Old & New Following Shabtai Zvi Kosova 2009

Old & New

OLD & NEW

EXHIBITION

Nechama Levendel - Nadav Bloch

Following Shabtai Zvi

The Kosova Art Gallery

2009

Photos Bese Hoxha

Following Shabtai Zvi

Prishtina

Kosovo

The Kosova Art Gallery

Babushka of Prishtina Kosova

Babushka of Prishtina Kosova

kosovo 2009

Old & New Following Shabtai Zvi

Old & New Following Shabtai Zvi

INVITATION

You are invaited at the opening ceremony of the exhibition of the Israeli artists

Nechama Levendel and Nadav Bloch

the opening will be held on jon 18 2009 at 20.00 h

in the KOSOVA ART GALLERY

Prishtina Kosovo

Following Shabtai Zvi

The Albanian - Jewish Solidarity Association

The Albanian - Jewish Solidarity Association

chairmen : Ruzhdi Shkora

פגישה עם הארגון לסולידריות בין אלבנים ליהודים שנערכה בפרישטינה קוסובו לקראת תערוכה "בעקבות שבתי צבי" של האמנים נחמה לבנדל נדב בלוך

ב גלריה לאומית קוסובו , פרישטינה

פתיחה יום חמישי 18.6.2009 שעה 20.00

the meeting was held with the help of Mrs.Vesta Nura from the ministry of culture Kosovo

Following Shabtai Zvi

Nechama Levendel - Nadav Bloch

הקרב על עין הוד - מאי 1948

הקרב על עין הוד - מאי 1948

עדותו של נפתלי בלומנטל מתאריך 30.05.09.
מר בלומנטל היה מפקד בצה"ל, חבר כנסת ומנכ"ל כור. כיום בעל תפקידים חשובים בחברות שונות בארץ.
נפגשנו בעין הוד, לסיור שערכתי עבורו ועבור משפחתו, לכבוד יום הולדתו ה-'87.

נפתלי בלומנטל:
"בתחילת 1948 הייתי בין המפקדים שהקימו בסיס ביערות הכרמל לצורך אימונים ויציאה לפעולות שונות, במבנה נטוש של שייח דאמון, היום כלא דאמון.
כחלק מהפעילות של הפלוגה, הוטל עלינו להפסיק ירי שכוון לכביש 4 . היה ברור שהירי בוצע מזרחית לכביש, מהגבעות מעליו. אך לא היה ידוע במדויק מהיכן יורים,
בחודש מאי 1948 תכננו תקיפה על הישוב בו שוכנת עין הוד כיום.
שתי כיתות נערכו למתקפה. עמדתי בראש כיתה אחת, בתצפית מזרחית לעין הוד על ראש הגבעה, היום הישוב ניר עציון.
תפקידינו הייה לבלום התקפה מכוון מזרח בזמן שהכיתה השניה עלתה לעין הוד מכוון מערב למזרח מכביש 4 - פיקד עליה ברוך גרוס היום עורך דין.
השקפנו לכוון הכפר – לא גילינו שום סימנים לאיכלוסו.
לפתע, מכוון דרום מזרח, מההר שמעבר לוואדי הגיעו מספר ערבים מכוון פרדייס ונורו אלינו מספר יריות מלוות בקריאות רמות.
הפנינו אליהם שני המקלעים וירינו מספר צרורות והם ברחו.
בשעה 15:00 דיווח ברוך גרוס שהכפר הייה נטוש וחזרנו לבסיס.
בתור כלל, אף פעם (והשתתפתי במספר פעולות גם בלבנון) לא נאמר לנו שיש לפנות תושבים ערביים מישובם.

עדותו של עו"ד ברוך גרוס שניתנה לי לפני 3 שנים. ברוך גרוס הוא האבא החורג של שיר ימגוצ'י מעין הוד.

"התקדמנו לכוון עין הוד בבוקר, מכוון כביש 4 לכוון מזרח. הכפר היה שקט באופן מחשיד, חששנו שזהו מארב.
זחלנו מסלע לסלע עד שהגענו בשעות הצהרים לכפר.
שם מצאנו ערבי בעל עיניים כחולות וחמור. הערבי טיגן חביתה מביצים של יונים על פרימוס בריטי.
ניסינו לדובב אותו אך הוא פחד לדבר. ביצענו חיפוש בכפר לעדות של מגורים, לא מצאנו שום סימן, אף לא גללים של בעלי חיים (עיזים, כבשים, חמורים...).
דווחנו בקשר בשעה 15:00 שהכפר ניראה נטוש זה זמן רב וחזרנו לבסיס."


