כפר אמני עין הוד Ein Hod Artists' Village

כפר אמנים עין הוד

יולי 22, 2011

הקרב על הטויוטה בחניון עין הוד


הקרב על הטויוטה במגרש החניה בכפר האמנים עין הוד

יולי 18, 2011

תערוכה "נופים חרוכים" נחמה לבנדל בגלריה טובה אוסמן


תערוכה "נופים חרוכים" נחמה לבנדל
גלריה טובה אוסמן רח' בן - יהודה 100

יום חמישי 28.7.11 בשעה 20.00
דברי פתיחה יעל ויזל מנהלת ואוצרת מוזיאון אשדוד

יולי 06, 2011

תערוכה של קונראדו שריד מלטה בגלריה לבנדל בלוך עין הוד


מצא עוד תמונות כאלה ב-Ein Hod עין הוד

פתיחת התערוכה ביום שבת 16.7.11 בשעה 11.00
את התערוכה יפתח מר אליעזר זנדברג [מודי זנדברג] יו"ר עולמי של קרן היסוד


  • About The Archeology of future expo
    Who will be in the expo of next july 16?
    Conrado Rafael Maletá [Santiago de Cuba, 1979] Arquitecto. Comenzo su trabajo como artista en 2003. Ha participado en numerosas exposiciones en Cuba, Espana e Israel. Conrado se define a si mismo como un "cuenta cuentos" que desea realizar su obra no como objeto sino como material de lectura visual e intelectual.
    Architect. He began his work as an artist in 2003 (first personal expo at Santiago de Cuba). He has participated in numerous exhibitions (Personal and Collective) in Cuba, Spain and Israel. Conrado describes himself as a "storyteller" who treats his works not as object but as visual material that can be read visually and intellectually.

    Naama Sarid [Tel Aviv, 1977]. Arquitecto. Comenzo una intensa carrera como fotografa documental y conceptual en Madrid (2008). Ha colaborado en numerosas revistas y publicaciones en Europa y en Israel. Ha participado en numerosas exposiciones en Ukrania, España e Israel. Su desafio como artista se encuentra el el sostenido deseo de "construir suenos" en codigos visuales.
    Architect. She began an intense career as a documentary and conceptual photographer in Madrid (2008). Had contributed to numerous magazines and publications in Europe and Israel. She has participated in numerous exhibitions in Ukraine, Spain and Israel. Her sustained challenge as an artist is the desire to "build dreams" in visual codes.

    En el año 2009 ambos artistas unieron sus vidas y trabajo formando un equipo con proyecciones multidisciplinares. Juntos han desarrollado un esquema de trabajo basado en la interacción de procedimientos de ejecución y organización propios de la arquitectura y un resultado conceptual mas expresionista y plástico en su naturaleza.
    In 2009 both artists joined their lives and work as a team with multidisciplinary projections. Together they have developed a scheme of work based on the interaction of enforcement procedures and the organization's own of architecture and a conceptual result more expressionistic and plastic in its nature.

יולי 04, 2011

הקהילה היהודית במונטנגרו


הקהילה היהודית במונטנגרו
יום א', 19.6.11, התכנסה ה"קהילה היהודית" ברובה,
במונטנגרו, על מנת לדון בתקנון הקהילה ולאשרה.
הנוכחים הוכרזו כ"מועצה", אשר בחרה את וועד הפעולה.
ליו"ר הקהילה נבחר מר יאשה (יעקב) אלפנדרי.
ברשימתינו כרגע 10 בתי אב, שאחד מבני הזוג הינו יהודי. ידוע לנו כי קיימות
משפחות נוספות, ונדאג לצרפן וליידע אותן על עובדת היווסדה של הקהילה היהודית
הראשונה במקום הזה.
חברי הוועד חתמו על מסמך המאשר כי ההחלטה התקבלה פה אחד, והיא תצורף לתקנון
לשם רישום ברשויות, כפי שזה מתבקש.

אנחנו מאורגנים כקהילה, עם הרבה רצון טוב להתחבר לשורשים היהודיים, ללמוד
את המסורת היהודית, לכבד את זכרם של אלה הקבורים בבית קברות ישן, להעשיר את
הקהילה בתרבות ישראלית, ולקשור קשרים למען הדורות הבאים.
מזכירת הקהילה היהודית במונטנגרו: ג'ינה לזר

יוני 28, 2011

דיויד רובינגר


דיויד רובינגר
בתחילת שנות שנות החמישים רובינגר החל לצלם באופן קבוע למערכת "העולם הזה".

