יולי 28, 2011
מאי 14, 2011
שבתי צבי - דר אבי אלקיים
החזון הניאו-שבתאי של אבי אלקיים -
היום אנחנו חוזרים לראיון עם ד"ר אבי אלקיים שגישתו לחקר ולימודי קבלה שונה מזו של גרשום שלום
החזון הניאו-שבתאי של אבי אלקיים -
אלקיים ידוע כמומחה בשבתאות וברעיונותיו של נביא השבתאות נתן העזתי. הוא עוסק גם בתחום הקשרים שבין המיסטיקה היהודית והסוּפית המוסלמית. "לדעתי, השבתאות וגם הפרנקיזם שבא בעקבותיו היו תופעות חיוביות בהחלט, ואפילו חיוניות להתפתחות תרבות עם ישראל שמנעו ממנו לקפוא על שמריו ולהתנוון - בוודאי השבתאות כפי שהתפתחה באימפריה העות'מאנית שלמעשׂה פיתחה רעיונות שונים של המיסטיקה הסוּפית המוסלמית. ובכך, אני הולך בניגוד לגרשום שלום שכלל לא הבין את השבתאות, לפחות זאת המזרחית, וראה אותה רק במשקפיים מערביים ופרוטסטנטיים. שלום ורוב חוקרי הקבלה האחרים לא באמת הבינו מה זה השבתאות.
השבתאות כיום קיימת בצורת כת "הדונמה" בתורכיה [יש שאומרים שאטאטורק היה שייך לכּת זו]. יצא לי להיפגש עם אנשיהם. הם היום בשלבי ניוון וירידה רוב הדור הצעיר שלהם עובר תהליכי "חילוּן" במסגרת החברה התורכית ויש סכנה אמיתית שהוא יתבולל ויעלם לחלוטין. יכול להיות שהשבתאות תפרח דווקא במקום אחר. אני רואה בתרבות ה”ניו-איג'" קיימת היום בישׂראל מעין "ניאו שבתאות" דהיינו רוחניות יהודית שבמרכזה לא עומדים קיום התורה והמצוות. זאת רוחניות שלא שואבת את הלגיטימציה שלה מעולם ההלכה ונבנית ללא זיקה לעולם ההלכה . לדעתי זאת התפתחות חשובה וחיובית ביותר.
...עתידת תנועת ה”ניו-איג'" צריך להיות בפיתוח קשרים הדוקים עם התנועה המיסטית הסוּפית שבאיסלאם כפי שעשׂו בעבר השבתאים. השגיאה הגדולה לדעתי של אנשי חקר היהדות בעבר הייתה שהם הקדישו את כל מאמציהם להתמודדות עם הנצרות והתעלמו לחלוטין מהאיסלאם. זאת היתה שגיאה שיש לתקנה. אנחנו יכולים לקיים קשרים חזקים עם האיסלאם באמצעות המיסטיקה המשותפת לשתי האמונות. השאיפה שלי היא לצבוע את תנועת הניו איג' הישראלית בצבע מוסלמי סוּפי חזק שיחזק את הקשרים בין שתי הדתות הקרובות האלו. אני שואף למיסטיקה שיש בה משום המשכיות וגם של זרמים כמו הסוּפיות והקבלה והשבתאות. בכולם יש דברים טובים אבל שגם יהיו בה חידושים והתאמות למאה ה-21. ואולי השאיפה הזאת לקשרים הדוקים בין יהדות ואיסלאם מבטאת את הגעגועים שלי לעזה העתיקה שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים כולם חיו בשלום ובאחווה. כל הקבלה היהודית נסמכת על המיסטיקה האיסלמית. הרי בסיס הדת האיסלאמית הוא אהבה לאל כמו אצל היהודים. וכי ברגע שהדיון בין ישראל לפלשתינים יעבור ממימדים פוליטיים לרוחניים ודתיים, ימצא פתרון." [בפסק זמן זה, קוראים יקרים, הרשו לי לומר שמשפט זה אולי אחד המשפטים היחידים בראיון זה שאוכל להזדהות איתו. לא כן המשפט הבא...] "כפי שגרשום שלום הבין: היהדות זה לא מקרא ולא תלמוד ולא פילוסופיה ולא מדרש ולא פיוט. זה בראש ובראשונה וכמעט אך ורק קבלה. ושלא תהיה שום טעות בעניין הבסיסי הזה ..."
ינואר 13, 2011
גוזוס - תאנה
שי שבתאי לחג ט"ו בשבט
ישראל איספירארה איסטה אליגריאה
אה שבתי צבי קי איס לה לוז דיל דיאה
אי אה נוס ייבארמוס אין ארבול די בידה
אליי איס סובידה נו איי מאז קיידהתאנה
דצמבר 28, 2010
הנסתר והגלוי בהיכל התרבות מוזה חוף הכרמל
נדב בלוך
מוזה היכל התרבות חוף הכרמל
העבודות נבחרו לרגל הצגת "גטו" המועלה ע"י תיאטרון הקאמרי בהיכל התרבות מוזה חוף הכרמל
המושג גטו התפתח בשנת 1516 בונציה שבאיטליה והפך להיות מקובל בכל מרכזי הקהילות היהודיות.