דן בן אריה
אמן ומנהל אתר אמני עין הוד באינטרנט
http://www.ein-hod.info
einhod
Site Admin

קישור לכתבה : פורום עין הוד

צבי לזר "אוקיאנוס סוחף"

האמן צבי לזר סיים בימים אלו כתיבת רומן ימי המשתרע על תקופה של 70 שנה.

שם הספר "אוקיאנוס שקט"

צביקה לזר חי ויוצר בכפר אמני עין הוד

עם סיום כתיבת הספר מחפש ומבקש צבי לזר עזרה בהוצאת הספר לאור

פרטים : צביקה לזר

טלפון 00972522981223

כפר אמני עין הוד

מיקוד30890

דרור קרתה כלים שלובים

ה ס י ר ו ב לפרידה מאת : גדעון עפרת קשה להאמין, אבל דרור קרטה לא בגר את "המדרשה". האמן הזה, יליד 1965, הפוסע בבטחה בנתיבי ה"דיקט" שבמסורת רפי לביא, האמן הזה שמצמיד גזרי וקרעי לבידים זה לזה במסורת יהודית לוין המוקדמת, האמן הזה שמרבה לנקוט בשרבוטי עפרון, בנזילות צבע, ב"סיוד" לבן ובקולאז'ים של ניירות במסורת לביא-שלזניאק-גרבוז, - האמן הזה הגיע אל "דלות החומר" בדרכו שלו, באוטו-דידקטיות ובתוקף אישיותו. כי דרור קרטה הוא homo eklektos , אדם מלקט, מין "מתקין מאלתר" שבמסורת "החשיבה הפראית" של קלוד לוי-שטראוס: "העולם המנחה אותו הוא להסתדר תמיד בעזרת 'האמצעים שתחת היד'; עולם זה הוא אפוא קבוצה של מכשירים ושל חומרים שתמיד היא סופית, ושאין בין איבריה מכנה משותף של סדר או של כוונה [...]. תכולתה הצטברה באקראי לפי ההזדמנויות שנקרו למתקין-שידו-בכל לחדש או להעשיר את המלאי, או לכַלְכֵּלו משאריות של חומרי בנייה וגרוטאות שנאספו ממבנים שנהרסו." ("החשיבה הפראית", ספריית פועלים, תל-אביב, 1973, עמ' 30) דרור קרטה הוא "עורב לקחן" שאינו בוחל בשום "מזון": הוא מלקט מכל הבא ליד – מהרחוב, מפח האשפה, מבתים נטושים, מבסיס צבאי עזוב, משפת הים, משוק הפשפשים - - - התמקמותו מאז 2006 בלב שכונת פלורנטין בדרום תל-אביב, בינות לערימות הפסולת של בתי המלאכה, מזמנת לו "מזון" בשפע, שלא לומר נמיכות קומה אסתטית שממנה ימריא דרור אל שמימיו. כן, ישנו מין זן שכזה, זן של אמנים מלקטים. אלה הם יוצרים מהעידן שלאחר ה"פופ-ארט", הנגועים בצורך בלתי נשלט לאגור חפצים מושלכים, שבורים וכו'. כל אלה הם מושאים שידעו חיים יפים ושבקו, משנזרקו לאחר שימוש או מחמת קלקול והם שרועים להם כגוויות אין-חפץ-בהם בשולי הכרך, עד בוא ה"מלקטים" (שבטרם אנשי התברואה העירונית) – מיכאל דרוקס (המוקדם) בלונדון, זיוה קרונזון בניו-יורק, צבי טולקובסקי במחנה פליטים ביריחו, דרור קרטה בכל מקום, וכיו"ב – ואוספים את ה"מתים" אל ביתם כמי שאוגרים במחילתם מזון לימים יבואו. עסקינן אפוא בליקוט של "גופות", באיסוף "רליקוויות" – שרידים חסרי חיים העונים, מן הסתם, לצורך נפשי עמוק להיות בקשר עם המתים. ובמילים אחרות: הקושי להיפרד. סבו היה "ג'נקיסט", הוא מספר. בילדותו, נהג לבוא אל הסבא ויחד עמו תר אחר "מציאות" במחסן. "'זבלן' הוא שמי