל נתפסים בחזונות הגאולה, הכל נוהים אחר המושיע המיוחל, זולת רחל, רווקה מזדקנת וכעורה, הממשיכה להטיל בו ספק.... 

דרמה משעשעת ומצמררת גם יחד אודות משיח השקר, שסחף אחריו המונים בהבטחות- שווא, ולבסוף פנה להם עורף והתאסלם

האמנים נחמה לבנדל, נדב בלוך מציגים עבודות במשכן לאמנויות הבמה באר שבע, יצירות שנוצרו בבית התלמוד של המשיח שבתאי צבי [שבתי צבי] ב אולצין מונטנגרו
 התערוכה  דונמה בעקבות שבתאי צבי תוצג בגלריה טובה אוסמן רחוב בן יהודה 100 תל אביב
 3.1.2009   -  23.1.2009
פתחה  3.1.2009  שעה  18.00

דצמבר 28, 2008

Dönmeh דונמה שבתאי צבי, שבתאים

כמאתים ושמונים ושמונה שנים עברו מאז המיר שבתי צבי את דתו, וכת השבתאים ממשיכה את קיומה כעדה סגורה ומסוגרת, קיום סתרים למחצה - עד היום הזה; זו היא הכת היהודית-המושלמנית, כפי שקרא לה בצדק חוקרה היהודי, א. דאנון, שאמנם יהודית היא לפי גזעה ומוצאה, וכן לפי מרבית מנהגיה ודעותיה, נוסף על האמונה בשבתי צבי והנובע ממנה; אולם, קיומה הארוך במסגרת דת האישלאם וכן הלשון התורכית השלטת בקרבה הטביעו עליה את חותמם עד שקבלה צורה תורכית-מושלימית מובהקת בכל הופעותיה, פרט לפולחנה הדתי החשאי
israel

יולי 17, 2010

תישעה באב חג הנחמות

יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים יחול השנה כבכל שנה בחג הנחמות של המאמינים השבתאיים. המאמינים נוהגים לחוג את חג הנחמות בליל תשעה באב ובעשירי לחודש אב. חג זה מציין בשביל המאמינים את יום הולדתו של שבתי צבי. המהלך הרוחני של שבתי צבי מהווה ציון דרך בתולדות המחשבה האנושית בכלל והיהודית בפרט בכך שהוא מעמיד במרכז את המחשב הרוחני האנטי-נומיסטי והאנרכיסטי. אבי אלקיים ייסד את יום המהפכה האוניברסלי של האנרכיסטים הרוחניים בחג הנחמות כדי לציין את ערכי המהפכה הרוחנית האנרכיסטית שיש לחולל בחיי היחיד והיחד
קישור: חג הנחמות

יולי 08, 2010

המלך המשיח שבתי צבי

נתן העזתי שבליל שבועות בשנת תכ"ה 1665, נחה עליו רוח הקודש , וכשהתעלף התנבא בקולות מוזרים שהתפרשו על ידי שומעיו כנבואה על חידוש הברית ועל מלכותו של המלך המשיח שבתי צבי , שיוביל את עמו לגאולה בדומה למשה רבנו.

"והנה בליל שבועות ואני עם החברים לומדים בביתי בעזה ואחר חצות הלילה שמעתי את הקול מאחרי הפרוכת מדבר אלי קום צא אל החצר החיצונה ושם אדבר אליך. וירגז לבי ויצאתי אל החצר ושם ראיתי איש אחד לבוש אפוד בד ומראהו כמלאך ה' נורא מאד ויאמר אלי.."

קישור: מאמר מאת רחל אליאור

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count