מתוך מצוקה שהתפתחה לאחר פרעות בפולין וגרוש ספרד התחזקה בעם היהודי ציפיה ואמונה לגאולה.
הסמכות הדתית האמינה שהגאולה תגיע בעזרת תפילה, קיום מצוות ואמונה בביאת משיח.
מגורשי ספרד שהגיעו לגטו בונציה האמינו בשבתי צבי מאיזמיר תורקיה.
שמו של שבתי צבי התפרסם וסחף המוני יהודים בכל תפוצות הגולה.
האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך מכפר האמנים עין הוד התוודעו לראשונה לסיפור חייו המרתקים של שבתי צבי בביקורם במונטנגרו .
במאה ה 17 הוגלה שבתי צבי , בהוראת הסולטאן התורקי , לקצה האימפריה העותמנית אל העיר אולצין שבמונטנגרו .
את עבודתם האמנותית בחרו לעשות בבית אליו הוגלה.
נדב בלוך משתמש בעבודותיו בשקי יוטה מקומיים המשמשים בדרך כלל להעברת סחורה כגון קפה, סוכר, אורז וכו...
במפגשי המסחר בין הקונה למוכר מתפתח דיאלוג בו מועברת תרבות דרך סיפורי אורח חיים .
על גבי שקי יוטה מניח נדב אותיות, סימנים וטקסטים בהשראת עולם הקבלה.
נדב משתמש בפיגמנטים וחומר מדלל כדי לבטא את רוחניות הטקסט על גבי חומריות שקי היוטה.
הגטו היהודי היווה מקום היתוך רעיונות של זרמים שונים בתוך העם היהודי ובמיוחד באיזור חבל הבלקן אליו הגיעו האנוסים ומגורשי ספרד
העבודות המוצגות בתערוכה עוסקות בציפיה וכמיהה לגאולה
אוגוסט 02, 2010
מחשבה יוצרת מציאות חדשה
המאמינים היו בהתעוררות נסערת, ראו עולם חדש, ומה שלא הבינו או שלא הסתדר עם המסורת היהודית נתפרש אצלם כסודות הנשגבים מבינתם. האמונה למעלה מטעם ודעת הפכה לעיקר, והתחושה שהמחשבה יוצרת מציאות חדשה נשתרשה בלבותם.
קישור לכתבה: שגעון של גאולה
קישור: בעקבות שבתי צבי
יולי 24, 2010
חג הנחמות תישעה באב תש"ע
חפלה עם הלהקה של אדהם חליל מעכו
יולי 17, 2010
תישעה באב חג הנחמות
יום המהפכה של האנרכיסטים הרוחניים יחול השנה כבכל שנה בחג הנחמות של המאמינים השבתאיים. המאמינים נוהגים לחוג את חג הנחמות בליל תשעה באב ובעשירי לחודש אב. חג זה מציין בשביל המאמינים את יום הולדתו של שבתי צבי. המהלך הרוחני של שבתי צבי מהווה ציון דרך בתולדות המחשבה האנושית בכלל והיהודית בפרט בכך שהוא מעמיד במרכז את המחשב הרוחני האנטי-נומיסטי והאנרכיסטי. אבי אלקיים ייסד את יום המהפכה האוניברסלי של האנרכיסטים הרוחניים בחג הנחמות כדי לציין את ערכי המהפכה הרוחנית האנרכיסטית שיש לחולל בחיי היחיד והיחד
קישור: חג הנחמות
יולי 16, 2010
יולי 12, 2010
תשעה באב, חג הנחמות, חג השמחות
שבתי צבי נולד בתשעה באב בשנת שפ״ו ( 1626 ), באיזמיר. בהשפעת המסורת שהגואל נולד בתשעה באב הכריזו שבתי צבי ושליחיו בשנת תכ״ו( 1666 ), בשבתו כלוא במבצר עוז שבדרדגלים, שתשעה באב יהיה מעתה יום חג ושמחה. תחילה קראו לו
"חג הנחמות" ואח״כ שינו את שמו ל״חג השמחות״ וכן נשאר שמו גם בסדר תפילותיהם של השבתאים. בספר ״שירות ותשבחות של השבתאים״ (הוצ, יצחק בן צבי) מובאים אילו קטעי שיר ושבח ליום זה:
״רק שמעו דברי אדוני / שולטן / תשבי נולד בתשעה באב / בכוחו כי הוא ה״ואו״ / והוא הנהו הסוד של טב / שולטן / וכבר האיר כל תב ל / כי התשעה באב בטל...
או: ״אשיר שירות ותשבחות / לאל אלוהי הרוחות / שהוציאנו מאנחות / ביום חג השמחות / ורב טוב לישראל.
באור פגי מלך חיים / אל חי בורא שמים / אשתחווה לך אפיים / ביום חג השמחות ורב טוב לישראל.