בהמשך הדרך המקצועית שלו צילם גם למגזינים נחשבים כמו LIFE TIME , כשאת כל תהליך העבודה ביצע בעצמו, הפקה שלמה של איש אחד. תיאם פגישות, ארגון ההפקה הגעה לצילומים לבד לעיתים לימים שלמים, פיתח את החומרים בעצמו, התמודד עם הצנזורה ושלח את החומרים לניו יורק. .

רובינגר צילם עד היום כחצי מיליון תמונות המספרות את סיפורה המלא של ישראל.

רובינגר התלווה אל גדולי האומה וצילם פורטרטים לא מבוימים ורגישים ורבים מכנים אותו ההיסטוריון הוויזואלי של ישראל: "אני מצלם את מה שאני רואה.."..

הצילום המפורסם ביותר שלו הוא כנראה החיילים ליד הכותל ,בשנת 1967 עם כיבוש העיר העתיקה והכותל המערבי במלחמת ששת הימים.

את ארכיון התמונות שלו מכר ל"ידיעות אחרונות" בתנאי שהוא יעשה בהם שימוש כאוות נפשו. רובינגר רצה שהארכיון יהיה ארכיון חי.

צילום טוב הוא כזה שאין בו שום דבר מיותר, וכל פרט בו נחוץ. בצילום הצנחנים המפורסם שצילמתי אחרי הכניסה לעיר העתיקה יש חצי ראש מאחור ועוד קסדה בצד ימין, שהורסים בעיני את הפריים. מבחינת קומפוזיציה הוא בהחלט לא מושלם, ואני לא חושב שהוא הצילום הכי טוב שצילמתי, אבל הוא כבר קיבל חיים משלו והציבור הפך אותו לאייקון.

אין פוליטיקאי שלא אוהב להצטלם. עם בגין עבדתי וביליתי הכי הרבה זמן, והוא גם היה הקפדן מכולם. יש לי רק שני צילומים שלו בלי ז'קט. גם עם רבין היה מעניין, והוא מאוד אהב צילום. עם שמיר לא היה לי חיבור, ועם גולדה לא היה קל לעבוד. שרון העריך אותי מאוד, למרות שהוא ידע שבחיים לא אצביע בשבילו.

זכות הציבור לדעת היא לא אבסולוטית. אני מצלם את מה שהציבור חייב וזכאי לדעת, אבל אני לא חושב שתיעוד של ראש ממשלה שאוכל אטריות ואחת נופלת לו הצידה מהפה זה עיתונות. לתפוס את האובייקט שלך במצב אינטימי, שאין לציבור שום צורך לדעת עליו משהו, זה סתם חטטנות ופפראצי.

לפעמים צריך לחכות יום שלם בשביל דקה. ככה זה, צריך הרבה התמדה ומזל בשביל צילום טוב, ואתה אף פעם לא יודע מה יהיה מחר ואיפה תהיה. אני ישבתי יום אחד בתוך טנק בביירות ואכלתי שעועית מקופסת פח, ולמחרת כבר הייתי במחלקה ראשונה עם ראש הממשלה בדרך לוושינגטון.

כמי שאיבד את משפחתו בשואה בגיל 15, אני יודע שהכי חשוב בחיים זה מזל. לי היה: עובדה שהגעתי לאן שהגעתי למרות שיש אלפי צלמים יותר טובים ממני. לפעמים מספיק שתפנה שמאלה ולא ימינה, ותיקלע לסיטואציה שתשנה לך את החיים.

אדם צריך להיות חכם בזכות עצמו, ולא בגלל שהאויב שלו טיפש. לכן לא מספיק להאשים את הערבים במצב הפוליטי: צריך גם לקחת אחריות למעשים שלנו, ולא לתת לקיצוניים משני הצדדים לנצח.

יוני 27, 2011

יוני 26, 2011

יוני 21, 2011

כתבים חתומים שבוע הספר אוניברסיטת חיפה


כתבים חתומים
פתיחת התערוכה כתבים חתומים
נחמה לבנדל נדב בלוך
באגף החדש אוניבסיטת חיפה

יוני 09, 2011

בשביס זינגר, רות ירדני כץ

יארמה וקיילה – וקצת על יצחק בשביס-זינגר

"אלוהים לא סיפק לנו אינטלקט וכוח פיזי די צורכנו, אך כשהדבר נוגע לרגשות ולתאוות, הוא היה נדיב מאוד."