השני", הוא מגלה בחיוך. באותן שנים של יָלדות בילה רבות ב"הרי גרינטל" – גבעות כורכר שליד נתניה, עיר ילדותו, שם הושלכו שפכי פסולת, בהם היה מפשפש, דולה מה שדולה ומביא הביתה. והחל אוסף חפצים ישנים – קופות קק"ל, ענתיקות וכו', משמר אתמולים, מסרב להיפרד. עד היום. בעין-כרמל, הסמוכה לביתו שבעין-הוד, מחזיק דרור קרטה "קונטיינר" ושני מחסנים הגדושים בחפצי "ג'אנק" למיניהם, חומרים בהמתנה: אבני-רחיים, כדים ישנים, שערים, סורגים, תנורים, מרצפות, כרזות ישנות, "ישראליאנה" לסוגיה, ומה לא. אך, יותר מכל, יאגור את פיסות הלביד: הוא, שעבד עם תום לימודי הגרפיקה שלו (ויצ"ו-חיפה, 1992-1988) בעיצוב רהיטים, נמשך יותר מכל אל לוחות פגומים של מחיצות ואחורי ארונות. "משהו בגב של הארונות מאד מושך אותי", הוא מודה, וכמו מסגיר משיכה ילדותית אל העולם הקסום המסתתר מאחורי ארונות או בתוכם. הפרוידיאנים ידברו על נפש התינוק הממאן לומר "הן" לחומרי העולם המתפרקים; התינוק הממאן להיפרד מהאחדות הראשונית, הרחמית, עם האֵם. הסירוב להתבגרות ולהַסְכנה לעולם שם בחוץ. כלום זהו העולם הקסום, אותו גן עדן אבוד, שאותו מבקש דרור קרטה בין קרעי הארון ושברי הממשות? כך או אחרת, קרטא בא אל עולם המתפרק בין שייריו וקרעיו. המיחברים שלו מאחדים בתהליך אינטואיטיבי דינאמי את גב הארונות עם פסי דיקט שסועים, צרים וארוכים, הצולבים האחד את משנהו, ועם גופים וצורות אחרים. יצירתו נבנית מתוך עצמה: שכבות צבע וקו של מערך דיקטי אחד נמשכות ומתפתחות עם כל הדבקה נוספת של קרטונים וניירות (או דיקטים נוספים). גווני העץ חשופים, הלבן ה"מסויד" והנוזל מאחד את הריבוי החומרי ביחד עם שרבוטים פורצים במכחול ובעפרון. קרטה מדביק, ממסמר, מבריג, חומריו שומרים על גולמיותם התוקפנית והמחוספסת המקורית, אך האמן כמו כופה עליהם חברותא ידידותית. הוא, שמסרב להיפרד מהאתמולים, מסרב בעצם לכל הפרדה. ובל תטעו: האנרגיה היוצרת נראית אגרסיבית, קומפולסיבית, חסרת סבלנות, שלא לומר בהולה, אך התכלית היא האיחוי, ההשקטה, ההאחדה, "אהבה" בלשונו של אפלטון; ואם תרצו, מעשה "תיקון" של "הכלים השבורים" (סוף כל סוף, עסקינן באמן שהחל דרכו בציורי צדיקים ובהשפעת ציור יהודי דתי בנוסח הגלריות של צפת). נדגיש: הכאוס הוא נקודת המוצא. קרטה אינו מתערב בנתוני הכאוס: אין הוא משנה את תגזיר העץ המלוקט, אינו משפר את צורת החפצים, גם כשמדובר בדף מחברת חשבון המסומנת בנוסחאות, או ברפרודוקציות לסוגיהן, או בניירות העתקה ("קופּי") וכו'. אמנותו של קרטה צומחת מקרקע החורבן, ההרס, השבר, ההתפרקות, ומתוך המאמץ לאחות ולרפא, וכל זאת תוך הטמעת ליריות וחוש אסתטי מעודן. לכן, "דלות החומר" של קרטה היא, לא פחות מכן, אמנות מקסימליסטית, אשר ריבוי חומרים, ריבוי סגנונות וריבוי מבעים מסגירים את השתעבדותו של האמן לעקרון הריבוי כעקרון