קישור: חג הנחמות
יולי 08, 2010
שבתי צבי
זו היתה בראשיתה תנועה משיחית גדולה, שהלהיבה את המוני ישראל בכל תפוצות הגולה, והשאירה את רישומה העמוק בתולדות העם. בהשפעתה החלו משכילים ומדינאים נוצרים להתעניין בבעיית שיבתו של ישראל לארצו. התסיסה שנתעוררה בין פשוטי העם סייעה להופעת החסידות, שלמדה הימנה את דרכי ההשפעה על ההמונים, אלא שכיוונה אותם לאפיקים שורשיים וחיוביים. יחסם הביקורתי של השבתאים למסגרות המקובלות ונכונותם ללמוד מדרכי העמים הצמיחו מתוכם, בייחוד בצ'כיה, אנשים שמילאו לימים תפקיד חשוב בהתפתחותה של תנועת ההשכלה.
המלך המשיח שבתי צבי
נתן העזתי שבליל שבועות בשנת תכ"ה 1665, נחה עליו רוח הקודש , וכשהתעלף התנבא בקולות מוזרים שהתפרשו על ידי שומעיו כנבואה על חידוש הברית ועל מלכותו של המלך המשיח שבתי צבי , שיוביל את עמו לגאולה בדומה למשה רבנו.
"והנה בליל שבועות ואני עם החברים לומדים בביתי בעזה ואחר חצות הלילה שמעתי את הקול מאחרי הפרוכת מדבר אלי קום צא אל החצר החיצונה ושם אדבר אליך. וירגז לבי ויצאתי אל החצר ושם ראיתי איש אחד לבוש אפוד בד ומראהו כמלאך ה' נורא מאד ויאמר אלי.."
קישור: מאמר מאת רחל אליאור
יולי 06, 2010
שבתי צבי,שבתאות מאת ד"ר מור אלטשולר
גרשם שלום שרטט את השבתאות כגרסה קדומה של תנועת מחאה בסגנון "מצווה הבאה בעבירה". לשיטתו, החתרנות השבתאית בפריצת גדר ההלכה הולידה את החירות הפנימית, שאפשרה במאה ה-18 לתנועות התחדשות כגון ההשכלה להעניק לעם היהודי את החיוניות שאפיינה אותו בעת החדשה. "הנביאים השבתאיים" מתחיל מהכיוון ההפוך: מגדיר את השבתאות כתולדת עידן הספקנות ומסיים במסקנה כי נוצרה מתוך אווירה של שחרור מכבלים ישנים, ואפילו היה זה שחרור מאונס. למרות היבטיה ההרסניים, שניהם מעניקים לשבתאות משקל מיוחד כמי שנשאה בשורה של חירות שאינה מודעת לעצמה, בטרם היותה
מודעת לעצמה.
קישור לכתבה: שבתאות
חג תשעה באב יום משתה ושמחה חג הנחמות
– שמואל, סופרי אהובי, בשורות טובות אתה מבשר ליהודים – הוא אומר – אך עוד עתיד אתה לבשר ישועות ונחמות גדולות מהמה... ולאחר הפסקה ממשוכת הוא מוסיף:
– ועתה דע וכתוב, כי יום צום הרביעי, הוא שבעה עשר בתמוז, הוא יום טוב, לששון ולשמחה יהיה לכל קהל המאמינים, כי באותו יום שרתה עלי השכינה –
– ועוד כתוב תכתוב כי יום כ"ג לחודש תמוז, שחל ביום שני לשבת הגדול שלי ושל אחי ועמי אנשי עיר מגדל עוז – הוא יום השביעי לתחיית רוחי – חג יהיה וכל מלאכה בו תשבות ויקודש.
– ועוד זאת. אל כל הקהלות תכתוב ובשמי ובטבעתי תחתום, לבטל צום תשעה באב ולעשותו יום משתה ושמחה, כי הוא יום לידתי –
– כדברך, אהובי מלכי, כן ייעש ודברך יקום...
קישור לכתבה: עלילות שבתי צבי
link: Following Shabtai Zvi
יולי 05, 2010
שבתי צבי חג הנחמות
חוזי חזיונות
מדבר ברור שבתי צבי
את השירה הזאת שר נתן פעמַים ושלש, וחבריו המקשיבים לקולו מרעידים ומשתוממים, ובחרדת קודש פצו פיהם וימחאו כף וירננו יחד. ויהס נתן הנביא את עדתו, ובכפים פרושות השמימה ענה ואמר: "האח! האח! נפתחו שערי גן עדן! הנה ריח עולה באפי, ריח השדה, אשר ברכו ה'. עורי, צפון, ובואי, תימן: הפיחי גני, יזלו בשמיו, יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. דודי צח ואדום, דגול מרבבה; ראשו כתם פז, הוא נזר הסולטן, אשר יציץ עליו, וריח שלמותיו – ריח לבנון; כל יראי ה' יריחו ריח בגדיו. זה דודי וזה רעי, בנות ירושלים! הנה ריח מר-דרור עובר ברוח! ברוך אתה ה', בוראי מיני בשמים!"