ספרו של בשביס-זינגר, שהתפרסם לפני שנים רבות כסיפור בהמשכים בעיתון "פארווערטס", מספר לנו על חיי היהודים בווארשה של תחילת המאה הקודמת. קהילה גדולה שרובה ענייה ודתית שמקיימת מצוות, תפילות, ויש רבנים, שוחטים, בתי-כנסת וגם עיתון יידישאי. לקראת כל חג הם מתכוננים, וההכנות הן חלק מהאווירה שמחברת את כולם. התבשילים המיוחדים וההליכה לבית-הכנסת. בתוך הקהילה היהודית ישנו עולם תחתון, עבריינים וזונות. קיילה הזונה, שזוכרת היטב את ילדותה בבית אימא, מבקשת להתחבר אליהם, לחגוג בחגים השמחים ולשחוט תרנגולת ביום כיפור ולהתפלל בבית הכנסת יחד עם כולם כי היא שייכת אליהם. אבל היא זונה וכולם מכירים אותה ולה אין מקום בבית התפילה.

קיילה היא הזונה ויארמה גנב. סתם גנב, גנב קטן, בלי דימיון ובלי חזון. הוא גונב כדי לשרוד כי לעבוד זה לא עניין מכובד, אין שכר הולם.

אבל קיילה הזונה היא לא סתם זונה, יש לה חלומות, מאוויים, שאיפות, בלי השכלה ותרבות. היא מאחלת לעצמה לחיות עם גבר אחד שיעניק לה שקט ושלווה. היא מוכנה לעשות הכול כדי להשתחרר מעבודתה המבישה, אבל לא מצליחה.

יארמה הגנב הקטן מתאהב בה עד כלות והם נישאים. היא יוצאת ממעגל הזנות ומקדישה לו את כל-כולה, מנקה, מבשלת, מספקת את יצריו המיניים, והוא אותה, עד שמגיע מקס איש העולם הגדול והתחתון, שאין לו מעצורים איך לעשוק ואיך להרוויח כסף בלי בושה ובלי חמלה. כל הדרכים כשרות. אם מדובר בסחר נשים, סרסרות וקבלת ירושות שלא כחוק. מקס הצולע, בעל הקסם האישי והעשיר, יכול ומסוגל לכבוש כל אישה, אבל האמת היא שהוא נמשך לגברים. נטייתו לגברים היא גדולה יותר מאשר לנשים והוא מאוהב ביארמה אותו פגש בכלא ושם הם ניהלו מערכת יחסים הומוסקסואלית. את קיילה הכיר בבית זונות. מקס משכנע את יארמה, שקיילה תהיה של שניהם, ושלושתם יעשו הרבה כסף בניהול בתי-זונות וסחיטה. קיילה לא מקבלת את ההסכם, וברשות בעלה מקס אונס אותה באכזריות בדירתם הדלה.

קיילה בורחת ופוגשת בבן של רב ומתפתחת ביניהם תלות נוראית. הבחור הצעיר, שההורמונים שלו עובדים שעות נוספות, נסחף להתענג על גופה. היא מגלה בחור עדין, משכיל ומתחשב. הוא יודע על עברה והיא איננה מסתירה ממנו מה עבר עליה. היא מתמסרת לו כי מחפשת ישועה לגורלה והוא מספק את יצרו המיני. בנסיבות קשות הם מגיעים לאמריקה בלי כלום, ארץ שלא מקבלת אותם בחיבוק. החיים בזבל. אין עתיד וגם לא תקווה ואז מקס הגנגסטר ויארמה בעלה מאתרים אותה בניו-יורק. חיים ללא מוצא.

גם בשביס זינגר ברח מפולין לארצות הברית מדוכא ומיואש. בווראשה הוא התחבר בעזרת אחיו י.י. זינגר, הסופר המפורסם – למועדון סופרי היידיש ושם גילה את כוחות היצירה שבו, את התאווה לאהבה שהיתה כל-כך חסרה לו בילדותו ואת התאוה למין. נשים שיגעו אותו והוא השתגע מהן וניהל מערכות יחסים עם כמה נשים באותו זמן. חי חיי הוללות והפקרות ונטש את הדת. בית הוריו היה בית דתי מאוד. אביו היה רב ואימו אשה קודרת ודיכאונית שלא ידעה לאהוב ולהעניק. רחל שפירא היתה אהובתו וממנה יש לו בן מחוץ לנישואין שאותו הוא נטש. ההתפייסות עם הבן באה אחרי הרבה שנים.