נפשי עמוק. שהרי,עניין לנו ביוצר בעל "אלף פנים", יוצר שופע שיצירתו משתרעת על פני שדות שונים של ריאליזם (חודשים ארוכים התמחה קרטה ברישום אנטומי שבהשפעת ליאונרדו), של הפשטה לירית, סוריאליזם, "ניאו-פופ", אובייקטים כמו-מושגיים ועוד ועוד. ניתן לומר, שכלל יצירותיו הרבות והשונות כל כך של קרטה בוראות יחדיו את האסמבלאז' הגדול שלו, מפעל חייו. בהתאם, ספרי הרישום שלו (וקרטה הוא רשם משובח!) מלאים במתוות פיגורטיביים סוריאליסטיים שבסימן מין ואלימות; עבודות נייר קולאז'יות שלו משלבות צילומים היסטוריים של ארץ ישראל עם דפי חוברת של שרטוטי מצלמות (שתורגמו בידי קרטה לטנקים) המשולבים בכתמיות לירית מופשטת. כך גם קורה, שבתערוכת יחיד במוזיאון "ינקו-דאדא" בעין-הוד הציג קרטה ב- 2000 אסמבלאז'ים ברוח "דאדא", ואילו בתערוכה קבוצתית בנושא "עירומות" (בית האמנים, ירושלים, 2009) הוא מציג שלושה ציורים פיגורטיביים ליריים. ריבוי, תמיד ריבוי. לחוד וביחד: ציורים ריאליסטיים דקדקניים של דיוקנאות (עצמיים ואחרים) משודכים עם אסמבלאז' של לוח-ירי למרגמות, עם ציטוטים פורנוגראפיים, עם סימונים מופשטים ספונטאניים, ועוד ועוד. וכתמיד, המאמץ לזיווג כנגד עקרון ההפרדה. מה שמסב את תשומת לבנו לדואליות המין והאלימות (מלחמה, על פי רוב) שביצירותיו: מיניות פורנוגראפית, בלתי פריונית, המיוצגת על ידי דמויות עירומות בודדות על פי רוב: דרור קרטה בא אל הבדידות הבלתי פריונית במאמץ להפרותה, לזָווגה זיווג המוליד אמנות, כאותו ארוס אפלטוני מ"המשתה", שהוא רוחני ופריוני בה בעת. לא, אל תבקשו אחר הגיון פנימי "נרטיבי" של רצף הדימויים. אל תתורו אחר אחדות הנושא ברמת המסמנים. לא, כי נושאו האמיתי של קרטה הוא עצם הריבוי ועצם המאבק הפּרומֶתֵאי בכאוס, העימות עם האנטי-אמנות, הדיסהרמוניה והכיעור, והכפייה שהוא כופה על כל אלה, כפיית האמנות והיופי, שם על גבול התוהו ובוהו. שדרור קרטה הוא אמן אקולוגי, אלכימאי של שנות האלפיים, הגואל את הפסולת של הפרשות החברה הקפיטליסטית בבחינת "מאשפתות ירים אביון". לכן, אל תחפשו ב"דלות החומר" המקסימליסטית של קרטה את החוצפה הצברית/ילדותית, אף לא את אישור החירות שבסגנון רפי לביא. אלה אינם העיקר. כי דרור קרטה יוצר אקט של ריפוי עולם, שהוא, אולי, גם אקט מתמשך של ריפוי עצמי: פציעתו הקשה בתרגיל צבאי ב- 1985 וריטוש רגלו, לא זו בלבד שהטרימו וכוננו את פנייתו לאמנות, אלא שהציבו אותו מול העולם כמי שפוגש יש מרוטש, קרוע ושבור, ששומה עליו – האמן – לרפאו. האמנות כריפוי וכרַפָּאוּת – רסטורציה – הדבקת השברים של שרידי העבר. דרור קרטא מרַפֵא; דרור קרטא מתרפא. רגלו האחת בשבר, רגלו השנייה בשלם. הוא, שבקר אחר בקר נכנס לסטודיו ותוהה – "היקומו העצמות האלה?", יודע בתוך-תוכו: אין אמנות שלֵמה יותר מאמנות שבורה. Link to : DROR KARTA