ככלותו לדבר דבריו, ויקח כוס יין בידו ויקדש היום, ויען ויאמר: "ברוך אתה ה', אשר בחר בנו מכל הרוגנים והמורדים ורוממנו מכל אובדי דרך, היורדים לבאר שחת, וקדשנו ברוח קדשו וישלח מלאכו לפנינו. ותתן לנו, ה' אלהינו, את יום חג הנחמות הזה, זמן שמחתנו, באהבה מקרא קודש, זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת. ברוך אתה ה', מקדש היום הזה והמאמינים".
אברהם מאפו
קישור: חוזי החזיונות
link: Following Shabtai Zvi
יולי 03, 2010
יולי 02, 2010
מחכים למשיח - שבתי צבי
מחכים למשיח. טיול עומק למערב הבלקן. 15-25.7.10 יום אחרון מלא! בולגריה, מקדוניה, מונטנגרו, אלבניה. בעקבות שבתאי צבי ומשיחים נוספים.
הבלקן הוא פסיפס של ארצות, עמים, נופים, הרים עמקים, אגמים ומפרצים, ובעיקר תרבויות ודתות: בטיול שלנו נכיר עקבות קהילות יהודיות מפוארות, מרכזים של מיסטיקנים צופים, נזירות אורתודוקסית וגם סוגי נצרות מיסטית כופרת, נטייל בנוף ההרים הנפלא של מערב הבלקן, בפיורדים הציוריים, בקניונים, בנהרות, באגמים וביערות של האלפים הדינריים, נשהה בעיירות העות'מאניות שהזמן קפא בהם מלכת, נכיר את תושבי המקום, שבתאים נסתרים, מיסטיקנים מוסלמים, נזירים נוצרים, ועמים מכניסי אורחים ובעלי מסורת תרבותית עשירה.
המסלול כולל את מערב בולגריה – הרי רילי. דרום קוסובו – פריזרן והסביבה, דוברובניק בקרואטיה, וכן חלקים ממונטנגרו ואלבניה. הטיול מועבר על ידי אחד המומחים לטיולים במערב הבלקן בארץ, ולדתות ותרבויות עתיקות באופן כללי – זאב בן אריה, ומלווה בחלקו על ידי פלורי – בן למשפחה שבתאית נסתרת מקוסובו ואנשי המרכז לידידות ישראל – אלבניה בראשות פרופסור זורבה.
קישור: מחכים למשיח
link: Following Shbtai Zvi
יוני 29, 2010
שבתי צבי ביטל את צום י"ז בתמוז
יצחק בן צבי
תקציר: עדות על קיומה של עדת שבתאים ששמרה על זהותה ויחודה עד תחילת המאה העשרים.
מעטים הם בקרבנו, פרט ליהודי תורכיה, היודעים על קיומה - עד היום - של כת ה"שבתאים", היינו המאמינים בשבתי-צבי כ"משיח אלוהי יעקב". אולם, עובדה היא שכת זו עודנה חיה וקיימת, במסווה מושלימי, בתחומיה של תורכיה. למען הדיוק יש לומר: לא כת אחת, אלא שלוש כתות.
כמאתים ושמונים ושמונה שנים עברו מאז המיר שבתי צבי את דתו, וכת השבתאים ממשיכה את קיומה כעדה סגורה ומסוגרת, קיום סתרים למחצה - עד היום הזה; זו היא הכת היהודית-המושלמנית, כפי שקרא לה בצדק חוקרה היהודי, א. דאנון, שאמנם יהודית היא לפי גזעה ומוצאה, וכן לפי מרבית מנהגיה ודעותיה, נוסף על האמונה בשבתי צבי והנובע ממנה; אולם, קיומה הארוך במסגרת דת האישלאם וכן הלשון התורכית השלטת בקרבה הטביעו עליה את חותמם עד שקבלה צורה תורכית-מושלימית מובהקת בכל הופעותיה, פרט לפולחנה הדתי החשאי.
המרתו הטראגית של ה"משיח" מאיזמיר הנחיתה מהלומה ניצחת לתנועה המשיחית השבתאית, לרבבות חסידיו ומאמיניו של ש"ץ, שהאמינו באפשרות סינתיזה גמורה בין השבתאות ובין תורת משה וישראל. המרתו היתה אכזבה נוראה למאות-אלפי יהודים תמימי דרך, אשר לא נשבעו לכת זו, אולם היו מלאים כסופים עזים לגאולה ורצון להאמין שהנה כבר בא הגואל המקווה לישראל.
והנה, עם בוא הידיעה על המרתו של ה"משיח" נפקחו פתאום עיניהם של אלפי יהודים אשר נהרו אחריו, ונטשו את התנועה אשר נתעו אחריה. עם ישראל כולו התנער בגלוי ובפרהסיה משבתי-צבי, והכריז עליו שהיה משיח-שקר. אלפי חסידיו חזרו בתשובה וערכו תעניות וסיגופים כדי לכפר על טעותם. אולם עדיין נשארו אלפי מפקפקים, ומאות "מאמינים" אשר דבקו בו באמונה גם לאחר המרתו, ואחדים מראשי התנועה אף התאמצו לפתח אידיאולוגיה להצדקת המרת משיחם מטעמים מסתוריים. מהם הרחיקו לכת עד כדי הריסת הגשרים מאחרי תורת משה, ומימרתם היתה: "ביטולה של תורת משה - הוא קיומה"; ומהם - קיימו בעצמם המרה-לדעת וקבלו את דת האישלאם.