כאשר הגיע לניו-יורק בשנת 1935 בלי חברים, בלי כסף ושפה, מצבו הנפשי היה ירוד. אחיו יהושע עזר לו בתחילת דרכו ושם פגש את אלמנתו של הפסל מוריס דיקאר שלא הצליחה להוציא אותו מדיכאונו. השינוי הגדול בחייו היה כאשר פגש את אלמה שאיתה התחתן, שבאה מרקע שונה משלו. היא נולדה בבית מתבולל, בעלת השכלה ממעמד בינוני-גבוה ודוברת אנגלית.

בעזרתה הוא חזר לכתוב וספרו "משפחת מושקאט" שיצא לאור בשנת 1944, זכה לפירסום רב. אבל בשביס זינגר לא נשאר נאמן לאלמה ועוזרות צעירות הסתובבו סביבו והוא ניהל רומן עם צעירה בת 21 בשם דבורה טלושקין, והוא בן 74. הוא טען שהוא איננו איש של אישה אחת, שאדם איננו יכול לשלוט על יצריו ו"כל רומן העשיר את חיי ויצירתי. לא, איני מצטער. רווק אני, רווק בנשמתי. אף אם אשא הרמון מלא נשים – אתנהג כרווק."

בשביס-זינגר כתב הרבה ספרים ואלה שקראתי כמו "העבד", "שושה", "הקוסם מלובלין", "שונאים סיפור אהבה" ו"משפחת מושקאט" – השאירו עלי רושם רב.

בשביס קיבל את פרס נובל בהיותו בגיל 74, הוא גם זכה להתקבל לאקדמיה האמריקאית לאומנויות, הסופר היחיד שלא כתב אנגלית. את כל ספריו כתב בשפת אימו, היידיש, והם תורגמו לאנגלית. בין המתרגמים היה גם סול בלו, שתירגם את סיפורו "גימפל תם" לאנגלית ב"פרטיזן רוויו". ספריו של בשביס תורגמו להרבה שפות וחלק מהם עובדו לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.

ואסיים בעוד ציטוט שלו: "לפעמים נדמה לי שנמאסו על הכל-יכול דברי השבח והחנופה שאנו מרעיפים עליו."
רות ירדני כץ

יוני 07, 2011

תיקון ליל שבועות

When Shavuot arrived, Master Nathan invited the Wise Men of Gaza to spend the night studying Torah with him. About Midnight, Master Nathan went into a deep trance (Tardemah). He stood up, walked back and forth in the room, recited the entire tractate Ketubot by heart. He ordered another Hakham to sing a certain Hymn, then did the same to another. While this was going on, all the Wise Ones became aware of a pleasant aroma, wonderfully fragrant, like the smell of a field the Lord has blessed. They went looking in the surrounding homes and streets for the source of the aroma, but found nothing. All the while Master Nathan was dancing and jumping around the room. He removed one piece of clothing after another, until he was down to his undergarment. Then he made a great leap and fell flat upon the floor.

When the Wise Men saw this, they tried to go to his aide and assist him to his feet. But he was found as lifeless as a corpse. The honourable and wise Meir Rofe was present, and he felt his wrist the way physicians do and announced that he had no pulse. They laid a cloth over his face, as one does – and G_d protect us! – for the dead.

But for a short while later they heard a very low voice. They removed the cloth from his face and saw that a voice was emanating from his mouth, though his lips did not move. The voice stated: ‘Be careful of My son, My beloved, My messiah, Shabtai Tzvi’ and then continued: ‘Be careful of My son, My beloved, Nathan the Prophet’.

תיקון ליל שבועות גלריה לבנדל-בלוך עין הוד


גלריה לבנדל-בלוך מקבלים כל סוגי התיקונים
חג שמח

יוני 02, 2011

גברת סוראיה נזריאן בתערוכה כתבים חתומים-אוניברסיטת חיפה


הגברת סוראיה נזריאן בחברת האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך בתערוכתם כתבים חתומים באוניברסיטת חיפה.

סוראיה ויונס נזריאן, מראשי קהילת היהודים יוצאי איראן בלוס-אנג'לס שבארצות-הברית, תרמו שבעה מיליון דולר לאוניברסיטה, שתשקיע את התרומה בשיפוץ והרחבת הספריה ובהקמת אגף חדש. בני הזוג נזריאן הם מדמויות המפתח בקהילת היהודים יוצאי איראן בארצות-הברית. הם ידועים בפעולות ההתנדבות רבות השנים למען הקהילה במגוון תחומים כמו אומנות, בריאות ומוסדות להשכלה גבוהה בארצות-הברית ובישראל.