שמע ישראל - הרבנית לאה קוק

ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה16 בארץ הקודש

חדשות בן עזר

מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח

גיליון מס' 443

המודעה מופיעה בתוך מצגת מנזר הכרמליתים, בסטלה מאריס,

משה ברק

הקמת משכן לאמנויות בסגנון הכפר עין הוד

הקמת משכן לאמנויות בסגנון הכפר עין הוד

נ נח נחמ נחמן מאומן צילום אהוד שגב

נ נח נחמ נחמן מאומן

צילום: אהוד שגב

תערוכה הספרים האסורים

תערוכה

הספרים האסורים

ספרים אסורים

2.6.2009 - 30.6.2009

פתיחה: יום שלישי ו סיוון תשס"ט

2.6.2009 שעה 19.00

בית האמנים חדרה

דברי פתיחה:

חיים אביטן,ראש עיריית חדרה

סיגלית עמיאל,מנהלת רשת ספריות עירונית

רותי בלר-ליובין. אוצרת

רשימת האמנים :

אבישי פינקלשטיין, אברהם אילת, אורלי עזרן, איצי שורץ, אמיר כהן, אפרת פלג, ג'אמל חסן,

ג'ניפר בר-לב, גד אולמן, גרי גולדשטיין, דויד מי-טל, דורון פולק, דורית פלדמן, דני סבוראי,

דיויד מוריס, ורדה רותם, ז'אק ז'אנו, זיו פלג, חנה ברק אנגל, יצחק דה לנגה, לי רמון,

מירי גולן, מירל גולדנברג, מרק יודל, נדב בלוך, נחמה לבנדל, ראניה עקל, רוית כהן גת

רותם ריטוב, ריקרדו לפין, רפי בלר, תלמה שלץ.

תערוכת "הספרים האסורים" – כתבים שנאסרו לפרסום במהלך ההיסטוריה, נפתחה בבית האמנים בחדרה

בבית האמנים בחדרה נחנכה תערוכת "הספרים האסורים", בהשתתפות אמנים מובילים מכל הארץ. התערוכה מתקיימת בשיתוף מנהל בית האמנים הצייר אנטון בידרמן ומנהלת רשת הספריות העירונית סיגלית עמיאל, ואוצרת אותה רות בלר-ליובין. בלר-ליובין: "'הספרים האסורים' הם רשימה של כתבים שבמהלך ההיסטוריה נאסרו לפרסום, הוחרמו ונשרפו. מאות ספרים, שהיום מפארים ספריות ברחבי העולם, סולקו מהמדפים כי לא התאימו לדעות של משטרים אפלים. "ברבות השנים הפכו 'הספרים האסורים' לקלאסיקה ספרותית במדינות נאורות ומחבריהם זכו בפרסי ספרות יוקרתיים ובכללם פרס נובל. האמנים המשתתפים בתערוכה מציגים באמצעים של צורה וצבע את רעיון חופש הביטוי וכבוד האדם". ראש עיריית חדרה חיים אביטן שפתח את התערוכה אמר כי "לאורך כל ההיסטוריה השתמשו משטרים אפלים וחשוכים באקט הפסול של החרמת ספרים ושריפתם, רק משום שהובעו בהם דעות, רעיונות וחלומות של אור ולא של דיכוי ואפלה. לדבריו, התערוכה נולדה על רקע הצורך להנחיל את חשיבותם של חירות מחשבתית ושל חופש הביטוי, של מתן דרור לדמיון והגנה על זכותו של כל בן אנוש לחרות וחופש בחייו".

קישור : הספרים האסורים

קישור : הספרים האסורים

עין הוד מאי 2009 ein hod may

Photos by artists from the Balkan

Vahida Hasanagic Nimanbegu Montenegro

Tamara Nedeljkovic Vuksa Beograd

Marko Vuksa Beograd

עין הוד חדשות שישי בשש עם דיויד גרייבס

נפגשים בשש עם דר' דיויד גרייבס

[דיוויד גרייבס]

אור וצבע

שישי בשש בבית התרבות

8.5.2009 שעה 18.30

כפר אמני עין הוד

הרצאה אור וצבע באמנות

Tamara Nedeljkovic Vuksa

Tamara Nedeljkovic Vuksa

Works on stairs", Janco Dada Museum, Ein Hod, Israel"

This work is part of "Works on canvas and paper" project and it's inspired by the space of Janco Dada Museum.

The stairs became a new background for work and colored paper is used as a material.

Rhythm of lines and colors are combining with rhythm of stairs.

Ein Hod Gallery Levendel Bloch

Ein Hod Gallery Levendel Bloch

EXHIBITION

by artists from the Balkan

Vahida Hasanagic Nimanbegu Montenegro

Tamara Nedeljkovic Vuksa Beograd

Marko Vuksa Beograd

Link to Video

עין הוד גלריה לבנדל בלוך תערוגה

EXHIBITION

by artists from the Balkan

Vahida Hasanagic Nimanbegu Montenegro

Tamara Nedeljkovic Vuksa Beograd

Marko Vuksa Beograd

Levendel Bloch Gallery

Ein Hod Artists' Village

צילום עבודות מתוך התערוכה

גלריה לבנדל בלוך

כפר אמני עין הוד

Ein-Hod Artists Proof Network

Link to Video