אכן רוב המאמינים בשבתי-צבי לא יצאו בעקבות משיחם. האמת ההיסטורית היא, שלכתחילה לא היתה גם לאלה שהמירו דתם כוונה כזו - אולם לרגל מסיבות-חייהם שנעלמו מאתנו, החליטו לנתק את הקשרים עם עדת ישראל - תחילה בסלוניקי, ואחר-כך גם במקומות אחרים - ולקבל מרצונם הטוב את הדת השלטת בתורכיה - את האישלאם. מסופר שקרוב למאתים וחמשים משפחות יהודיות בסלוניקי קיבלו את האיסלאם. גרשום שלום קבע את התאריך לשנת תמ"ד (1683). המשפחות הללו נשארו כמעט כולן בסלוניקי, המשיכו את חייהן כקודם ועסקו במקצועות שהיו רגילות בהם לפני השמד. כניסתם של השבתאים לדת האישלאם פתחה לפניהם כמה שערים שהיו נעולים בפני שאינם-מושלימים. מהם נתקבלו למשרות-ממשלה, וניצלו את מצבם כדי לבצר את עמדותיהם הכלכליות בעיר ובמדינה כולה. החלק שנשאר ביהדותו המשיך את קיומו הנסתר אף הוא, והיווה כעין מחתרת בקרב היהודים - בעיקר בארצות הנצרות, ומהם הסתעפו, במשך הזמן, הפראנקיסטים שבפולין ובבוהימיה; אולם אין בכוונתי לנגוע בסעיפים הללו במאמר זה; אסתפק בשבתאים שהתאשלמו.
במשך מאתים וארבעים שנה שכנו השבתאים בקרב המושלימים, בשכונותיהם המיוחדות בסלוניקי. כלפי חוץ הופיעו כמושלימים גמורים, אולם במסתרים המשיכו לטפח את אמונתם בשבתי-צבי; ולא זה בלבד, אלא גם הוסיפו לקיים בצנעה, מפחד פן יתגלה הדבר למושלימים, מנהגים אחדים של ישראל וכמה מצוות מעשיות. בני העדה החדשה חיו, איפוא, חיי כפילות: "טב מלגו, וביש מלבר".
כמושלימים הנמצאים תחת שלטון מושלימי קנאי, היו מוכרחים למלא את חמשת תנאי האישלאם: לבקר במסגדים לתפלה, ולהכריז חמש פעמים ביום על אמונתם במחמד כשליחו של אלהים; לצום ברמדאן ולחלק צדקה לעניי העדה ואף "לעלות לרגל" - לחאג - למכה ולמדינה. כן היו נאלצים להתאים את חיי המשפחה לחוקי השריעה - הנישואין, הגירושין, הקבורה וכו'; וכנגד זה - לחלל את השבתות ואת המועדים, להפר בגלוי את חוקי המאכלות האסורים, בכדי להוציא מלבם של המושלימים שקראו להם "דונמה", כלומר מומרים, שלא חדלו לחשוד בהם שנשארו בלבם נאמנים לדתם הקודמת.
השבתאים נשארו קרחים מכאן ומכאן: היהודים שכניהם ראו בהם בוגדים בעמם שהמירו את כבודם, משום כך יצאו מן הכלל ונחשבו בעיני הציבור כנכרים גמורים; מאידך גיסא היה לתורכים יסוד לחשוד במושלימים החדשים הללו, שעדיין שמרו על מנהגים יהודיים מסויימים בסתר אהליהם. במשך מאתים וחמשים שנה נזהרו השבתאים מלהתערב בתורכים, לא להשיא להם ולא לקחת מבנותיהם. שמרו על טהרת גזעם, ולא קבלו גרים כמעט. בפתחם את חנויותיהם בשבתות ובמועדי ישראל, עשו זאת למראית עין והשתדלו להמנע ממסחר; כן היו להם "כלי קודש" מושלימים - חזנים, דרשנים, מוהלים, שוחטים ומסדרי-קדושין - משלהם שהיו מקיימים, נוסף על הטכסים המושלימים שנהגו בהם בפרהסיה, אף את טכסי הדת היהודית שנהגו בה בצנעה: בפסח היו טועמים מצות, וכן שמרו בסתר כמה משאר חגי ישראל, אף בתי קברות מיוחדים הוקצו להם; בסתר היו קוראים תהלים ואומרים זוהר, התפללו ושרו שירי קודש וגם שירי חול בעברית, בארמית וגם בלאטינו, פעמים בלי להבין פירושם. אין ספק שדבר זה לא יכל להעלם לגמרי מעיני התורכים. אבל גם היהודים נמנעו מלהתחתן בשבתאים, ואנשי הכת, או הכתות השבתאיות, נשארו לבדם עדה קטנה ומצומצמת, ש"כלעמת שלפה יבשה", ונסתמו לה כל שערי גידול והרחבה על ידי נשואי חוץ. כקראים וכשומרונים נידונו ל"אנדוגאמיה" (נישואי פנים) ולכל התוצאות הפאתולוגיות הנובעות ממנה. אכן מצבם נעשה עוד יותר חמור עקב פיצולם לשלש כתות-משנה (יעקוביים, קראקשים וקפאנגיים), כי כל אחת מכתות-המשנה נשארה סגורה ומסוגרת בקליפתה, וחבריה נמנעו מלהתחתן אף בבני שאר הכתות השבתאיות שלא ממינם. עם כל זאת עדים אנו לפלא ביאולוגי זה, שהעדה הזאת צמחה ועלתה במספרה במשך כל ימי המשטר התורכי-המושלימי; העדה גם התבצרה בחומר ופיתחה בקרבה רשת של מוסדות עזרה הדדית לחברי העדה הנחשלים.