מאי 21, 2011

הילולא דרשב"י ל"ג בעומר


הילולא דרשב"י ל"ג בעומר

מאי 14, 2011

שבתי צבי - דר אבי אלקיים

החזון הניאו-שבתאי של אבי אלקיים -
היום אנחנו חוזרים לראיון עם ד"ר אבי אלקיים שגישתו לחקר ולימודי קבלה שונה מזו של גרשום שלום

החזון הניאו-שבתאי של אבי אלקיים -


אלקיים ידוע כמומחה בשבתאות וברעיונותיו של נביא השבתאות נתן העזתי. הוא עוסק גם בתחום הקשרים שבין המיסטיקה היהודית והסוּפית המוסלמית. "לדעתי, השבתאות וגם הפרנקיזם שבא בעקבותיו היו תופעות חיוביות בהחלט, ואפילו חיוניות להתפתחות תרבות עם ישראל שמנעו ממנו לקפוא על שמריו ולהתנוון - בוודאי השבתאות כפי שהתפתחה באימפריה העות'מאנית שלמעשׂה פיתחה רעיונות שונים של המיסטיקה הסוּפית המוסלמית. ובכך, אני הולך בניגוד לגרשום שלום שכלל לא הבין את השבתאות, לפחות זאת המזרחית, וראה אותה רק במשקפיים מערביים ופרוטסטנטיים. שלום ורוב חוקרי הקבלה האחרים לא באמת הבינו מה זה השבתאות.


השבתאות כיום קיימת בצורת כת "הדונמה" בתורכיה [יש שאומרים שאטאטורק היה שייך לכּת זו]. יצא לי להיפגש עם אנשיהם. הם היום בשלבי ניוון וירידה רוב הדור הצעיר שלהם עובר תהליכי "חילוּן" במסגרת החברה התורכית ויש סכנה אמיתית שהוא יתבולל ויעלם לחלוטין. יכול להיות שהשבתאות תפרח דווקא במקום אחר. אני רואה בתרבות ה”ניו-איג'" קיימת היום בישׂראל מעין "ניאו שבתאות" דהיינו רוחניות יהודית שבמרכזה לא עומדים קיום התורה והמצוות. זאת רוחניות שלא שואבת את הלגיטימציה שלה מעולם ההלכה ונבנית ללא זיקה לעולם ההלכה . לדעתי זאת התפתחות חשובה וחיובית ביותר. 


 ...עתידת תנועת ה”ניו-איג'" צריך להיות בפיתוח קשרים הדוקים עם התנועה המיסטית הסוּפית שבאיסלאם כפי שעשׂו בעבר השבתאים. השגיאה הגדולה לדעתי של אנשי חקר היהדות בעבר הייתה שהם הקדישו את כל מאמציהם להתמודדות עם הנצרות והתעלמו לחלוטין מהאיסלאם. זאת היתה שגיאה שיש לתקנה. אנחנו יכולים לקיים קשרים חזקים עם האיסלאם באמצעות המיסטיקה המשותפת לשתי האמונות. השאיפה שלי היא לצבוע את תנועת הניו איג' הישראלית בצבע מוסלמי סוּפי חזק שיחזק את הקשרים בין שתי הדתות הקרובות האלו. אני שואף למיסטיקה שיש בה משום המשכיות וגם של זרמים כמו הסוּפיות והקבלה והשבתאות. בכולם יש דברים טובים אבל שגם יהיו בה חידושים והתאמות למאה ה-21. ואולי השאיפה הזאת לקשרים הדוקים בין יהדות ואיסלאם מבטאת את הגעגועים שלי לעזה העתיקה שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים כולם חיו בשלום ובאחווה. כל הקבלה היהודית נסמכת על המיסטיקה האיסלמית.      הרי בסיס הדת האיסלאמית הוא אהבה לאל כמו אצל היהודים. וכי ברגע שהדיון בין ישראל לפלשתינים יעבור ממימדים פוליטיים לרוחניים ודתיים, ימצא פתרון."    [בפסק זמן זה, קוראים יקרים, הרשו לי לומר שמשפט זה אולי אחד המשפטים היחידים בראיון זה שאוכל להזדהות איתו. לא כן המשפט הבא...] "כפי שגרשום שלום הבין: היהדות זה לא מקרא ולא תלמוד ולא פילוסופיה ולא מדרש ולא פיוט. זה בראש ובראשונה וכמעט אך ורק קבלה. ושלא תהיה שום טעות בעניין הבסיסי הזה ..."




 

Babushka babaluba kriva palanka macedonia

google-analytics

s


View My Stats

f

free counters

counter

count