כאמור, התחילו ה"דונמה" שבסלוניקי "קאריירה" שלהם במאתים וחמשים משפחות שהמירו בסוף המאה הי"ז, ובחצי המאה הי"ח מנו כבר 600 משפחות או 3.000 נפש; בסוף המאה הי"ט מנו למעלה מעשרת אלפים, וברבע הראשון למאה העשרים - 15-13 אלף נפש. הם תפשו עמדות חשובות בסלוניקי במסחר, בבנקים, כרוכלים; ולבסוף חדרו גם לחוגי האינטליגנציה המקצועית כעורכי דין, כרופאים, כרוקחים, כפקידים ממשלתיים בימות המשטר התורכי וגם לאחריו.
מחקר אובייקטיבי של השבתאים החל בתקופה מאוחרת למדי. בעיקר טפלו בהם סופרים וחוקרים יהודיים מתורכיה שהכירו את סביבתם; אחריהם החרו-החזיקו חוקרים מאומות העולם, נוצרים וגם מושלימים. הראשון שגילה ענין במחקר השבתאים ודברי ימיהם היה צבי גראטץ ב"דברי ימי ישראל" שלו. אחריו חקר בפרשה זו אברהם אפשטיין (1893, .R.E.J ). תרומה בעלת חשיבות מיוחדת נתרמה למחקר זה ע"י ר' אברהם דאנון מאדירנה (אדריאנופול), שהרצה על נושא זה בקונגרס המזרחני בפאריז עוד בשנת 1897, ופירסם עליו כמה מאמרים חשובים עברית וגם צרפתית, כמאמרו המקיף "כת יהודית מושלמנית"
ב"ספר השנה" לנחום סוקולוב (תר"ס). יזכרו גם עוד חמשה סופרים יהודיים שהוסיפו חומר למחקר השבתאות: א) יוסף נחמה, תושב סלוניקי, המכיר מקרוב את ארחם ורבעם של השבתאים וגילה הרבה ממסתריהם במאמרו ב- Revue l'Alliance de Ecoles des , 1902 (תורגם עברית ע"י א' אלמאליח) ב) ההיסטוריוון של יהודי תורכיה והבלקאנים, ר' שלמה רוזאניס, שבדק את גנזיהם בסלוניקי עוד לפני השרפה הגדולה, בה היה למאכולת אש ארכיונם העתיק (1917), נתן תיאור כולל מכל כתבי-היד שראה בחפזון באותו ארכיוון והקדיש כמה עמודים בספרו ההיסטורי החשוב - לעדת השבתאים ולהווי שלה; ג) הסופר-ההיסטוריוון אברהם גלאנטי (ביחוד - במחקרו על שבתי-צבי); ד) מיכאל מלכו וה) יצחק ר. מלכו, שפרסמו רשימות מעניינות על השבתאים.
חלופי האוכלוסין שבין יוון לתורכיה ביוני 1923- שמו קץ לקיומה של העדה בסלוניקי, בה שמרה על קנה במשך מאתים וארבעים שנה. מכאן הוצאה בחזקת עדה תורכית-מושלימית. לפי החוזה על חלופי-האוכלוסיה הועברו כמיליוון ורבע יונים מאנטוליה התורכית לערי יוון, וכנגד זה - כ-750 אלף מושלימים מיוון לתורכיה, ובין האחרונים היו גם 16-18 אלף השבתאים. ברגע האחרון ניסו אמנם לטעון שהם יהודים לפי גזעם וגם דתם שונה מדת המושלימים, אולם טענתם זו לא עמדה להם, והם הוצאו עם שאר התורכים. מאז נחרבה העדה השבתאית בסלוניקי, ובניה מצאו להם מקלט בקושטא ובאיזמיר. אחרים נפוצו בשאר ערי תורכיה שבאסיה; מאז נתרופפו עמודי העדה והתמוטטו מוסדותיה החברתיים. מכאן ואילך יש ידיעות סותרות: ממקורות מסויימים שמעתי שמהם התחילו להתבולל ע"י נשואי-תערובת - ביחוד מכת היעקוביים - ואלה הם סימנים מובהקים לסתימת הגולל. אולם ממקורות שבתאיים אחרים שמעתי שעדיין קיימים בקרבם בקושטא מוסדות צדקה ועזרה הדדית אשר עליהם גאותם, ובעזרתם הצליחו במשך דורות רבים לעזור לנחשלים ולהשליט משמעת ואחדות בקרב בני העדה.
קשה להשיג מפיהם ידיעה אובייקטיבית עליהם. אנשי הכת החשובה ביותר, הקראקשים או חסידי עותומן בבא שמרו כנראה יותר מאחרים על עצמותם, והם נמנעים, לפי דבריהם, מנשואי-תערובת, ואף ממשיכים לקיים את מצוות דתם. עם זאת הם מאשימים את האחרים - את הקפנג'ים וביחוד את היעקוביים, שאינם נמנעים מנשואי-תערובת, ושהם - היעקוביים - הביאו את דבתם של השבתאים רעה באזני המושלימים.
עוד בסוף המאה הי"ט, בעוד השבתאים יושבים שקטים בעירם ושלוים בשכונתם, התחילו להקים להם בתי-ספר מודרניים לחינוך בניהם; הזמינו מורים מחו"ל, בעיקר מצרפת להדרכת בניהם. שני בתי-ספר כאלה נוסדו בסלוניקי - "פאיז אלסביאן" ו"פאיויה". בעלי האמצעים שבהם שלחו את בניהם לאוניברסיטאות באירופה, נוסף על אלה שנסעו לשם השתלמות והכשרה לבתי הספר ולפקולטאות של אסטנבול הבירה, ובקרוב נתברכה העדה ברופאים ועורכי דין וכו'. כך קם אצלם מעמד של משכילים בעלי-מקצוע. מאידך גיסא גברו אצלם הקשרים עם ארצות המערב, מסחרם פרץ, ורבו ביניהם המתעשרים. לרגל הקשרים עם ארצות המערב נתרגלו לרעיונות חדשים ולמנהגי האומות המתקדמות. בשנת 1908, בזמן המהפכה התורכית הראשונה ("חוריה"). היה רובו של הנוער כבר משוחרר מהאמונות הקדומות ביעקוב קירידו ובעותמן בבא. רבים מהם היו חברים בלשכות הבונים החפשים (מאסונים), ומהם נצטרפו למפלגת האחדות וקדמה ("התורכים הצעירים"). טבעי הדבר, שבמהפכה זו (1908) היו השבתאים פעילים ביותר בשורות "התורכים הצעירים" וחדרו גם לשורות המנהיגות. מקצתם עברו לשאר ערי תורכיה והתחילו עוסקים במדיניות, והתיישבו בעיר הבירה.
אחרי מלחמת יוון, כאשר סלוניקי נפלה בידי היונים, נתחזקה ההגירה משם לתורכיה, ובשנת 1923 עם חלופי-האוכלוסין עזבו כמעט כולם את סלוניקי. העשירים שבהם התיישבו בערים הגדולות, וקהלות שבתאיות גדולות וקטנות קמו בקושטא, באיזמיר, באנקרה, בברוסה ובקוניה; הבינונים והעניים שבהם נפוצו בערים הקטנות בכל רחבי תורכיה האסיאתית.
בדרך כלל אפשר להגיד, שכל עוד ישבו השבתאים שלוים ושקטים בסלוניקי, מטרופולין שלהם, נזהרו מאוד לשמור על סודותיהם ותעלומות דתם, ואך מעט מזעיר נתגלה לחוקרים. אולם לאחר עברם לתורכיה ופיזורם החדש, נבעו מצפונותיהם ונתגלו לעין זרים. ההיסטוריוון הישיש אברהם גלאנטי נתן תיאור מקיף לחיי השבתאים ועברם, כשתים עשרה שנה לאחר צאתם מסלוניקי. והסופר התורכי אברהים עלא-אדדין ג'ובסא רכז את החומר שנצטבר בעתונות התורכית ובחוץ-לה. אלה היו מכתבים מבני הכת שכפרו בדתם, וגם חומר ממקורות אחרים.
בהיותי בסלוניקי ובשאר ערי תורכיה - עוד בשנת 1909 - באתי במגע עם כמה מאנשי הכת והתחקיתי על אמונתם. פרסמתי את החומר המקורי שהשגתי מידם בשנת 1943 ב"ספר תפלות השבתאים, שירות ותשבחות", המכיל את השירות והתשבחות המושרות בפי בני הכת בלוית תרגום עברי. זהו אוד מוצל מאש, שריד מספרות-הסתרים שלהם, שבדרך כלל ספה-תמה.
יצחק בן צבי
קישור:השבתאים בזמננו
פברואר 20, 2010
אסתר היא "סוד שבתי צבי" רחל אליאור
חיים כפולים בחצר המלך, כדי להציל את עמה, לגיבורה של האנוסים שהפכו למומרים
בעל כורחם מטעמים שונים. ספרד ופורטוגל אסרו בעשור האחרון של המאה ה–15 על
כל אדם שאיננו נוצרי קתולי לגור בתחומן, ולפיכך היהודים, שרצו להישאר בארצות
אלה — או היו חייבים להישאר שם מטעמי בריאות, זקנה או מחלה, חברה או כלכלה או
מכל טעם אחר, שמנע מהם לעזוב ולצאת בגירוש ספרד ב–1492 או בגירוש פורטוגל
ב–1497 — הפכו לנוצרים מומרים לכאורה, בעל כורחם.
שמה של אסתר, אשר נדרש בידי חכמים בזיקה לפסוק המדבר על הסתרה: "וְא
ַםיֹום הַהםוא" (דברים, ל"א, י"ח), שזה "רמז לאסתר מן התורה" (חולין,
נמנע
בקהילה היהודית בפרקים שונים לאורך האלף השני לספירה.
אסתר, ששמרה על מנהגי חצר המלך באופן בלתי נמנע ולבשה תחפושת של נערת
הרמון הנוהגת על–פי חוקי חצר מלך פרס בגלוי ושומרת על זהותה היהודית בסתר,
הפכה לגיבורה של האנוסים ולגיבורה של השבתאים, שהתאסלמו מרצונם בשנת 1683
באימפריה העות'מאנית, בעקבות המרתו הכפויה של שבתי צבי בשנת 1666, והסתירו את
זהותם כיהודים כדי לקחת חלק בעידן הגאולה בעקבות הזדהותם עם חייו הכפולים.
אסתר היא "סוד שבתי צבי" ב"שירות ותשבחות של השבתאים", כי לכאורה הסתירה
והכחישה עמה ואמונתה כמוהו וחיה חיים כפולים, גלויים ונסתרים, כמוהו, משעה
שהתאסלם בכפייה בחצר הסולטאן התורכי. שבתי צבי, שהיה מקובל שהזדהה בתודעתו
עם השכינה ועם ספירת תפארת בהשראת המיתוס הקבלי, ראה עצמו כאנדרוגינוס בעל
זהות כפולה וכגואל נסתר המציל את עמו גם בשעה שהמיר את דתו, נקרא בפי המאמינים
בו "גואל שבתי". השם אסתר נדרש בחוגי השבתאים המומרים מלשון סתר והסתר
ככתוב ב"שירות ותשבחות של השבתאים", שם נאמר אודותיה "כבר אמר סתר–אסתר
המלכה" בהקשר לאמונה השבתאית שהדרך לגאולה קשורה בשבירת החוקים לכאורה
ובחיים מעבר לגבולות העולם היהודי לשם גאולתו. אסתר המסתירה את יהדותה בחצר
מלך פרס נזכרת בשירים רבים, שהתחברו בחוגי הדונמה, היהודים המומרים לאסלאם
שהסתירו את יהדותם במאה ה–17 ובמאה ה–18, בזיקה לשבתי צבי שהתחפש למוסלמי
כדי לגאול את עמו מהגלות, ומעשיו השליליים לכאורה, בדומה למעשיה של אסתר,
התפרשו כבעלי משמעות גואלת, בדומה לתכלית מעשיה.
השירים נאמרו בחוגי הדונמה במאות ה–17 וה–18, בלשון לאדינו, לשונם של מגורשי
ספרד באימפריה העות'מאנית, הנכתבת באותיות עבריות ושומרת את זכר העולם שממנו
הוגלו וגורשו על לא עוול בכפם. השירים תורגמו לעברית בידי משה אטיאש מכתבי יד
של הדונמה שראו עצמם יהודים מאמינים החיים בתחפושת מוסלמית עד עידן הגאולה.
כתבי היד של הדונמה הכוללים סידורי תפילות, שירות ותשבחות ופרשנות על המקרא,
הובאו לארץ בידי יצחק בן צבי בראשית המאה העשרים, והם שמורים בספריית יד בן
צבי. אסתר המסתתרת מזוהה עם המשיח המסתתר ונקשרת לגאולה ולשכינה, לשבתי
צבי הגואל, ולמלאך אכתריאל ומיטיבה לבטא את תודעתם הכפולה של השבתאים
המסתתרים מאחורי מסווה האסלאם, מצרים על מר גורלם ומייחלים לגאולה:
עזרה לתשועה
בת יחידה — אסתר המלכה
הגאולה עמה קשורה
בת יחידה אסתר המלכה
מתוך מאמר של רחל אליאור
דצמבר 29, 2009
מגן דויד על קברים מוסלמים
סטארי בר, מונטנגרו
צילום: נחמה לבנדל , נדב בלוך
עין הוד
בבית הקברות נמצאו קברים עליהם מופיעים יחדיו סמלים של מגן דויד יהודי וסהר מוסלמי .
סטארי בר שוכנת לא הרחק מהעיר אולצין אליה הוגלה המשיח שבתי צבי לאחר שהתאסלם. אפשר אולי לנסות להסיק מכך שקברים אלו הנם קברים של שבתאים שהלכו בעקבות המשיח שבתי צבי.
